הגברת הראשונה של הרשת

>> האשה הזו, שלובשת תדיר שמלות ערב נוצצות אבל גם חליפות בז' של יום חולין ותופסת את תשומת הלב בכל חדר, הוכתרה השבוע באתר הבלוגים דראדג' ריפורט בתור "האשה ששווה 18 מיליון דולר". ואולם אריאנה האפינגטון, שמכרה השבוע את ההצלחה הגדולה ביותר בקריירה שלה - אתר החדשות והבלוגים האפינגטון פוסט לענקית האינטרנט aol תמורת 315 מיליון דולר - שווה הרבה יותר.



אפשר להמר בבטחה שהאפינגטון, שהפרופיל שלה בחוגי החברה הגבוהה והתקשורת הפוליטית בארה"ב מעולם לא היה נמוך, לא הקימה את האתר (ביחד עם משקיע ההון סיכון קן לרר) כדי לעשות כסף. היא בת למשפחה יוונית אמידה, למדה באוקספורד והיתה נשואה לאיל הנפט והגז מייקל האפינגטון. יותר מהעובדה שכסף אינו מצרך נדיר אצלה היא מצטיירת כוורקוהולית שלא יכולה לנוח לרגע מבלי לעשות, והרבה. לפני שנתיים היא סיפרה ל-themarker כי אחד הנושאים שהכי מטרידים אותה כפובליציסטית הוא בעיית מחסור השינה בחיים המודרניים.

האפינגטון הקימה את האתר ב-2005, לאחר קריירה כמגישת טלוויזיה, פרשנית פוליטית וסופרת. הנוסחה שהיא יצרה בפוסט, עם צוות של כותבים בעלי שם, הצליחה בצורה יוצאת מגדר הרגיל. 25 מיליון מבקרים מדי חודש ורווחיות כבר מ-2010 הם רק שני איתותים להצלחה הזו.



בהאפינגטון פוסט הושקעו כ-37 מיליון דולר על ידי משקיעים שונים, כולל קרנות הון סיכון, מה שהופך את התשואה עליו למרשימה במיוחד - הוא נמכר במחיר גבוה פי תשעה כמעט מההשקעה בו. להאפינגטון, לפי הדיווחים, היו 18% בלבד ממניות החברה, פחות משותפה להקמת החברה, לרר. לפי הערכות מלבד אלה שבדראדג' ריפורט, שלו יש תמריץ להעליב את האפינגטון (דראדג' הוא מתחרה ותיק של האפינגטון פוסט), הסכום שקיבלה האפינגטון מהמכירה הוא 20-30 מיליון דולר, והשכר הבסיסי שלה ב-aol, שם תשמש עורכת התוכן הראשית של החברה, יהיה 4 מיליון דולר בשנה.



אחד הדברים המצחיקים ביותר שנאמרו על האפינגטון פוסט הופיע באתר מגזין הפרסום המקצועי advertising age, שבו נכתב: "מה אם האפינגטון פוסט לא שווה 200 מיליון דולר - מספר מגוחך שהופרח לאוויר בשנה שעברה (על ידי 'ניו יורק טיימס') - ואפילו לא 100 מיליון, אלא רק 2 מיליון דולר?".



המאמר נכתב בינואר 2009, לאחר שהושקעו בהאפינגטון פוסט 25 מיליון דולר מידי אוק אינווסטמנט פרטנרס. בהמשך מסביר המאמר מדוע הערכת שווי של 200 מיליון דולר היא מגוחכת לחלוטין "עבור כל אדם עם כישורי מתמטיקה בסיסיים וגלאי בולשיט סביר למחצה".



מאז אותו מאמר עברו שנתיים, והמספר עודכן ל-315 מיליון דולר (כמעט לגמרי במזומן). כל האנשים שיצאו נגד אריאנה האפינגטון - בין אם בשל הקפריזיות של דעותיה הפוליטיות, הנטייה השמאלית הנוכחית שלה, החיבה העזה שלה להופעות אורח בקומדיות טלוויזיוניות או סתם בגלל שהיא נראית מרוצה מאוד מעצמה ומחייה - יכולים להתנחם כעת במחשבה שכנשיאת קבוצת המדיה החדשה שהקימה aol, האפינגטון פוסט מדיה גרופ, אריאנה האפינגטון תזכה לעוד פחות שעות שינה.



ואולם שמץ של ספק מתגנב ללב כשחושבים פעם שנייה על השידוך בין האפינגטון - האשה והאתר - ל-aol. הפערים התרבותיים בין שני הארגונים עשויים להתגלות כבעייתיים מאוד, אף שהאפינגטון כתבה בבלוג שלה על כימיה מצוינת עם טים ארמסטרונג, המנכ"ל חובב העיתונות של aol.



האפינגטון פוסט הצליח מאוד בתור סטארט-אפ אינטרנטי שמכיר היטב את השיבוש שיוצרת טכנולוגיה חדשה בעולם העסקים, אך מעניין יהיה לגלות איך אנשיו, והמייסדת בראשם, יתפקדו בתוך תאגיד ענק שכפוף לרצון בעלי המניות שלו.



דבר העורכת



על האינטרנט



האופי האובססיבי-קומפולסיבי של האינטרנט הוא שמשך אותי לבלוגים. המפתח הוא ליצור קהילה של אנשים שרוצים כל הזמן להמציא ולהמציא מחדש" (2008 ,web 2.0 expo)



-



על גברים לא רק שקשה יותר להיות גבר, קשה הרבה יותר להיהפך לגבר"



-



על חברה וכלכלה



כבר לא מוגזם לומר שהמעמד הבינוני בארה"ב הוא מין בסכנת הכחדה"



-



על פוליטיקאים כשאנשים שומעים את הנשיא (ג'ורג' וו. בוש) מדבר, הם חושבים שהוא נורא טיפש. אבל האנשים לא מבינים שיש גאון מאחורי הטיפשות הזו, והגאון הזה הוא הרלן מקרייני (כותב הנאומים של בוש)"



-



על עתיד העיתונות מה שמעניין אותי הוא לא עתיד העיתונות המודפסת אלא עתיד העיתונות בכלל. אני אדישה לחלוטין לפורמט, מכיוון שהעיתונות מתקיימת כעת בכמה פלטפורמות במקביל. התוכן והפן החברתי של החדשות תופסים יותר ויותר חשיבות" (themarker, 2010)



-



על איכות הסביבה



למה לדאוג לפרטים קטנים כמו אוויר נקי, מים נקיים, נמלים בטוחים ורשת ביטחון כשישו הולך לעשות לעולם 'מהפך קיצוני: גרסת כוכב הלכת' מיד לאחר שיסיים להעמיד את השטן במקומו אחת ולתמיד"



-



על נשים



המאמץ להתאים נשים לתבנית הגברית של גישות, כישורים ויכולות הוא חסר תוחלת ואפילו הרה אסון, כי הוא ייאלץ אותן לדכא את התכונות הנשיות והיכולות שלהן, ולהעמיד פנים שאין הבדל בין המינים"



-



על התקשורת המסורתית



התקשורת של הזרם המרכזי פשוט חוזרת ומשננת את מה שמקובל לומר, ורואה הכל דרך מסנן של ימין ושמאל"



-



על תשלום על תוכן באינטרנט כל העיתונים שהחליטו להציב קירות בפני התכנים המקוונים שלהם ולגבות תשלום, כמו עיתוניו של רופרט מרדוק - ייפלו. הם מתעלמים מהעובדה שהרגלי הצרכנים השתנו, שהטכנולוגיה שינתה את הדרך שבה אנחנו צורכים חדשות ומתייחסים אליהן. הרכבת כבר יצאה מהתחנה, ואני נדהמת מכך שהם לא רואים את זה" ("themarker", 2010)