>> ב-2007 זה נראה אחרת לגמרי. אוברון מדיה הוכתרה, בצדק בזמנו, לאחת החברות המבטיחות ביותר של ענף ההיי-טק הישראלי, ובעיקר לציפור נדירה - חברת גיימינג שמגלגלת הכנסות הנאמדות בעשרות רבות של מיליוני דולרים, משתפת פעולה עם מיקרוסופט ויש לה עשרות לקוחות נוצצים.
טל קרת (40), עופר ליידנר (39) ותומר בן-קיקי (40), שלושת היזמים של אוברון מדיה, נחשבו בתעשיית הסטארט-אפים למי שהצליחו לעלות על גל של הצלחה. הכל נראה ורוד.
ל-themarker נודע כי שלושת היזמים של אוברון מדיה כבר אינם נמצאים באוברון מדיה זה שלושה חודשים. מה בעצם קרה לאוברון מדיה? מצבה של החברה הישראלית כיום אינו קריטי או בעייתי. לפני שלושה חודשים השלימה אוברון מדיה סבב גיוס אחרון בהיקף של 16 מיליון דולר. הגיוס בוצע על ידי המשקיעים הקיימים: גולדמן סאקס, אוק אינבסטמנט פרטנרס, מורגן סטנלי, ג'ף סקול, זוהר גילון ואינפיניטי סין. במקביל החליפה אוברון את הנהלת החברה. לתפקיד המנכ"ל מונה דיוויד ליבו, לשעבר בכיר בענקית המדיה aol. כל צוות ההנהלה הבכיר של אוברון מדיה הוא כיום אמריקאי.
כיום נמצאת החברה בתהליך חשיבה ורה-ארגון כדי להבין כיצד תוכל להתמודד טוב יותר עם האתגרים שמציבה לה סצינת המדיה החברתית.
אוברון מדיה החלה את דרכה לפני שבע שנים. החברה פעלה בהצלחה בתחום המשחקי להורדה (download games), ופיתחה משחקים פופולריים שונים המאפשרים לשחקנים להוריד אותם למחשב ולשחק בהם. עד היום מנהלת אוברון מדיה את קטיגוריות המשחקים של חברות גדולות וותיקות כמו מיקרוסופט, פרנס טלקום, יאהו, at&t ואלקטרוניק ארטס.
גל רכישות ביותר מ-150 מיליון דולר
מיקרוסופט אף שילבה את המשחקים שאוברון פיתחה במערכת ההפעלה החדשה שלה, ויסטה. לאורך השנים ביצעה אוברון חמש רכישות שונות כדי להרחיב את היריעה ולפעול על פלטפורמות מלבד המחשב האישי, כמו מכשירי סלולר וטלוויזיה. גל הרכישות הסתכם ביותר מ-150 מיליון דולר - צעד שכמעט שלא נשמע בסצינת הסטארט-אפים המקומית.
אחת התקלות העיקריות במסע הרכישות היתה באינטגרציה עם חברת איי-פליי. החברה לא עמדה במספרים שהתחייבה להם, והאינטגרציה בין שתי החברות היתה קשה וביזבזה לאוברון מדיה זמן רב. התהליך הזה דרש מהחברה תשומת לב ומשאבים רבים בדיוק בתקופה שבה עבר שוק הגיימינג העולמי שינויים גדולים מאוד, ובראשם התפתחות המשחקים החברתיים והולדתן של החברות פליידום, פלייפיש וזינגה - חברות שמפתחות משחקים ייעודיים לרשתות חברתיות, ובעיקר לפייסבוק.
הרבה מאוד חברות משחקים ותיקות לא זיהו את מגמת משחקי הקז'ואל, שהתבססו על ויראליות ברשתות חברתיות. לכן רכשה אלקטרוניק ארטס את פליי פיש בעבור 400 מיליון דולר, ואילו דיסני רכשה את פליידום תמורת 562 מיליון דולר.
למעשה, אוברון מדיה נאלצה לשנות את קו המוצרים שלה ולהתחיל לפתח משחקים לשוק חדש לגמרי, שהתפתח בתוך תקופה קצרה. אם רוצים להסתכל על חצי הכוס המלאה, אז מצבה של אוברון דווקא טוב מזה של כמה חברות מתחרות. ביולי השיקה החברה את פלטפורמת בלייז (blaze), שמאפשרת למפתחי משחקי קז'ואל להפיץ את המשחקים החברתיים שפיתחו על גבי כל פלטפורמה: פייסבוק, אתרי ווב או טלפונים.
לאורך השנים עברה אוברון מדיה גם כמה גלי פיטורים. בשיאה העסיקה החברה ברחבי העולם כ-600 עובדים, וכיום היא מעסיקה 400 עובדים. במרכז הפיתוח המקומי ברמת החיל עובדים כ-100 איש.
החברה מפתחת כיום משחקים לכמה פלטפורמות: משחקים חברתיים, מובייל, קונסולות וטלוויזיות. החברה הכריזה על שותפות עם פנסוניק, lg וסמסונג בפיתוח משחקים לטלוויזיות המחוברות לאינטרנט. בנוסף מפתחת אוברון משחקים לאייפד ולטלפונים חכמים.
2011 תהיה שנה קריטית עבור אוברון מדיה. הרבה מאוד תלוי בשאלה אם ההנהלה האמריקאית תצליח לספק את הסחורה ולהוביל את אוברון להצלחה בכל הפלטפורמות: במדיה החברתית, בטלוויזיות המחוברות לאינטרנט, במובייל, במחשבים הניידים וברשת האינטרנט.
ההחמצה של אוברון מדיה
מאת גיא גרימלנד
15.2.2011 / 6:52