המלצה רפואית לבג"ץ: ניתן להעלות את גיל הטייסים המותר ל-67 שנים

המלצה להעלות את גיל הטייסים המותר לטיסות מסחריות ובנתיבי אוויר לגיל 67 כלולה בחוות דעת רפואית מקצועית, ראשונה מסוגה בישראל, שהוגשה לבית המשפט העליון לקראת הדיון מחר בנושא זה בבג"ץ, כך נודע ל-tmarker.



על חוות הדעת חתום הפרופ' יוסף ריבק, מומחה לרפואה תעסוקתית, בריאות הציבור ומינהל רפואי והיא חלק מעתירתו של קברניט אל על דוריון כהן-נוב לבג"ץ נגד שר התחבורה, מנהל רשות התעופה האזרחית וחברת אל על, שיאפשרו לו להמשיך בתפקידיו כטייס פעיל, לאחר שהגיע לגיל 65 - גיל הפרישה לפי התקנון - לפני שהועלה לגיל 67 במשק כולו. לעתירה שתידון היום (ב') הצטרף קלוב התעופה לישראל, התומך בעמדת קברניט אל על. קלוב התעופה הוא אגודה בה חברות כמעט כל העמותות העוסקות בתעופה הכללית והספורטיבית ומונה כ-2,500 חברים.




"בעבר הוגבלו טייסים בנתיבי אוויר לטיסה עד גיל 60 משיקולים מסחריים מאשר עניינים", נאמר ברקע לחוות הדעת של פרופ' ריבק. "בשנים האחרונות הוארך הגיל בהדרגה וכיום ניתן לטוס עד גיל 65 - שהיה גיל הפרישה התקנוני עד לפני זמן. מכיוון שגיל הפרישה התקנוני הועלה לגיל 67, נוצר פער בין שנתיים שבו מחד לא זכאים הטייסים לפרישה ומאידך אינם כשירים לטיסה עקב מגבלת גיל. מצב זה הינו אבסורדי לחלוטין".



המומחה הרפואי סוקר את המצב בהקשר זה במקומות אחרים בתבל, מצטט בהרחבה מאמרים ונתונים שהתפרסמו בענין זה בחו"ל וקובע כי "יש לאפשר לטייסים להמשיך לטוס באותם תנאים עד גיל 67".



בין יתר נימוקיו, פרופ' ריבק אמר כי "לאורך השנים חל גידול הדרגתי וקבוע בתוחלת החיים - מה שמביא לגידול האוכלוסיה בגילאים המתקדמים. האוכלוסיה של בני השישים ומעלה כיום אינה דומה במאפייניה הבריאותיים, הפסיכולוגיים והקוגנטיביים לאותה קבוצת גיל לפני 30-40 שנה".



בנוסף, "לפי המקובל בארצות רבות בעולם המפותח הגיל במרב המקומות בו מתחילים להתייחס לצורך בבקרה הדוקה יותר על בדיקות, למשל בתחומי נהיגה, הוא גיל 70 ויותר; מחקרים שבוצע בניסיון להעריך את התועלת שבבדיקות רפואיות חוזרות, לא מצאו הוכחות לאינדקטורים היכולים לנבא נהיגה לא בטוחה".



עוד קובע פרופ' ריבק, "מכיוון שטייסים בנתיבי אוויר נבדקים ממילא פעמיים בשנה (ללא ערך גילוי משמעותי כאמור אך לפי התקנות) איני רואה מצב שבו יוזנח מצב רפואי כלשהו האמור להוות תווית נגד לטיסה. יתרה מזאת: נמצא כי גיל אינו הפקטור התורם לתאונות. במחקר שבדק קשר בין גיל, שעות טיסה ותאונות, לא נמצא קשר לגיל אלא לניסיון הטיסתי. טייסים ששעות הטיסה שלהם הגיעו עד עשרת אלפים שעות טיסה עשו פחות תאונות. האפקט התמתן מעל עשרת אלפים שעות".



בסיום חוות הדעת כתב המומחה הרפואי, כי "מדינות כמו אוסטרליה, קנדה וברזיל, שבכולן תעופה אזרחית מפותחת בקווים ארוכים, אינן מטילות מגבלת גיל ולא ידוע על בעיות בטיסה עקב כך. בנוסף, טייס בנתיבי אוויר מעולם לא טס לבד אלא בצוות עימו קיים טייס או קברניט נוסף מתחת לגיל 60 הנמצא בתא הטייסים בשלבי המראה ונחיתה. עובדה זו מוסיפה מימד בטיחותי משמעותי נוסף, על אף שכאמור אין צורך בו.



תוספת של שנתיים לגיל המרבי לטיסה אינה אמורה להוות כל הגברת סיכון שיש עימה משמעות. כל זאת כמובן בהנחה שטייסים נבדקים לפי התקנות והחברות המעסיקות מפקחות באופן הדוק על כשירותם להטסה בטוחה באמצעים העומדים לרשותם (סימולטורים, בקרות נתיב וכו'). אני ממליץ חד משמעית להעלות את הגיל לטיסה מסחרית ובנתיבי אוויר לגיל 67".