הזיגזג הפיננסי של משרד האוצר

>> באחרונה התבשרנו כי שר האוצר, יובל שטייניץ, החליט לפעול לביטול הפטור ממס הניתן למשקיעי חוץ על רווחים הנובעים מהשקעה במק"מ המונפק על ידי בנק ישראל ובאג"ח ממשלתיות קצרות.

המהלך, כך נאמר, הוא בבחינת הצעד הראשון למניעת תיסוף השקל ופגיעה בכושר התחרות של המשק לטווח הארוך, הנגרמים משחקנים בשוק המט"ח, שמנצלים את הפטור ממס הקיים כיום לאותן השקעות. נראה כי קיימת בעייתיות הן בהגדרת "האויב" שבו בחרו קברניטי המשק להילחם (המשקיעים הזרים), והן ב"חיילים" שנשלחו למלחמה זו (חקיקת המסים).



ספק אם יש בידי מישהו מקברניטי המשק הוכחה לכך שתיסוף השקל נגרם מהתערבות ספקולנטים זרים, ולא מגורמים אחרים, כגון עודף במאזן התשלומים (לפי נתוני הלמ"ס, הרבעון השלישי של 2010 הסתכם בעודף של 2.3 מיליארד דולר), יבוא הון, פערי ריבית או אינפלציה בין ישראל למדינות אחרות.



בהכרזות המלחמה של ישראל על המשקיעים הזרים בתחום הפיננסים יש משום העברת מסר בעייתי, שלפיו אין בישראל ודאות מיסויית. הדבר מתמיה במיוחד מכיוון שלעתים המדינה פועלת במוצהר דווקא בכיוון הפוך. כך, ב-2009, במטרה לעודד תושבי חוץ להשקיע בחברות ישראליות ולהגביר את מעורבותם של תושבי החוץ בשוק ההון הישראלי, חוקק האוצר פטור ממס לתושבי חוץ על הכנסות ריבית מאג"ח בורסאיות, וכן העמיק את הפטור ממס לתושבי חוץ על רווחי הון ממכירת ני"ע בחברות ישראליות.



ספק אם מדיניות זיגזג כזו - יד ימין פוטרת ממס משקיעים זרים ויד שמאל מכבידה את המס עליהם - טובה למדיניות המסים של ישראל. חשוב להבין כי משקיע זר, הבוחן היכן להשקיע את כספו, מעדיף תמיד לעשות זאת במדינה שבה קיימת ודאות ועקביות במערכת המס, ולא במדינה שבה נערכים במערכת זו שינויים תכופים בכיוונים מנוגדים.



מטריד לא פחות הוא השימוש בחקיקת מסים במלחמה שבה ייתכן שההפסד ידוע מראש. בכוונת האוצר ובנק ישראל, כך למדנו מהעיתונות, להטיל בקרוב מס על ספקולנטים זרים המבצעים עסקות החלף (swap). מעשית, לא יהיה זה פשוט כלל ועיקר להפריד בין התושבים הזרים, המבצעים עסקות הגנה כלכליות ולגיטימיות לבין הספקולנטים. בהיבט הפיסקלי, מיסוי הספקולנטים יחייב את מחוקק המס לסווג לצורכי מס את הכנסתם.



אם הסיווג יהיה כהכנסה מעסק, תיקון פקודת מס הכנסה לא יועיל אל מול תושבים מ-50 מדינות שעמן יש לישראל אמנת מס, שכן לפי אמנות אלה, הגוברות על הפקודה, היות שאין למשקיעים פסיביים אלה מקום לניהול עסקים קבוע בישראל ("מוסד קבע"), הם יהיו ממילא פטורים ממס בישראל. הסיווג כהכנסת ריבית ספק אם יועיל וגם סיווג ההכנסה כרווח הון לא יועיל, משום שיד ימין החליטה לפני כמה שנים לפטור משקיעי חוץ על רווחי הון בישראל.



הכותב הוא ראש מחלקת המסים במשרד עורכי הדין מ.זליגמן ושות'