חודש לאחר ההפיכה בטוניסיה: הצעירים יוצאים לרחובות במחאה על תנאי התעסוקה שלהם

חודש לאחר שאזרחי טוניסיה הדיחו את נשיאם, במהלך ששלח גלי הלם ברחבי העולם הערבי, רבים מהם מגלים כי ייתכן שזה היה החלק הקל. אופים איימו כי יפסיקו לאפות בגטים אם שכרם לא יעלה, עורכי דין הפגינו מול משרד המשפטים ותבעו עצמאות שיפוטית וכורים מובטלים הפגינו במטה חברת כריית פוספט בדרישה למשרות נוספות.



המגבלות על אמצעי התקשורת הוסרו, וכך נפרץ הסכר על דרישות העובדים לשיפור בשכרם ובתנאי העבודה שלהם, ולתיקון עוולות נוספות. נראה כי הטוניסאים נקרעים בין השאיפה למחוק כליל את שרידי הממשלה הקודמת ובין הרצון ליציבות. האתגר הניצב בפני הממשלה לאחר הבחירות שמתוכננות להתקיים בחודש הבא יהיה לאזן בין האידאלים המהפכניים ובין סוגיות היומיום, שעשוי לספק הצצה לאתגרים הצפויים במצרים בעתיד הקרוב.



"אנחנו רק מתחילים עכשיו לחשוב על העתיד", אמר מוחמד בן רומדהן, מרצה באוניברסיטה לשעבר שכעת עומד בראש תנועת ההתחדשות, מפלגת שמאל. הסכנה, לדבריו, היא "שהדינמיקה של המהפיכה תישאר לעד".



ביום ראשון, בעוד עובדי הניקיון מנקים את האשפה שהצטברה במשך מספר ימי שביתות, התפטר שר החוץ אחמד אונאיס, לאחר שאנשי משרדו סרבו לעבוד עימו. אואניס "לא היה ראוי למהפיכה", צוטט אחד מפקידי משרד החוץ.



מחפשים קונצנזוס



לפחות 219 בני אדם נהרגו במהומות שהובילו להדחתו של נשיא טוניסיה זין אל-עאבדין בן עלי, כך עולה מחקירת האו"ם. בטרם נמלט לסעודיה ב-14 בינואר, שלט במדינה במשך 23 שנים.



"איננו רוצים לחזור להיות כה ריכוזיים לעולם", אמר בן רומדהן. אך הקונצנזוס אינו מסתמן באופק. פוליטיקאים שפעילותם נאסרה תחת השלטון הקודם, רבים מהם איסלאמיסטיים, חזרו בזה אחר זה מבירות אירופה שם גרו כגולים. תפקיד האיסלאם הפוליטי בסדר החדש עדיין נותר בסימן שאלה, בחברה שהיתה חילונית יחסית.



הממשלה מינתה ועדה שתתווה את החוקה ומעריכה כי תוכל לקיים בחירות כלליות במדינה בתוך חמישה או שישה שבועות. אך חלום המערכת הפוליטית הרחבה יותר מהול בשאיפה למשרות טובות יותר ורבות יותר, שאיפה שבתקופות של מתחים פוליטיים הופכת להיות קשה יותר להשגה.



אותם צעירים שבחודש שעבר יצאו לרחובות בצעקות "התפטר!", נאספו בשבת בערב כשססמה חדשה בפיהם: "מובטלים!" "המובטלים לא השיגו דבר מהמהפיכה", אמר חמדי טרק, 29, שמוכר בגדים וירקות ברחובות טוניס, הבירה. "אנחנו עדיין מחכים. אנחנו מחכים לעבודה".



ללא מושלים מקומיים



כלכלת טוניסיה הייתה אחת התחרותיות בעולם הערבי ומצבה הפיננסי יציב. שיעור האבטלה הרשמי עומד על 14% אך מוערך ב-30% באזורים הפחות מפותחים במדינה, משם נבעו המהומות כשרוכל הפירות מוחמד באוזיזי הצית את עצמו לאחר שעגלתו הוחרמה על ידי המשטרה. התאבדותו, סמל להשפלה היומיומית לשחיתות פקידי הממשל, שימשה כזרז להפגנות שהתפשטו לעיר הבירה ולאחר מכן למצרים ולשאר העולם הערבי.



כיום, ממשלת המעבר ניצבת מול אתגר משמעותי בפיתוח אזורי פנים הארץ. המושלים המקומיים הודחו, אך חדשים עדיין לא מונו במקומם.



גם בטוניסיה, החששות מפני היעדר הממשלה מתגברים. כוחות המשטרה אינם מאויישים מספיק משום ששוטרים רבים מסרבים להגיע לעבודה, חלקם מתוך חשש כי יזוהו כמגיני המשטר הקודם. "זאת לא דמוקרטיה; זה אי סדר", אמר חמדאוני, איש מכירות טלפונים סלולריים שהזדהה רק בשמו הפרטי. "כולנו מחכים לשובו של הסדר".