בדצמבר 2010 הכריז נשיא איראן מחמוד אחמדינג'אד על קיצוצים נרחבים בסובסידיות הממשלתיות. מחיר הבנזין עלה ב-75% ומחיר הדיזל זינק ביותר מ-2,000%. מחירי החשמל והמים הועלו בשיעור ניכר. גם מחירם של כמה מסוגי הלחם התייקר פי ארבעה. מהומות על מחירי לחם כבר פרצו בעבר באיראן, ולכן התמלאו רחובות טהרן שוטרים לאחר נאומו של הנשיא, בעוד שהציבור נהר לרכוש את טיפות הבנזין המסובסד האחרונות. חודשיים לאחר מכן, האיום התממש, בזכות עידוד ממצרים. המהפכה הירוקה הרימה ראש מחדש באיראן. אלפי מפגינים בבירה התעמתו עם כוחות המשטרה, בקריאת תיגר על משטר אחמדינג'אד, בניסיון ראשון של האופוזציה זה שנה למחאה ברחובות.
100 מיליארד דולר שאיראן מוציאה מדי שנה לסבסוד בנזין, גז, חשמל ומוצרי מזון בסיסיים הם דוגמא מוחשית למחיר ששלטון צריך לשלם כדי לקנות את שתיקת העם ותמיכתו. עוד מימי רומא העתיקה, לחם ושעשועים היו מנת חלקו של העם. מקראקאס, דרך מוסקווה ועד איראן, רודנים במסווה מספקים לעמם את החלק של הלחם. אולם לאיראן, שהכנסות הנפט שלה מהוות יותר מ-10% מהתמ"ג, נמאס לבזבז את הכסף על אורות שדולקים כל הלילה וקנקני תה שמתחממים על הכיריים מבוקר ועד ערב. הכרזתו של אחמדינג'אד על ביטול הסובסידיות היתה אחת הרפורמות הנוקבות ביותר שאיראן ידעה.
בתמיכת מונופול הטלוויזיה במדינה, שקידם בעוז את הרפורמות, השתדל אחמדינג'אד להצביע על יתרונותיהן. המערכת הישנה העניקה לעשירים יתרון: הם נהגו במכוניות מפוארות וחיממו את בתיהם הגדולים כמו סאונות. כעת, מעבירה הממשלה חלק מהכסף שהיא צפויה לחסוך כסובסידיות ישירות לחשבונות בנק פרטיים (של העניים, בעיקר), והעלייה במחירים צפויה לעודד חסכנות. תחת הרפורמה החדשה, ככל שכמות המים, הגז והחשמל הנצרכת גדולה יותר, מחירם עולה.
ואולם ביטול הסובסידיות הפחית חדות את כוח הקנייה של האיראנים מן השורה. פרשנים סבורים כי המשטר האסלאמי, שצבר עוצמה כלכלית גדולה בזכות התייקרות הנפט בעשור האחרון, טיפח בצורה מכוונת אם כי חשאית מעמד חדש של עשירים שהצלחתם נקשרה בזו של המערכת הפוליטית ובמחיר הנפט. מהלכים אלו כללו מתן הלוואות בריבית ריאלית שלילית (נמוכה מהאינפלציה) ומכירת מונופולים ממשלתיים - בדומה למה שהתבצע ברוסיה בשנות ה-90.
התרבות הרשמית באיראן - מקולנוע ועד לטלוויזיה ולהוצאה לאור - נשלטת כעת בידי קליקה פרו-ממשלתית קטנה. תסריטאים ובמאים מועדפים זוכים להיתרים ולמימון. אלה שמסרבים לתמיכת הממשל, המלווה במגבלות יצירתיות, מוצאים עצמם בבידוד.
גם בתחומים נוספים מנצלת הממשלה את כוחה המונופוליסטי כדי להיטיב עם תומכיה. כך למשל, הנוכחים בדרשות הבוקר במשרדי הממשלה זוכים למזון בחינם, הקבלה לאוניברסיטאות לתומכי הממשל קלה יותר.
בדומה למצרים, אליטה זו של הון ושלטון הלכה והתרחקה מהמעמד הבינוני והנמוך, שסבל מכרסום במעמדו. ביטול הסובסידיות, באוכלוסייה ששני שלישים ממנה משתכרים פחות מ-800 דולר לחודש, דחף רבים לעוני. נדרש היה רק ניצוץ - והגפרור שהוצת במצרים סיפק אותו.
אחמדינג'אד אולי לא התכונן דיו לעוצמת התגובה. נשיא איראן טען כי הצעדים החדשים ישפרו את מצבה של 60% מהאוכלוסיה, וכי רק 40% העשירים יותר ייאלצו להדק את החגורה. נתח גדול יותר מהכסף שצפויה הממשלה לחסוך כתוצאה מהרפורמות יוקדש לדיור ולתשתיות. אחמדינג'אד צופה כי תוך חמש שנים, שבמהלכן יבוטלו הסובסידיות בהדרגה, תיהפך איראן ל"גן עדן על פני האדמה". בנאומו לטלוויזיה ייעץ אחמדינג'אד לציבור לשמור את הסובסידיות המועברות לחשבון הבנק שלהם לתשלום החשבונות הבאים, אך עדויות מקומיות מצביעות על כך שרבים משכו את הכסף למטרות אחרות. "אנשים שמחים שכסף נכנס לחשבון הבנק שלהם", טוען אחד מתושבי טהרן, "אבל הם יהיו בהלם כשיראו את החשבונות נערמים".
היעד המרכזי של הממשלה - הפחתת הבזבוז - הושג כבר בשלושת הימים הראשונים לתוכנית. לפי דיווח הרשויות, ירדה צריכת החשמל ב-11% ברחבי המדינה ונחסכו מיליוני ליטרים של בנזין. אולם לקיצוץ היו תוצאות לא רצויות, ואף אכזריות. משפל של 25 שנים באינפלציה החודשית שנרשם באוגוסט 2010, של 8.8%, גאתה האינפלציה ל-11% בינואר או 26% במונחים שנתיים. נתונים רשמיים אלה אינם משקפים את המציאות. לפי הערכות של גופים בלתי תלויים, האינפלציה באיראן ב-2010 היתה 50%.
לממשלת איראן מאגרים של סחורות מבוקשות כמו אורז ושמן בישול, והיא משתמשת בהם כדי לתמרן את המחירים. גדודי מפקחים יצאו לרחובות לאחר ביטול הסובסידיות כדי לאכוף את האיסור שהטילה הממשלה על הפקעת מחירים, אך הלחץ לייקר לא פחת.
הסנקציות שמטילות על איראן ארה"ב ובעלות בריתה מוסיף ללחץ הכלכלי. לפני ארבע שנים, כשממשל ג'ורג' בוש ניסה לזכות בתמיכת סין ורוסיה לסנקציות, פקידי ממשל אמריקאים עמדו על כך שבכוונתם רק להעניש את אותם איראנים המעורבים בתכונית הגרעין במדינה, שנתפשת בעיני ארה"ב, בנות בריתה באירופה ומנהיגים רבים במזרח התיכון (כפי שנחשף במסמכי ויקיליקס) ככיסוי לנשק גרעיני. ב-2006 חתמו סין ורוסיה, גם אם לא בלב שלם, על שש החלטות של האו"ם נגד איראן. ארה"ב ושותפותיה באירופה מקדמות כעת הרחבה נוספת של הסנקציות.
איראן: כשבוטלו הסובסידיות, נדרש רק ניצוץ קטן, ומצרים סיפקה אותו
סוכנויות הידיעות
15.2.2011 / 14:55