מסלול חדש בטכניון: לימודי גז טבעי ונפט

>> בעקבות תגליות הגז שנמצאו מול חופי ישראל באחרונה, מתעוררת באקדמיה דרישה לפיתוח אקדמי של המחקר בנושאים הקשורים להפקת הגז ואספקתו. הטכניון החליט להרים את הכפפה ולפתח תוכנית לימוד לתואר שני להכשרת מהנדסים ואנשי מקצוע בתחום בשם הנדסת גז טבעי ונפט.



התוכנית, שנבנתה בהתייעצות עם אוניברסיטאות בעולם העוסקות בתחום, מיועדת למהנדסים בעלי תואר ראשון והוגשה לאישור המועצה להשכלה גבוהה, ותיבחן בשבועות הקרובים.

בשלב הראשון התוכנית צפויה להכשיר כ-20 מהנדסים לתואר שני בהנדסת גז טבעי ונפט, והטכניון מקווה שפרויקט הגמר בתוכנית יבוצע באחת מחברות האנרגיה בישראל או בחו"ל. בנוסף, הטכניון יזם שיתוף פעולה עם אוניברסיטת קולורדו לכרייה בארה"ב (colorado school of mines), שהסכימה לפעול למציאת מקומות השתלמות למהנדסים בחברות אנרגיה אמריקאיות, תחת חסותה האקדמית.



הצעה: פיתוח ההוראה ימומן מתמלוגי הגז



בשלב הראשון תסתמך התוכנית על הרצאות של מומחים בנושא מחו"ל, בגלל מיעוט המומחים הישראלים, ולכן עלותה לטכניון תהיה גבוהה. אי לכך, לביא מבקש מימון נוסף כדי להתחיל בתוכנית הלימודים כבר בקיץ הקרוב, ומציע לעשות שימוש בתמלוגים העתידיים מהגז לתמיכה בפיתוח תשתיות הוראה ומחקר בנושא.



לדברי נשיא הטכניון, פרופ' פרץ לביא, "במדינת ישראל אין מספיק מהנדסים שיכולים להירתם לפרויקט ענק כזה כי איש לא הכשיר מהנדסים בתחומים אלה. אף אחד לא חלם שיום אחד יתגלה בישראל גז ואולי נפט בכמויות מרשימות כאלה". במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל לא מתקיימות תוכניות להכשרת אנשי מקצוע בתחום הגז והנפט.



"מעבר לפיתוח תוכניות הלימודים, הטכניון רואה חשיבות לאומית בפיתוח תשתיות מחקריות בתחום. מרכז מחקר כזה יוכל לשרת את הממשל על ידי מחקרים בנושאים הקשורים לתעשיית הגז והנפט ולהוות מקור לפיתוחים חדשניים, וכל זאת במסגרת תוכנית האנרגיה של הטכניון. עלות הקמת מרכז מחקר בעל ציוד מתקדם וחברי סגל בכירים דורשת אף היא השקעה כספית משמעותית - אך זו השקעה בעתידנו", אמר לביא.



"אם לא נשכיל להכשיר מהנדסים מוכשרים בתחום הגז הטבעי והנפט - לא יהיה לנו בעוד שנתיים-שלוש מי שיידע להוביל ולשמור את האוצר שמצאנו בים", אמר. "אני קורא לממשלת ישראל להירתם ולסייע לטכניון במשימה הלאומית שהוא נטל על עצמו. כיום מדובר בסכומים זניחים, אבל אם לא נקדם את הכשרת המהנדסים היום - זה יעלה לנו ביוקר בעתיד הלא רחוק. הוויכוחים בנושא סוערים, רק שאלה אחת איש לא שואל - מי יביא את הגז לחוף, מי ישנע אותו, מי יאחסן אותו, מי ידאג למנוע תקלות, פיצוצים ואסונות ומי ישמור על נוף ארצנו", סיים לביא.



עלות הקמת מרכז מחקר: 45 מיליון שקל



לביא פנה בנושא גם באופן אישי ליו"ר הוועדה לתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה, פרופ' מנואל טרכטנברג. הוא טוען בפניו כי ליישום התוכנית דרושים משאבים כספיים מעבר לאלה שמוקצים כיום להשכלה הגבוהה. במכתב הציע לביא כי הוועדה תדרוש מהמדינה משאבים כספיים נוספים לצורך פיתוח מחקר וחינוך בנושא.



טרכטנברג אמר בעבר כי הוא מייחס חשיבות גבוהה לקידום אנרגיות חלופיות בישראל והמחקר בתחום, שנהפך לפופלרי גם במכוני מחקר ואוניברסיטאות בחו"ל.



עוד לפני גילוי מאגרי הגז בחרה הות"ת בתחום האנרגיות המתחדשות ובנות הקיימא כאחד מארבעת הנושאים שלמענם יוקמו מרכזי המצוינות הראשונים באוניברסיטאות. הקמת המרכזים שבהם יתקיים מחקר על ידי מדענים מובילים בישראל ובעולם באמצעות תשתיות מתקדמות, היא חלק מהתוכנית הרב-שנתית למערכת ההשכלה הגבוהה - כשבכל מרכז יושקעו כ-45 מיליון שקל, בהתאם לתחום המחקר. בשבוע שעבר הודיע טרכטנברג כי במהלך החודש הבא יודיע אילו מוסדות ייבחרו להקים את המרכזים הראשונים, ובהם המרכז לחקר אנרגיות מתחדשות.