>> חילוקי דעות בין משרד האוצר לבנק ישראל בדבר חקיקת החוק שנועד להגביר את הפיקוח על ההתנהלות בבנק לאומי. חילוקי הדעות התגלעו בעקבות מכירת 6.5% ממניות המדינה בלאומי לפני פחות מחודש. המכירה של יתרת מניות המדינה בלאומי (5%) תהפוך את לאומי - הבנק הגדול בישראל - לבנק ללא גרעין שליטה.
לפיכך, דורשים בבנק ישראל לדחות את השלמת הליך המכירה שאמורה להתקיים בסוף במארס 2011 עד לחקיקת החוק למכירת בנק ללא גרעין שליטה. באוצר לא מעוניינים להתנות את מכירת הבנק בחקיקת החוק. בכנסת אומרים כי באוצר מעוניינים לבצע את המכירה במועדה, אבל לפי שעה לא ברור אם הכנסת תספיק לחוקק את החוק לפני יציאתה לפגרה בסוף מארס.
המפקח על הבנקים בבנק ישראל, דודו זקן, קרא אתמול לוועדת הכספים לדחות את המכירה של יתרת מניות המדינה בלאומי עד להעברת החוק למכירת בנק ללא גרעין שליטה. המפקח מעוניין למנוע מחד גיסא היווצרות גרעין שליטה בבנק ולמנוע מאידך גיסא היווצרות בעיית פיקוח על התנהלות הבנק אם לא ייווצר גרעין שליטה, והשליטה בבנק תהיה בידי בעלי שליטה רבים שלהם יש פחות מ-5% ממניות הבנק. כל עוד המדינה תחזיק ביותר מ-5% ממניות לאומי, היא תמשיך לשלוט בבנק, ווועדת המניות מטעם המדינה שממנה את הדירקטורים תמשיך לפעול.
"קיימת חשיבות רבה בהגברת יכולת הפיקוח של המדינה על בנק לאומי לפני המכירה של יתרת אחזקותיה בו. מרכזיותם של בנקים למשק מחייבת קיומו של פיקוח על הגורמים שיש בכוחם כדי לכוון את עסקיהם, בפרט במצב שבו אין לבנק גרעין שליטה מזוהה", אמר זקן. זקן הדגיש כי הצעת החוק כוללת תיקונים חיוניים ביחס לבנק ללא גרעין שליטה, שתכליתם למנוע שליטה בפועל על ידי מי שאין בידו היתר מנגיד בנק ישראל. התיקון נועד גם להגביר את השקיפות ו"משמעת השוק" בהליך בחירת הדירקטורים, הן בבנק ללא גרעין שליטה והן בבנק עם גרעין שליטה.
הצעת החוק מתייחסת למנגנונים שנועדו למנוע השפעה מהותית של בעלי המניות בבנק ללא גרעין השליטה. במסגרת הצעת החוק נקבע כי מי שמחזיק ב-2.5% מאמצעי השליטה בבנק, יהיה רשאי להציע מועמד אחד בלבד לכהונה בדירקטוריון הבנק.
לפיכך, הצעת החוק גורמת להיחלשות כוחו של שלמה אליהו, בעל המניות הגדול ביותר בלאומי (9.6%). למרות אחזקתו הגבוהה במניות לאומי, אליהו יוכל להציע דירקטור אחד בדומה לבעלי מניות אחרים, כמו אלפרד אקירוב ודוד עזריאלי, המחזיקים באופן אישי ובאמצעות חברות שבשליטתן כ-4.8% מלאומי.
"לפיקוח על הבנקים יש מספיק כלים"
החשב הכללי באוצר, שוקי אורן, אמר כי משרדו אמנם תומך בהצעת החוק, אך אינו מתנה את מכירת המניות בקבלתה: "גם כיום לפיקוח על הבנקים יש מספיק כלים. אנחנו לא נמצאים במצב של 'ואקום', אם כי המצב טעון שיפור".
אורן אמר כי האוצר ימכור את יתרת מניות המדינה בלאומי בשוק ההון תוך הקפדה שהן לא יימכרו לבעלי מניות קיימים המחזיקים יותר מ-5% ממניות הבנק, דוגמת אליהו. לדבריו, מגבלה זו נועדה למנוע מבעלי מניות קבלת שליטה בפועל בלאומי ללא קבלת היתר מבנק ישראל.
אורן הדגיש כי כמות המניות שאותה יוכלו לרכוש רוכשים פוטנציאלים אחרים בהנפקה הבאה, לא תאפשר להם להחזיק ביותר מ-5% ממניות הבנק. לדבריו, מכירת מניות המדינה בבנק לאומי לא תיערך לפני סוף מארס 2011, לפי התחייבות המדינה בהנפקה האחרונה.
אורן הוסיף כי קיימת סבירות גבוהה שלאחר מכירת יתרת אחזקות המדינה בבנק, הוא ייוותר ללא גרעין שליטה, מה שעשוי להקשות על מלאכת הפיקוח עליו. לדבריו, קיים חשש שתיווצר "שליטה לכאורה" בלא קבלת היתר מבנק ישראל.
לפי הגדרות בנק ישראל, על הקבוצה שתגבש את גרעין השליטה יש להגיע לאחזקה של 20% ממניות הבנק. הקבוצות שיתמודדו על השליטה בבנק יצטרכו להיכנס להליך בדיקות נאותות ממושך מול בנק ישראל. בעבר הכריז אליהו כי עם השלמת המכירה של המניות שבידי מדינה יפעל לגיבוש גרעין שליטה בבנק ואף שכר לשם כך את ח"כ והשר לשעבר חיים רמון.
לפי הערכות, אליהו הגיע להסכמות עם חברת אוצר ההתיישבות היהודית, המחזיקה בכ-5% מלאומי, וגופים נוספים לגיבוש גרעין השליטה בבנק. עם זאת, לא ברור אם אליהו יגיש את הבקשה לבנק ישראל לקבלת ההיתר לפני שיושלם הליך המכירה של אחזקות המדינה.
בנק ישראל: להשהות מכירת מניות המדינה בלאומי
מאת צבי זרחיה ומיכאל רוכוורגר
16.2.2011 / 7:00