בבנק ישראל מעמידים את המודלים למבחן: צמיחת התוצר ברבעון הרביעי - 4.3%-4.6%

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה תפרסם בעוד שלושה ימים את נתוני הצמיחה של התוצר ברבעון הרביעי של שנת 2010. בבנק ישראל החליטו שלא לחכות ולפרסם את התחזיות של מודלים חדשים שפיתחה חטיבת המחקר של הבנק. המודל הישיר שפיתחו בבנק חוזה כי התמ"ג צמח ברבעון הרביעי ב-4.6% במונחים שנתיים, ואילו החוזה העקיף חוזה צמיחה של 4.3%.



מטרת המודלים שפיתח בנק ישראל היא להקדים את פרסום נתוני הצמיחה הרבעוניים של הלמ"ס. אם עד היום היו קובעי המדיניות, כלכלני מאקרו, אנליסטים ומשקיעים מחכים שישה שבועות מתום הרבעון ועד לפרסום נתוני הלמ"ס, הרי שהמודלים החדשים יאפשרו להם להתבסס על תחזיות מוצקות המפורסמות שבועיים בלבד לאחר תום הרבעון.



"בבנק ישראל לוקחים פה סיכון כי ההחלטה של הלמ"ס תתפרסם רק עוד 3 ימים", אמר היום ד"ר מיכאל שראל, ראש אגף כלכלה ומחקר של קבוצת הראל. "עם זאת, בבנק ישראל רמזו בפרסום הפרוטוקולים על החלטת הריבית לחודש פברואר שהם צופים שקצב הצמיחה במשק ברבעון הרביעי יהיה דומה לזה של הרבעון השלישי. אם בבנק הסתמכו על המודלים האלו בהחלטת הריבית, חשוב מבחינה של שקיפות שהם מפרסמים את זה עוד לפני הנתונים של הלמ"ס".



עוד מוסיף שראל, כי במידה שאכן יתבססו בבנק ישראל על המודלים הללו בקביעת הריבית, הדבר יהיה משמעותי בחודש הראשון בכל רבעון. "ללמ"ס לוקח הרבה זמן לאסוף את הנתונים. גם כאשר מפרסמים את התוצאות כעבור 6 שבועות, מדובר רק על אומדן שנתון לשינויים. אם לדוגמא, התחזית של בנק ישראל לצמיחה ברבעון הראשון תתפרסם באמצע אפריל במקום באמצע מאי, זה יהיה משמעותי".



המודלים שפותחו, אומרים בבנק ישראל, מדייקים בדרך כלל ומאפשרים חיזוי מדויק של צמיחת התמ"ג ברוב המקרים. בהרצה של המודלים על תקופות קודמות הצליחו המודלים לחזות את שיעורי שינוי התוצר גם בתקופות לא שגרתיות. כך למשל הצליחו המודלים לחזות את ירידת התוצר ברבעון האחרון של שנת 2008 ואת השינוי במגמת הצמיחה ברבעון השני של 2009. עם זאת, המודלים לא מדייקים ב-100% - את ירידת התוצר שגרמה מלחמת לבנון השניה בסוף שנת 2006 לא הצליחו המודלים לחזות במדויק.







המודל הישיר מתבסס על סדרות חודשיות ועושה שימוש בשיטות סטטיסטיות מתקדמות מתחום מדעי החיים. בכל תקופה נבחרת מחדש סדרת המשתנים החשובים ביותר לניבוי התוצר המקומי הגולמי, כאשר המשתנים שהתגלו כחשובים ויציבים על פני זמן הם מספר המועסקים בהיי-טק, היצוא של ארה"ב, מחיר הנפט וסעיף המועסקים במדד מנהלי הרכש. המודל העקיף חוזה את השינוי ברכיבים כמו הצריכה, ההשקעה, היצוא והיבוא - ומאלו גוזר תחזית עקיפה לשינוי בתוצר המקומי הגולמי.



טעות התחזית הממוצעת של המודל הישיר היא 1.6 נקודות אחוז (בשיעור שנתי), והוא פותח על ידי גיל דפנאי ויונתן סידי מחטיבת המחקר של בנק ישראל. טעות התחזית הממוצעת של המודל העקיף היא 1.8 נקודות אחוז והוא פותח על ידי תומר קריאף מאותה החטיבה.