>> שר האוצר, יובל שטייניץ, ומשרד האוצר יצאו רע מאוד ממשבר המסים של השבוע שעבר - ולא ראש הממשלה. ראשית, מפני שהם גרמו למשבר; שנית מפני שהם לא השכילו להודות בטעותם; ושלישית מפני שראשי האוצר, המנכ"ל וראש אגף תקציבים, לא ניסו אפילו להסביר את מדיניותם לציבור.
משרד האוצר גרר את המשק להעלאה לא נחוצה של הבלו על הדלק, לשורה של העלאות מיותרות של מסים אחרים, בראש ובראשונה על המים (אבל גם סיגריות, אלכוהול ועוד), וטעה כשדחה על הסף את הרעיון הצודק של העלאת שכר המינימום. הכנסת מצדה דחתה על הסף, וטוב שעשתה כן, ניסיון תמוה של האוצר, בהובלת אגף התקציבים, לפגוע בכמעט כל קצבאות הביטוח הלאומי ב-2011 וב-2012. כל זאת לאחר ש-2010 היתה שנת שיא נהדרת בגביית מסים, ישירים ועקיפים, כולל לביטוח הלאומי, וגם 2011 נפתחה בגביית שיא בלתי צפויה של מסים.
שר האוצר, יובל שטייניץ, התומך כידוע בצמצום הפערים החברתיים ובשיפור מצבן של השכבות החלשות, טעה והטעה במסיבת העיתונאים כשאמר כי לא התנגד להעלאת שכר המינימום. הוא התנגד להעלאה בחריפות, והאוצר התנגד להעלאה בחריפות, כשעמיר פרץ העלה את הנושא בכנסת בסוף 2010. הוא התנגד להעלאה גם ב-2 בינואר 2011 כשיו"ר ההסתדרות, עופר עיני, ויו"ר התעשיינים, שרגא ברוש, העלו את הנושא בציבור. שר התמ"ת, פואד בן אליעזר, ניסה באותו יום להוריד את שטייניץ והאוצר מהעץ. שטייניץ ומשרד האוצר סירבו.
בהודעה שפירסם האוצר באותו יום נאמר: "בעת שהמשבר העולמי עדיין לא חלף, כאשר שיעור האבטלה במדינות רבות בעולם מאמיר וממשלות רבות עורכות קיצוצים בתקציב, אנו סבורים כי ההחלטה להעלות באופן מהיר וחד את עלויות ההעסקה במגזרי התעשייה והאבטחה עלולה לפגוע במאמצי הממשלה ואף להביא לגידול לא רצוי בשיעור האבטלה".
הפחתות המסים של יום חמישי היו בניגוד לעמדת שר האוצר, משרד האוצר, וראשי אגף תקציבים. הם נאלצו לקבל אותן בשל הלחץ הציבורי והכניעה של ראש הממשלה ללחץ זה. לפני קצת יותר מחודש, ב-6 בינואר, הודיע האוצר מפורשות כי "האוצר אינו מתכוון לבטל העלאות מסים שנעשו בשנים 2009-2011 בשל הצורך לשמור על תקציב מדינה מאוזן ב-2011 וב-2012". באוצר ציינו אז כי מדיניות ראש הממשלה ושר האוצר היא לשמור על תוואי יורד של מס ההכנסה השולי ושל מס החברות בשנים 2011 ו-2012, וכך אכן נעשה בתקציב הדו שנתי החדש. לפיכך לא נותרו כספים להורדות מסים נוספות.
אגב, ביחס לביטול העלאת המס על בנזין ב-20 אגורות לליטר: שווי ההפחתה לקופת המדינה הוא 760 מיליון שקל לשנה. מנגד, העלאת הבלו על סולר ב-20 אגורות, השווה לקופת המדינה מבחינת הכנסות ממסים 540 מיליון שקל בשנה, העלאת המס על ביו דיזל השווה לקופת המדינה הכנסות ממסים בהיקף של 170 מיליון שקל, והעלאת המס על פחם השווה 440 מיליון שקל לשנה - לא יבוטלו. למי שתמה, בוודאי נהגים בעלי רכב המונע בסולר, למה בנזין כן וסולר לא, תשובת האוצר חד משמעית: בסולר יש מערכות פיצוי למשתמשים (בעיקר המובילים) כך שהפגיעה מהעלאה זו שולית.
ספינת הדגל של שר האוצר, התקציב הדו שנתי, ספגה ביום חמישי פגיעה קשה - קיצוץ רוחבי שני במשרדי הממשלה בתוך חודש וחצי. זאת, לאחר שחלפו שישה שבועות בלבד מאז תקציב זה יצא לדרך. באוצר פחות היסטרי לא היו רצים עם כל תוספת תקציב של 800 מיליון שקל (לפני חמישה שבועות) ו-1.1 מיליארד שקל - סכומים אפסיים בתקציב של 350 מיליארד שקל - לממשלה ולכנסת ומבקשים קיצוץ רוחבי. זה יוצר עצבנות ולחץ מיותרים. צמרת אוצר חכמה יותר, מנוסה יותר, היתה ממתינה. מה גם שבקופת האוצר נרשמה בינואר השנה גביית מסים בלתי צפויה, שיצרה עודף גבייה מעל הערכות המוקדמות של כלכלני המשרד, של לפחות 1.2 מיליארד שקל.
המשבר האחרון הבליט מאוד את חולשת דוברות האוצר. לאוצר יש היום דובר אחד בלבד, השר שטייניץ, וכשהוא נכנס לבית חולים, לא היתה למשרד דוברות במשך 48 שעות מאוד חשובות. בעבר היו למשרד דוברים נוספים לשר, ובראש ובראשונה המנכ"ל (אהרן פוגל, יוסי בכר, ירום אריאב, דוד ברודט), ראשי אגף תקציבים (קובי הבר, אורי יוגב, אוהד מראני) והחשבים הכלליים (ניר גלעד, שי טלמון, ירון זליכה), שידעו ליצור קשר טוב עם התקשורת כדי להסביר את מדיניות האוצר. לרוע המזל כעת עומדים בראש שני האגפים החשובים באוצר מנכ"ל, חיים שני, וראש אגף תקציבים, אודי ניסן, שמתרחקים מהתקשורת כמו מאש.
שטייניץ והאוצר יצאו חבולים
מוטי בסוק
13.2.2011 / 7:05