אחרי הסערה הפוליטית במצרים - כעת מתחילה הסערה הכלכלית

>> כעת, כשענני המהפכה במצרים מתחילים להתפזר ועיר האוהלים שבכיכר א-תחריר מתחילה להתפנות לאטה לחגיגות מהוססות של שמחה, מפנה עצמה שאלת ההנהגה הפוליטית במצרים לשאלות הכלכליות. השאלות העיקריות הן איזה נזק, אם בכלל, גרמו המהפכה והשיתוק הכלכלי שנלווה לה למומנטום הצמיחה של מצרים; ועד כמה ישתנה אופיה של הכלכלה המצרית, שסבלה במשך שנים רבות מפערי הכנסה עצומים בין האליטה השלטונית לבין העניים והמובטלים הרבים. או במלים אחרות: מה הלאה?



מובארק העביר את השלטון לידי הצבא 18 יום לאחר שצעירי המדינה השתמשו בטכנולוגיה כדי להוביל להתקוממות, ודרשו משרות, חופש ושקיפות. על אף חוסר הוודאות הפוליטי בטווח הקצר, המשקיעים רואים את מצרים כמדינה שעברה "מהפכה לבנה" (מהפכה שבאה מהשלטון) - ואת ההזדמנות להשיג נתח שוק במדינה המאוכלסת באזור.

בעוד שבטווח הארוך עדיין לא ברור מה צופן העתיד לכלכלת מצרים, השפעת ההפיכה העממית שהובילה להדחת הנשיא חוסני מובארק ברורה יותר: המהומות של השבועיים האחרונים פגעו בתיירות וביצוא, והקשו על מצרים לגייס הון בשוקי האג"ח העולמיים. השביתות שמהן סבלה מצרים בשבוע האחרון, בעקבות סירובו הראשוני של מובארק לפנות את כס השלטון ובמחאה על תנאי השכר הירודים של העובדים במדינה, שיתקו בפועל את הכלכלה ואת תעלת סואץ - מעורקי המסחר החשובים של הכלכלה העולמית.



לדברי כלכלנים, מצרים הפסידה 300 מיליון דולר ביום בהכנסות ממסים, בנוסף למאות מיליוני הדולרים שהוצאו מהמדינה מדי יום עם ההסלמה במצב. לפי הערכות, הצמיחה של מצרים, שלפני המהומות היתה צפויה להיות 6% ב-2011, תאט ל-1%-2%. כלכלני קרדי אגריקול מעריכים שהיא תאט ל-3.7%.



שר האוצר: מצרים תזדקק לתמריצים



הבעיות הבהולות ביותר, מבחינה פוליטית, הן האבטלה והעוני. חלק גדול מהזעם של המפגינים נבע ממשטרו המושחת של מובארק, שניצל את מעמדו כדי להעשיר את עצמו, את משפחתו ואת מקורביו, בעוד ששכר המינימום לא הועלה מזה 27 שנה. שר האוצר המצרי, סמיר רדוואן, אמר בסוף השבוע שכלכלת מצרים תזדקק כנראה לחבילת תמריצים כדי לייצר משרות לאחר נפילת מובארק.



מצרים סובלת מאבטלה של כ-25%, לפי הערכות - הרבה יותר מהנתונים הרשמיים המצביעים על אבטלה של 9%, ועל שיעור עוני של יותר מ-40%. "מוקדם להעריך כמה תיפגע הצמיחה", אמר רדוואן, שסירב להעריך בכמה יגדל הגירעון התקציבי של מצרים בעקבות ההפיכה וחבילת התמריצים הדרושה. הגירעון התקציבי של מצרים הוא כיום 8.1% מהתמ"ג.



"מה שדרוש לנו הוא תוכנית תעסוקה לאומית שלא תתייחס למפגינים כאל טיפשים", אמר רדוואן בראיון לבי.בי.סי. הוא ביקש להרגיע את המשקיעים הזרים, החוששים מהעברת השלטון במדינה לצבא. לדבריו, "אף אחד לא אוהב שלטון צבאי, אך הצבא שלנו הוכיח שהוא שסתום הביטחון של המדינה. הצבא נמצא כאן כדי להגן על המפגינים ועל המדינה, אך השלטון הועבר לידי סולימאן. הממשלה מתפקדת".



מצרים תתקשה למשוך שוב את התיירים, שיירתעו מביקור במדינה בעתיד הקרוב בעקבות התמונות מכיכר תחריר והחששות שהמהומות יתלקחו שוב. רבים מהמלונות בים סוף פועלים כעת בתפוסה הנמוכה מ-10%, ולמגזר תיירות - המניב הכנסות של 13 מיליארד דולר בשנה לכלכלת מצרים - ייקח לפי הערכות לפחות חצי שנה כדי להתאושש, בתנאי שתישמר היציבות.



המשקיעים אופטימים



בינתיים נראה שהמשקיעים אופטימים: תעודת סל (etf) העוקבת אחרי מניות של חברות מצריות עלתה בסוף השבוע ב-5.1%, ועלות חוזי הביטוח נגד חדלות פירעון של מצרים (cds) נפלה ביום שישי ב-0.16%. בוול סטריט ובאירופה עלו מדדי המניות, כשמדד דאו ג'ונס הוסיף 1.5%; ומחיר הנפט נפל לשפל של 10 שבועות, 85.58 דולר לחבית, בעקבות הרגיעה בחששות.



בסופו של דבר, השאלה הכלכלית במצרים תלויה בתשובה שתימצא לשאלה הפוליטית. רבים מהמפגינים חלוקים כיום בשאלה אם המהפכה השיגה את מטרתה, או שמא עליהם להישאר בכיכר עד שיתברר מה בכוונת הצבא לעשות עם מושכות השלטון. בניסיון לפייס את המפגינים, הכריזה הממשלה על העלאה של 15% בפנסיות ובשכר במגזר הציבורי והבטיחה לא לבטל את הסובסידיות לנזקקים.



ואולם פניה של הכלכלה המצרית יהיו כפני המשטר הבא שיתבסס במדינה: ממשלה דמוקרטית התומכת בשוק חופשי ופתוחה למערב תמשוך משקיעים זרים, תגביר את התיירות ואת היצוא ותהפוך את מצרים לאחד השווקים המתעוררים המובילים בעולם. שלטון צבאי רודני שבו ישלטו מעטים על רבים, רק יוביל להתלקחות מחדש של המהומות וירחיק את מצרים עוד יותר מהרצון לחופש, ששלט בשבועיים האחרונים בכיכר א-תחריר.



המהומות הובילו לסגירת הבנקים, לביזה ולשיתוק כלכלי שהתבטא בסגירת עסקים וקיפאון של התנועה בקהיר, שידועה גם כך לשמצה בפקקי התנועה שלה. בשלב זה לא ברור אם הבורסה, שנסגרה לפני שבועיים לאחר שנפלה ב-17% בתוך יומיים, תיפתח ביום רביעי כמתוכנן.



הדבר היחיד שברור הוא שמצרים לא תצמח השנה בקצב של 6%-7%, כפי שצמחה בשנים קודמות לכן. מצרים היא מדינה הסובלת מפערים חברתיים עצומים, מגזר ציבורי מנופח, גירעון תקציבי גבוה ואבטלה של 40% בקרב הצעירים. בנוסף, היא גם הבטיחה להעלות את השכר והפנסיות במגזר הציבורי כדי להרגיע את המפגינים.



הזדמנויות להשקעה בסוף עידן מובארק



סוף שלטונו של מובארק צפוי להוביל להזדמנויות עבור משקיעים, לאחר ששוק חופשי יותר ומסחר בנפח גדול יותר יצמיחו שורשים במדינה ש-80 מיליון אזרחיה רעבים ליהפך לחלק מהכלכלה העולמית.



"מצרים תיהנה מדמוקרטיה ושקיפות, והשינויים יובילו לצמיחה כלכלית", אמר לארי סרומה מחברת נייל קפיטל מנג'מנט. "זו הזדמנות נהדרת להשקיע במצרים". לפני ההפיכה, החשיפה של נייל קפיטל למצרים היתה 5%-10% מתיק ההשקעות בשווי 4.97 מיליארד דולר.



תחת שלטונו של מובארק, מצרים היתה בת ברית חשובה של ארה"ב, ואחת משומרות היציבות החשובות במזרח התיכון. ואולם כעת, כששלטונו הגיע לקצו, רבים חוששים שהוואקום השלטוני יוביל לעליית משטר המתנגד לקפיטליזם המערבי ויהיה אנטגוניסטי לישראל - בת הברית העיקרית של ארה"ב באזור.



עדיין אין לדעת מה תהיה התוצאה. ואולם בכירים ממשלתיים ומשקיעים באופן כללי, כמו גם מרבית המצרים, מקווים שהשלטון הבא יהיה בעל שקיפות המעודדת שוק פתוח.



אפילו אנשי העסקים החזקים והעשירים במצרים קראו ליצירת דמוקרטיה ושוק חופשי, כדי לסייע בקבלת השקעות מחוץ למדינה. "כשפחות מ-10% מהאוכלוסייה הם בעלי חשבונות בנק, יש פוטנציאל עצום לצמיחה", אמר כרים בגדדי מבנק ההשקעות בלטון בניו יורק.



נכסים במצרים מהווים חלק קטן מהשקעות קרנות הגידור העולמיות בשווקים המתפתחים, והכלכלה המצרית מהווה 0.3% ממדד msci, העוקב אחר השווקים המתפתחים.