לפעול נגד העשירים, בלי להשמיץ אותם

>> ריכוז העושר וההון בידי קבוצה קטנה של משפחות, תופעה המאפיינת מאוד את הכלכלה הישראלית של השנים האחרונות, טומנת בחובה סיכונים חמורים למשק ולחברה הישראלית. היא מאיימת על המשך הצמיחה הכלכלית, כמו גם על המרקם החברתי.

לתופעה שורשים עמוקים במבנה המשק והחברה הישראלית והתפתחות של תהליכים כלכליים לאורך שנים. חלק מהבעיה נעוץ בכך שארגונים כלכליים שהוקמו במקור בידי ההסתדרות והממשלה נמכרו, בתהליכי ההפרטה השונים, לגופים עסקיים. התוצאה היא שארגונים אלה רק החליפו ידיים - במקום בעלות ממלכתית מתקיימת בהם בעלות פרטית, אבל הבעיה נותרה כשהיתה - ריכוז משאבים רבים בידי מעטים.



למעשה, המשק הישראלי לא עבר שום שינוי מבני מהותי מאז קום המדינה והוא נותר משק ריכוזי למדי, שנשלט בידי מעטים ולא מותיר סיכוי לעסקים הקטנים והבינוניים, אשר בכל מדינה נורמלית מהווים את עמוד השדרה של הכלכלה הלאומית. הנתונים מלמדים כי קבוצות השליטה דוחקות את העסקים הקטנים מהמפה הכלכלית. אף ש-90% מהעסקים בישראל הם קטנים, רק כמחצית מהתוצר העסקי בישראל נובע מפעילות העסקים הקטנים והבינוניים.



יתר על כן, בעוד שבתקופת הבעלות הממשלתית, או ההסתדרותית, נטמעו באסטרטגיה הניהולית גם שיקולים כלל-לאומיים וחברתיים, כמו הקמת מפעלים בפריפריה כדי לקיים אותה, הנה בשעה שאלה נמכרו לידיים פרטיות השיקולים הללו כמעט שלא קיימים.



הבעיה המרכזית נעוצה בכך שהריכוזיות מונעת תחרות אמיתית במשק ומונעת את התייעלות הכלכלה. תחרות היא כאוויר לנשימה לצמיחה כלכלית. היא מפרה את היזמים ומאפשרת חדשנות, צמיחה והתפתחות כלכלית, ובלעדיה עלולות להתחולל סטגנציה ונסיגה. יתר על כן, תחרותיות מאפשרת שקיפות, דינמיות ויעילות בהתנהלות המשק, ערכים שהכל מטיפים להם בעידן הגלובליזציה.



עם זאת, בכל דיון על צמצום הריכוזיות חייבים להימנע מהשיח האנטי-תאגידי ומהאווירה השלילית הנוצרת נגד "עשירים". אמנם זה קל ונוח לתקוף את בעלי ההון ולתלות בהם את כל הבעיות, אך זו תופעה מסוכנת ופופוליסטית שאינה מיטיבה עם השיח הציבורי. יש לזכור שהתאגידים הגדולים הם גם המעסיקים של מאות אלפי בני אדם, התורמים למשק ולחברה ומתמודדים בתנאי תחרות גלובלית קשה. ההון כיום נזיל מאי פעם וחייבים לשמור עליו בישראל.



מה מוטל, אם כן, על הממשלה לעשות? עליה לפעול להגברת התחרות במשק ולהכנסת גופים נוספים לענפים קריטיים במשק, תוך צמצום מונופולים ודואופולים. על הממשלה לפעול למכירת אחזקות של הקבוצות הגדולות כך שלא תיווצר בעלות צולבת של קבוצה אחת על כמה ענפים כלכליים, תוך הפרדה בין אחזקה בנכסים ריאליים לנכסים פיננסיים כדי למנוע הצטברות הון גדול מדי בידי קבוצה אחת.



בנוסף, על הממשלה להעניק העדפה מתקנת להשקעות הון בפריפריה. עליה לפעול להענקת העדפה מתקנת לחברות קטנות ובינוניות, כפי שנהוג בכלכלות אחרות במערב, כולל במכרזים ממשלתיים.



לממשלה, כריבון וכרגולטור, יש תפקיד חשוב ביותר בצמצום הריכוזיות במשק ורק הפגנת מנהיגות פוליטית אמיצה מצדה תאפשר התמודדות ראויה עם התופעה.



הכותבת היא שותפה-מנהלת בקבוצת לוצאטו, העוסקת בפיתוח ובמינוף קניין רוחני