ועדת האתיקה בגילוי דעת: אין לכלול בנייר המכתבים עורכי דין שרק חולקים עם הפירמה בשירותי משרד

>> זמן קצר לאחר שוועדת האתיקה של מחוז תל אביב בלשכת עורכי הדין הודיעה לראש הלשכה, עו"ד יורי גיא-רון, כי עליו לתקן את נייר המכתבים של משרדו ולהסיר ממנו את שמותיהם של עורכי דין שאינם שותפים או שכירים במשרד, החליטה הוועדה להוציא גילוי דעת בעניין לכלל עורכי הדין שיסביר את עמדתה.

"לאור פניות שונות בעניין זה החליטה ועדת האתיקה לפרסם גילוי דעת זה בכדי לכוון ולהנחות את ציבור עורכי הדין להימנע מפרסום לא ראוי ומטעה שיכול ויגרור אחריו הליכים משמעתיים", כותבת הוועדה. גילוי הדעת יפורסם בגיליון "עט ואתיקה" הקרוב של המחוז, ואף יעלה בימים הקרובים לאתר האינטרנט של המחוז.



בגילוי הדעת מוסבר כי לפי סעיף 3 (ב) לכללי לשכת עורכי הדין העוסקים בפרסומת, רשאי עורך דין לפרסם, בין היתר בנייר המכתבים שלו, "פירוט עורכי הדין העובדים עמו במשרדו". לדעת הוועדה, נכתב בגילוי הדעת, "משמעות המונח עורכי הדין ה'עובדים' עם עורך הדין הינה שהם שותפיו, עובדיו השכירים או עובדים קבועים שהוא מעסיק בכל דרך אחרת".



לדברי הוועדה, "אין לראות כ'עובדיו' עורכי דין שהם שוכרים יחד עמו משרד או מתחלקים בהוצאות המשרד אך כל אחד מהם מנהל משרד משל עצמו. האיסור חל גם אם מפנה אחד מהם לקוח למשנהו והם מתחלקים בשכר הטרחה, או כשאחד מהם נותן ייעוץ מפעם לפעם לשני".



כפי שפורסם ב-themarker, ההנחייה של ועדת האתיקה לגיא-רון ניתנה בעקבות תלונה שהגיש באפריל 2010 עורך הדין אברהם ללום לוועדת האתיקה נגד גיא-רון. התלונה הוגשה לאחר שללום פנה לגיא-רון במכתב, שאליו צירף דוגמאות ממכתבים שהוציא המשרד בתאריכים שונים. ללום כתב לגיא-רון כי בלוגו המתנוסס על גבי נייר המכתבים שלו, מסודרים שמות עורכי הדין בכל פעם בסדר אחר וכי "כל אחד מהמכתבים מונה מספר עורכי דין אחר". לטענת ללום, בעוד שלפי נייר המכתבים, מונה המשרד 12 עורכי דין, במציאות מספר עורכי הדין קטן בהרבה.



בתגובה להנחיית הוועדה, טען גיא-רון כי הפרשנות הנכונה של הסעיף, היא כי "עורך דין רשאי לציין את שמות עורכי הדין העובדים עמו, ללא התייחסות לצורת ההתקשרות ביניהם. הם יכולים להיות שותפים, מעסיק ועובד, או התקשרות לצורך שיתוף בשירותי משרד בלבד". לדעתו קביעה כי יש לפרש את הכללים כאילו מדובר בקשר של שכיר או שותף בלבד, "משמעה קביעה כי ניירות המכתבים של מרבית משרדי עורכי הדין הם שלא כדין".



כעת מסבירה הוועדה כי "נייר מכתבים הכולל פרטי עורכי דין שאינם בגדר עובדים עם עורך הדין בעל נייר המכתבים כמשמעות המונח לעיל, יש בו כדי להטעות את הציבור. עורך דין הכולל במסמכיו ובנייר המכתבים שלו עורכי דין שאינם ?עובדים' עמו, מציג מצג שאינו אמת לפיו הוא בעל משרד גדול הכולל עורכי הדין רבים בעוד שבפועל לא זה המצב. לקוח המתקשר עם המשרד, יסמיך לשירותו משרד עם עורכי דין רבים בעוד שבפועל לא זה המצב".



הלשכה מבהירה לעורכי הדין כי אף ננקטו הליכים משמעתיים נגד עורכי דין בגין נייר מכתבים שכלל עורכי דין שאינם עומדים בקריטריונים וכי באחד המקרים אף הורשע עורך דין בביצוע עבירות מסוג זה.



עו"ד דרור ארד-איילון, יו"ר ועדת האתיקה הארצית וועדת הפרסומת של לשכת עורכי הדין תקף את עמדת הוועדה. "בית הדין הארצי דן לפני כשנה בעניין, וקבע כי ?ניתן לכלול גם עורכי דין המצויים במקום על בסיס שירותי משרד'. ועדת הפרסומת, שהיא הוועדה המוסמכת בעניין, קבעה כי ?נייר המכתבים של משרד עורכי דין יכלול עורכי דין שיש ביניהם שותפות אמיתית במשרד'. שותפות אמיתית מתקיימת כשיש ניהול משותף ומנגנון למניעת ניגוד עניינים".