ההזדמנות לפתרון בעיית הסודאנים בישראל

>> המפגינים מהצד האחד קוראים לגרש אותם, ומיד. המפגינים מהצד האחר קוראים לקלוט אותם, וללא היסוס. השורות הבאות ייקראו, אולי, כחזון אחרית ימים. אבל משאל העם שהתקיים בדרום סודאן וכנראה יוביל לעצמאותה הוא פתרון אחר לבעיית מבקשי המקלט מדרום סודאן בישראל.

כיום חיים בקרבנו כיום כמה אלפי מבקשי מקלט מדרום סודאן. זה כמה חודשים מתנהל בישראל ויכוח סוער בעניין זכאותם למעמד פליט ומחויבותה של ישראל לשלומם ולרווחתם. אחד הטיעונים המרכזיים בזכות הישארותם הוא הסכנה הנשקפת לחייהם בסודאן. ואולם אם תיכון בדרום סודאן מדינה עצמאית ויציבה, יאבד נימוק זה מתוקפו.



מאז שנות ה-60 היתה ישראל הרשמית והפחות רשמית מעורבת במתרחש בדרום סודאן, ובשנים האחרונות נהפך האזור לאבן שואבת ליזמים ישראלים רבים בתחומי עשייה שונים. כחלק ממערכת יחסים מורכבת שנרקמה בין ישראל לדרום סודאן, הוחזרו הביתה בשלוש השנים האחרונות - ויש להדגיש, על פי בקשתם, כ-300 דרום סודאנים שמצאו מקלט בישראל. החזרה נעשתה תוך תיאום יוצא דופן בין ארגוני החברה האזרחית בישראל, המדינה ונציבות האו"ם. רובם המכריע של החוזרים זכה להכשרה מקצועית בישראל בתמורה להסכמתם לחזור לסודאן.



לחוזרים הוצע לבחור, בין השאר, בין קורס נהיגה, קורס מגישי עזרה ראשונה וקורס יישומי מחשב. ההכשרה המקצועית, בנוסף לסיוע כספי צנוע, סייעו לפליטים לעמוד בהצלחה באתגר של בניית חיים חדשים במולדתם לאחר שנים של ארעיות וחוסר ודאות. על פי נתוני הארגונים האזרחיים שהיו מעורבים בתהליך, מרבית הסודאנים ששבו לארצם פתחו עסקים עצמאיים או מצאו עבודה כשכירים. לא אונה להם רע.



שיבה מסודרת ומאורגנת של אזרחי סודאן הביתה היא אינטרס ישראלי; החברה הישראלית תתקשה להתמודד לאורך זמן עם נחשול של פליטים לא יהודים. ואולם בניגוד לדעה רווחת, שיבה כזו היא גם אינטרס של הפליטים. מחקרים מלמדים כי מבקשי מקלט ברחבי העולם משתוקקים לשוב למולדתם ובלבד שהסכנה שנשקפה לחייהם תוסר. מבצע שיבה מאורגן אמנם אינו פרויקט זול, אבל הוא זול ויעיל יותר מכל החלופות.



ישראל חסרה כיום מדיניות הגירה סדורה וברורה. המדיניות הנדרשת תאזן בין שמירה על צביונה היהודי של המדינה לבין שמירה על אמות מידה מוסריות וכיבוד אמנות בינלאומיות. ההתפתחויות בדרום סודאן הן הזדמנות פז לממש איזון כזה. אם אכן תתבצע חזרה מאורגנת של אלפי דרום סודאנים לבתיהם לאחר שיזכו לסיוע ישראלי מקיף ולאחר שיובהר מעל לכל ספק כי לא נשקפת סכנה לחייהם או לביטחונם, ייצאו שני הצדדים נשכרים. הפליטים ישובו למשפחותיהם, לבתיהם ולארצם וייקחו חלק בבניית האומה הדרום-סודאנית החדשה; ישראל תצמצם במשהו את בעיית הפליטים, ואולי גם תזכה בגשר ליחסים פוליטיים, כלכליים ותרבותיים עם האומה הצעירה והחדשה ביותר במרחב.



הכותבת היא היא ראש התוכנית ללימודי אפריקה באוניברסיטת תל אביב וחברת הנהלה במוקד הסיוע לעובדים זרים