הכן עסקך לטראומה

>> האמנית אימי פלר, 50, קרמיקאית וציירת תושבת בית אורן, איבדה את כל רכושה בשריפה שהשתוללה על הכרמל, כולל ביתה והסטודיו שלה, שהכיל לצד מלאי של עבודות גם יצירות מתחילת דרכה כנערה.

מעבר למפח הנפש הכרוך באובדן רכוש בעל ערך סנטימנטלי רב, וההתמודדות עם שיקום הבית - גם מקור פרנסתה עלה באש. "איבדתי הכל, קיבלתי דף חלק", אומרת פלר. "היה קשה מאוד להמשיך לתפקד כאמא וכרעיה וגם לחשוב מה לעשות עם העסק. איך משקמים הכל? מנין מביאים כוחות? וכסף? הייתי צריכה להכריח את עצמי לקום מהמיטה. יותר מכל אתה מרגיש שנשארת לבד. למרות כל הכותרות בעיתונים על הסיוע - אין אף אחד שמלווה אותך ביומיום ועוזר".



כחודש לאחר השריפה קיבלה פלר פנייה מנציגי מט"י (מרכז לטיפוח יזמות) באזור חיפה. הם הציעו לה להצטרף לקורס בן שישה מפגשים שמיועד לבעלי עסקים וnספק כלים להתמודדות עם אתגרי העתיד הקרוב.



"המפגשים האלה מספקים מקום לדבר ולפתוח דברים בקבוצה שמכירה את המצוקה הזאת מקרוב - כולם עברו פחות או יותר סיפור דומה", אומרת פלר. "מעבר לזה, הם עזרו לנו לשנות את החשיבה. במקום להתמקד במה שנשרף - לחשוב איך אפשר לצמוח מהמצב. כתוצאה מכך, אנחנו עובדים עכשיו כקבוצה על מיזם משותף. המפגשים האלו החדירו בי מוטיבציה ונטעו בי הרגשה שאפשר לצאת מזה, שלא הכל שחור. אנחנו עוד בדיונים עם הביטוח לגבי כספי הפיצוי, אבל ביום שאקבל אותם אני יודעת בדיוק איזה סטודיו אני רוצה לבנות ואיפה כל דבר יהיה מונח בו. לפני חודש מחשבות כאלה לא חלפו לי בראש".



מטפלים באנשים



עסקים קטנים ובינוניים רבים בישראל למדו בשנים האחרונות על בשרם שכדי לשרוד בזמן חירום עליהם לקבל סיוע. לרוב מדובר בהלוואות בריבית נוחה, הסדרים מול מס הכנסה, סבסוד שעות חונכות עסקית וקיצור הביורוקרטיה בדרך להחזרת העסק לשגרה. הפן שלרוב אינו זוכה לתשומת לב הוא רווחתם ומצבם הנפשי של העובדים והמנהלים.



"כדי לדאוג שהעסק יתפקד ביעילות צריך לטפל בראש ובראשונה בגורם האנושי", אומרת טליה לבנון, מנכ"לית הקואליציה הישראלית לטראומה - עמותה שמאגדת כ-50 עמותות ויחידים שעוסקים בתחום הפסיכוטראומה והחוסן. "עסק יכול לקבל את כל ההקלות הפיננסיות שבעולם, אבל אם הבעלים או העובדים בטראומה, הם יתקשו לעבוד באופן אפקטיבי. פה אנחנו נכנסים לתמונה. הקואליציה והעמותות שהיא מנחה מובילה תוכנית הכנה לחירום עבור עסקים פרטיים שתפעל גם במצב החירום עצמו".



בתחילת הדרך, לפני כעשור, התמקדה עבודת העמותות החברות בקואליציה בנפגעי הטרור של תקופת האינתיפאדה השנייה. בהמשך הגיעו אנשיה להגיש סיוע באזורי אסון - החל במנהטן אחרי אסון התאומים וכלה בנפגעי הרעש בהאיטי. גם עיקר הפעילות בישראל היה באזורים "מוכי טראומה", כמו התושבים ובעלי העסקים בצפון המדינה לאחר מלחמת לבנון השנייה ואנשי היישובים שבעוטף עזה. בין הארגונים שהסתייעו בשירותי הקואליציה - לצד עסקים קטנים ובינוניים - נמצאות גם ענקיות כמו קוקה קולה, בנק לאומי ותנובה.



כיום הקואליציה מבקשת להרחיב את פעילותה ולחדור לארגונים שאינם נמצאים תחת השפעת טראומה ספציפית, כדי להכין אותם למקרה חירום שעלול להתרחש בעתיד. לדברי לבנון, "תהליך ההכנה לחירום ולאסון הוא חלק מחייב בתקני iso הבינלאומיים האחרונים. כל ארגון רציני חייב שתהיה לו תוכנית כזאת. העניין הזה קיבל משנה תוקף בישראל, שבה מצב חירום לאומי הוא עניין ממשי מאוד".



לא לטמון את הראש בחול



התוכנית שמציעה העמותה מתמקדת בחמישה מצבים ומכונה "מודל חוסן רב-ממדי". השלבים הם הכנה לקראת מצב של משבר, התמודדות עם החמרה של המצב ותפקוד בעת האירוע, לקראת חזרה לשגרה ולאחר האירוע. אנשי העמותה בונים תוכנית אישית עם ראשי הארגון ובעלי העסקים שנותנת מענה לצורכיהם ובהתאם ליכולותיהם. בכל אחד מהשלבים מוצע סיוע של אנשי מקצוע בזיהוי מצבי חירום ובדרכי התמודדות ותמיכה.



בעלי עסקים שמעוניינים להיעזר בקואליציה צריכים לתאם פגישה ראשונה, שבמהלכה יתחילו לבנות עמם את התוכנית. לדברי לבנון, העלויות משתנות בהתאם לגודל העסק ולא פחות מכך - סוג המענה הנדרש. תוכנית עבור עסק קטן במצב שגרה יכולה להסתכם ב-2,000-3,000 שקל ותוכנית לעסק גדול יכולה לנוע בין 10,000 שקל למאות אלפי שקלים.



לעסקים קטנים מציעה העמותה קורס בן 30 שעות, ובנוסף שעות פיקוח והפנמה בעסקים עצמם. הקורס נותן כלים לאיתור סימני מצוקה, מקורות חוסן, דרכי התמודדות, הרגעה ונרמול בעת משבר ובניית נהלים לשעת חירום. בעת אירוע החירום, תורחב פעילות האתר למתן מענה לשאלות של בעלי עסקים קטנים, יעודכנו חומרים, תינתן תמיכה טלפונית שתשלב ייעוץ עסקי ופסיכולוגי וכן יינתנו עצות בנושא תמיכה בעובדים ובבני משפחותיהם בטווח המיידי.



"די לטמון את הראש בחול", אומרת לבנון. "כולם צריכים להתכונן: העסקים הגדולים צריכים להתמקד בעבודה עם ההנהלות שלהם, ובעלי העסקים הקטנים והבינוניים והארגונים התומכים בעסקים עצמאיים אלה צריכים גם הם לעשות את עבודת ההכנה הדרושה. מניסיוננו למדנו שהדרך הטובה ביותר לעזור לאנשים היא לעזור להם לעזור לעצמם, ובכך להתמודד עם משברים ומצבי חירום".



yazam@themarker.com