"איפה מארק צוקרברג ומייקל דל של ישראל?"

>> העשור האחרון קיבע כמה הנחות מרכזיות בנוגע להיי-טק הישראלי. חברות הטכנולוגיה הגלובליות הקימו כאן מרכזי מחקר ופיתוח (מו"פ), ובמקביל התגבשה בישראל סצנת סטארט-אפים מפוארת ונהפכה למרכז דומיננטי. כל אלה יצרו לישראל מעמד של מדינת היי-טק וחדשנות טכנולוגית.



ב-2009 יצא לאור הספר "אומת הסטארט-אפ" של דן סינור וסול סינגר, שמספר כיצד נהפכה ישראל לאומה של סטארט-אפים, עם 4,000-3,000 חברות סטארט-אפ פעילות ושוקקות חיים, וסייע אפילו אף יותר במיצוב ישראל כמדינת היי-טק. עם זאת, כששואלים עובדים ומנהלים בתעשיית הסטארט-אפים וההון סיכון איזה אקזיט גדול הוציא מקרבו ההיי-טק הישראלי בשנים האחרונות, משתררת דממה מעיקה. אם מורידים את האקזיטים של תקופת בועת הדוט.קום, כנראה שהמשיב יציין לבסוף את המכירה של שופינג.קום ל-ebay עבור 620 מיליון דולר או את עסקת hp-מרקורי ועסקת סנדיסק-אם סיסטמס. היו כמובן עוד אקזיטים גדולים בהיקפים של 200-300 מיליון דולר. כמעט כולם לא הגיעו מתעשיית היזמות האינטרנטית הישראלית.

בכתב עמדה שפירסם באחרונה מייקל אייזנברג, שותף בקרן ההון סיכון בנצ'מרק, הוא נימק מדוע זה קורה וציין כמה סיבות. אחת מהן היא שחברות הסטארט-אפ של ישראל אינן מוצאות כישרונות באותו אופן שבו גוגל ופייסבוק מגייסות עובדים בעמק הסיליקון, מכיוון שיותר מדי מהנדסים דגולים מפוזרים בסטארט-אפים זעירים. בנוסף, הוא ציין שיותר מדי מהנדסים שבישראל לומדים דוט.נט במקום שפות פיתוח אחרות. עוד נטען שרבים מהמהנדסים עובדים בחברות סטארט-אפ של שני אנשים. התוצאה היא שבסצינת האינטרנט הישראלית יש מעט מאוד אנשים שהתנסו בבניית מרכז שרתים גדול או עבדו עם היקף גדול של לקוחות בסביבה מקוונת.



את כתב העמדה, שאותו כינה אייזנברג "מניפסט החומוס", קרא בשקיקה סול קליין, שותף בכיר בקרן אינדקס האירופית שמשקיעה בישראל מזה שנים. עוד קודם לכן עניינה את קליין השאלה: איך קורה שישראל נהפכה להיות כר מרעה נפלא לגידולן של חברות סטארט-אפ, אבל האקזיטים הגדולים לא מגיעים? קליין, המתגורר בלונדון עם משפחתו וילדיו, החליט לערוך ניסוי מעניין: לעבור להתגורר בישראל לפרק זמן ארוך כדי לקבל תשובה לשאלה הזאת.



קליין הוא דמות מוכרת יחסית ליזמים הישראלים בזכות אירועי מיני סידקאמפ שהוא עורך בתל אביב בשנים האחרונות. האירוע הקרוב יתקיים במכללת אפקה ב-16 בפברואר בארגון הבלוג the.co.ils. בכנס ייפגשו 20 סטארט-אפים ישראליים הנמצאים בשלב הגיוס הראשוני, עם כ-70 מנטורים: יזמים, משקיעים ומפתחים ידועים מתעשיית ההיי-טק בישראל ובאירופה. שלושה סטארט-אפים שייבחרו בכנס יזכו להשתתף בכנס סידקאמפ הבינלאומי בלונדון.



הון סיכון מבית הקפה



לפני כמה חודשים פנינו לקליין כדי שיספר על הצעד החריג שעשה - מעבר מלונדון לישראל - אך הוא סירב. "תן לי עוד כמה חודשים כדי לגבש תובנות בנושא ולהכיר טוב יותר את סצינת היזמות הישראלית", השיב. חיכינו בסבלנות. בשבוע שעבר קליין כבר היה מוכן לספר מה הוא חושב על הסטארט-אפים הישראליים.



בצעירותו קליין כלל לא התעניין בהיי-טק. באוניברסיטה הוא למד אמנות ועם סיום לימודיו ב-92' עבד ככתב בעיתון "טלגרף". בהמשך השיק את הפעילות של "טלגרף אונליין".



קליין נכבש בקסמי הרשת ועבר לעבוד במשרד הפרסום אוגלבי בקבוצת wpp, שם זכה להכיר מותגים גדולים והבין איך חברות טכנולוגיה גדולות ממתגות את עצמן. באחד הימים נפגש עם חוקרים מאוניברסיטת mit. הוא התלהב מטכנולוגיות שהוצגו בפניו, ואז הבין שסצינת היזמות מתרחשת בעמק הסיליקון ולא בלונדון. הוא עבר לגור בקליפורניה, הצטרף לסטארט-אפ firefly, שלבסוף נרכש על ידי מיקרוסופט, חווה את בועת הדוט.קום וב-2002 וחזר לבריטניה. שם, הקים חברה להשכרת סרטים מקוונים בשם lovefilm, שעסקת הרכישה שלה לאמזון ב-320 מיליון דולר נסגרה לפני כשבוע.



כשקליין מדבר על lovefilm חשוב לו להעביר באמצעותה מסר ליזמים הישראלים: לחשוב גם על אירופה. "lovefilm נמכרה לאמזון, אבל בישראל לא שמעו בכלל על החברה הזאת. למה? כי מרבית הסטארט-אפים הישראליים ממוקדים בעמק הסיליקון, וחבל. אפשר ללמוד הרבה מהצלחות אירופיות כמו lovefilm, סקייפ או spotify. ישראל כל כך מקושרת לעמק הסיליקון וצרות האופקים הזאת משפיעה לרעה על היזמים הישראלים. lovefilm היתה רווחית ועבדו בה מאות אנשים. האם בישראל לא היו רוצים שיוקמו חברות כאלה?".



בסופו של דבר עזב קליין את lovefilm ומינה במקומו מנכ"ל מקצועי בשכר. "סטארט-אפ זה לא מאמץ של אדם אחד", הוא אומר. "יש יזמים שהם רצי מרתון כמו גיל שוייד ומארק צוקרברג. אבל ברוב המקרים מדובר במרוץ שליחים, וכשמגיע שלב בחיי סטארט-אפ, בעיקר כשצריך להביא מישהו מומחה לגידול עסקי ומכירות, אז יזם צריך לפנות את הבמה למי שמתאים", הוא מסביר.



לאחר שעזב את lovefilm חזר קליין אל תחום הווב. בקרן אינדקס ביקשו שיחווה דעה על חברה בשם סקייפ. קליין חזר אליהם לאחר שהוריד את התוכנה ואמר ש"זה פשוט מדהים". ב-2005 הצטרף לסקייפ והיה אחראי על התחומים חוויית משתמש ושיווק. "סקייפ היתה אז חברה של 30 איש. שנה וחצי לאחר מכן כבר היו 500 איש. מהכנסות של 2-3 מיליון דולר הגענו בתוך שנה ל-65 מיליון דולר. לאחר המכירה עברתי ב-ebay ולמדתי איך הופכים חברה קטנה לגלובלית".



בהמשך קיבל קליין הצעה להצטרף לקרן אינדקס, מאחר שהיה מעורב בשתי חברות שבהן השקיעה הקרן. "תמיד הייתי יזם, אבל זו היתה הזדמנות מעניינת שאיפשרה לי לעבוד עם סטארט-אפים. כשהגעתי לקרן אינדקס הרגשתי שהם לא מספיק ממוקדים ביזמים ואין מספיק עבודה משותפת איתם. המיקוד היה יותר באיך לקבל כמה שיותר תשואה. החלטתי שבתור איש הון סיכון אני משנה את הגישה הזאת ומביא גישה יזמית לתפקיד שלי. כתבתי בבלוג שלי שאני נמצא בבית קפה מסוים לכמה שעות כל שבוע וכל יזם שרוצה לפגוש אותי מוזמן להגיע.



"מנהלי ההון סיכון יכולים להיות לא נגישים, ורציתי לשנות את זה. בהון סיכון כל הפגישות הן בסימן מצגות. רציתי לתת לפגישות אווירה לא רשמית, ומכאן נולד הרעיון לסידקאמפ, שכיום פעיל ב-90 ערים בעולם. הרעיון הוא להקל על יזמים בניסיון הראשון שלהם ושאינם מקושרים למנטורים ולהון".



במקביל, מ-99' מבצע קליין השקעות seed במסגרת קרן the accelerator group יחד עם אביו, רובין. "ביצענו עד כה 50-60 השקעות מהקרן הזאת, ובשלב מסוים איחדנו את פעילות הקרן עם הפעילות של קרן אינדקס. לפני שנה וחצי החלטנו להכפיל את השקעות ה-seed וכיום יש לנו חמישה שותפים בקרן אינדקס שממוקדים בהשקעות seed. אני מעריך שנבצע 20 השקעות seed בעולם בשנתיים הבאות. 12 השקעות כבר ביצענו, מחצית מהעסקות היו באירופה ושתיים היו בישראל - בחברת gift project ובחברה נוספת שעדיין אי אפשר לפרסם את שמה".



תקועים בחברות קטנות



קליין השקיע בשנים האחרונות מקרן אינדקס בשתי חברות סטארט-אפ ישראליות: מיי-הריטג', המפתחת אילנות יוחסין ברשת, ואפסמרקט הירושלמית. בסך הכל השקיעה אינדקס ב-12 חברות ישראליות עד כה, בהן כמה שיצאו לאקזיט כמו ביהייב נטוורקס שנמכרה ל-vmware.



"קרן אינדקס עובדת בשיתוף עם קרנות הון סיכון ישראליות. כשהשקענו במיי-הריטג' זו היתה הפעם הראשונה שהשקענו בחברת אינטרנט ישראלית. ההשקעה הזאת ריתקה אותי - חברה ישראלית שמשרדיה נמצאים במושב בני עטרות ולא באזור היי-טק; יש לה יזם, גלעד יפת, שבנה את העסק בכמה שנים ויש לה 15 מיליון משתמשים ו-600 מיליון פרופילים שגולשים פתחו. האתר פועל ב-32 שפות - עסק גלובלי רווחי עם הכנסות דו-ספרתיות. בעיני זאת חברה שיכולה להיות גלובלית ומובילה עולמית".



קליין אומר שפגש יזמים רבים בשהותו בישראל. "יש כאן כישרונות מדהימים. ישראל היא אולי השנייה לעמק הסיליקון. זאת מדינה מדהימה בהמצאות שלה, אבל העשור האחרון היה עשור אבוד בהיי-טק הישראלי. 11 מיליארד דולר זרמו לכאן בעשור האחרון (ההשקעה בחברות היי-טק ישראליות שאחד המשקיעים בהן הוא קרן הון סיכון, לפי pwc, ג"ג), אולי יותר מלכל מקום אחר בעולם, אבל היקף האקזיטים לא הגיע ל-30 מיליארד דולר, וזאת בעיה".



בישראל אומרים שהסיבה לכך היא שהעשור האחרון הושפע משני משברים כלכליים לא אופיינים - בועת הדוט.קום והמשבר הכלכלי של 2008.



"גם במקומות אחרים היו משברים. נקודת המבט שלי היא לא כל כך לגבי העבר, אלא מה עושים קדימה. אני מסכים עם אייזנברג, אבל יש כאן יותר מדי חברות טובות כדי שהאקזיטים יגיעו למיליארד דולר. כדי לבנות חברות טכנולוגיה גדולות אתה צריך צוותים טובים, לא רק יזמים. אני לא יודע כמה ערך יוכלו לעשות מאות חברות של שני יזמים - לא למשקיעים ולא ליזמים. פייסבוק וגוגל מעסיקות מאות ואלפי אנשים וגדלו בזכות כל העובדים שקיבצו. החזון שלהן היה לירות לירח, לבנות משהו עצום. אם בישראל ימשיכו לבנות חברות של עשרה אנשים, היא תיהפך לסוג ב' בכלכלת הסטארט-אפים העולמית. חברות הטכנולוגיה הישראליות צריכות לשאוף להתקדם ולהעסיק 500-1,000 עובדים".



אתה מאמין שמיי-הריטג' יכולה להיהפך לחברה כזאת?



"כן. זאת חברה עם פוטנציאל של מיליארד דולר. האתגר של מיי-הריטג', קונדואיט או וויקס הוא למצוא מספיק כישרונות שיבואו לעבוד איתם. האירוניה היא שיש כאן אנשים מוכשרים וחדשנות, אבל כולם הולכים להיות יזמים ולא עובדים בצוותים בחברות, וכך לא נוצרות חברות גדולות. כולם רוצים להיות היזם שכותבים עליו בעיתון".



עם זאת, יש אנגל'ים וסופר אנג'לים שדוגלים בהון קטן בהרבה השקעות.



"רון קונוואיי או יוסי ורדי נוקטים אסטרטגיה לגיטימית. ההון שדרוש כדי להבין אם מוצר מצליח בתחום האינטרנט, המובייל והאפליקציות הוא קטן. באינדקס מאמינים בהשקעות seed. בפחות מחצי מיליון דולר, תוך שימוש מחשוב ענן וקוד פתוח, אתה יכול לפתח מוצר. ברור שכדי להיות גדול כמו פייסבוק, טוויטר וגרופון אתה צריך לגייס עשרות ומאות מיליונים, אבל בשלב ראשון אתה לא צריך הרבה כסף. להפך - הרבה כסף בשלב כזה הוא דבר רע".



אז מה קורה בישראל? למה אנו לא מוציאים חברות גדולות?



"דיברתי על זה עם שרה לייסי (כתבת וכותבת טורים בטק-קראנץ' ובכלי תקשורת נוספים המוכרת בזכות הכתבות שלה בנושא יזמות טכנולוגית בעולם, ג"ג). ישראל היא גן עדן של חברות seed, אבל חברות רבות כאן תקועות בשלב הזה כמו אנשים שתקועים במדבר. כשאתה במדבר ואין לך מים ומזון, אתה חוזה חזיונות - אולי תשיג את הלקוח הזה, אולי תנסה לעשות משהו אחר. ולבסוף, מה שקורה במדבר הוא שאם אתה לא מתאמץ לצאת ממנו, כלומר לגדול, אתה מת - וכך חברות מתות. החזקים מתמקדים בדברים העיקריים, מפתחים מוצר מדהים שמדבר ללקוחות, מסוגלים לשכור צוות עובדים מדהים ועובדים בתיאום עם המשקיעים - הם אלה שמצליחים".



מה חושבים משקיעים זרים על ישראל?



"קשה להבין מה קורה כאן אם אתה לא מבלה כאן זמן. קניתי 20 ספרים של "אומת הסטארט-אפ" וחילקתי לשותפים והמנכ"לים של החברות בקרן. הם מבינים שישראל קרובה במספר הכישרונות שלה לעמק הסיליקון, אבל ישראל צריכה לספק תוצאות. וזה לא רק בסטארט-אפים. איפה מייק מוריץ וג'ון דואר של ישראל (מנהל קרן סקויה ומנהל קרן קליינר פרקינס, שניהם מדורגים כמנהלי הקרנות המובילים בעולם, ג"ג)? איפה מארק צוקרברג ומייקל דל של ישראל? אני מאמין שהם כאן, אבל עדיין לא מכירים אותם".



משהו משתנה כיום בסצינה הישראלית?



"פגשתי כאן יזמים שרוצים לבנות חברות גדולות ורוצים להיות רצי מרתון. הם רוצים ליצור מקומות עבודה. דווקא לא פגשתי יזמים שאמרו שהם מחפשים אקזיט מהיר. הרבה יזמים אומרים לי שזה לא הם, זה המשקיעים, ונוצר דיון שכל אחד מאשים את השני. המציאות היא שיש משקיעים ויש יזמים שרוצים לכוון לירח. אם אתה יזם או משקיע, כדאי שתעבוד עם אנשים שחושבים כך".



כמה זמן תהיה בישראל?



"אני נמצא כאן עם משפחתי לתקופה של שנה-שנה וחצי. זאת מדינה מדהימה והחוויה של מגורים כאן מהנה מאוד. אני מאמין שאפשר לבנות כאן חברות גדולות. הצד הטכנולוגי בישראל חזק מאוד - יש כאן מדענים איכותיים, זוכי פרס נובל, מעצבים, מוסיקאים וארכיטקטים. אבל הם לא מתחברים לאנשי הטכנולוגיה, ולדעתי הערך המוסף בעתיד הקרוב יהיה לא רק בטכנולוגיה אלא בשילובים. העצה שלי לסטארט-אפים היא ללכת לבצלאל ולשנקר ולחפש את הסטודנטים הכי חכמים שיבואו לעבוד איתם. ההצלחה תגיע משילוב של טכנולוגיה ותחומים נוספים".