הממשל בארה"ב מגבש סיוע בהיקף מאות מיליוני דולרים למצרים

וסוכנויות הידיעות



>> עם שוך ההפגנות נגד השלטון במצרים ונוכח השביתות וההפגנות של אלפי עובדים בדרישה להעלאת שכרם, יצא אתמול השלטון הצבאי בקריאה לציבור במצרים לשוב לעבודה ולסייע במאמצי החייאת הכלכלה.

ואיל גונים, הבכיר בגוגל שנהפך לגיבור ההפגנות, קרא גם הוא לשים קץ להפגנות ולשביתות. "אם משלמים לכם 70 דולר, זה אינו הזמן לבקש 100 דולר", אמר גונים בראיון לבלומברג. "אם באמת אכפת לכם מהמדינה הזאת, אתם לא צריכים יותר להעמיד עצמכם במרכז. העניין החשוב הוא השבת היציבות. מה שחשוב הוא להראות לכולם שמצרים מתייצבת ושאנו פועלים למען מטרה זו".



גונים, ששוחרר ב-8 בפברואר לאחר שהוחזק במעצר במשך כמעט שבועיים, אמר שנפגש עם מנהיגי הצבא בסוף השבוע, ושהוא מאמין למאמציהם הכנים להביא את השינוי שהעם המצרי דורש. "הם מבינים את הערך של עסקים ושל יצירת משרות", אמר גונים. "היה לנו דיון של חצי שעה בנוגע לאתגר הכרוך בהחזרת אנשים לשוק העבודה ויצירת משרות. הם מודעים לבעיות שקיימות".



אתמול דיווח העיתון "לוס אנג'לס טיימס" שהממשל האמריקאי מגבש תוכנית סיוע חירום לייצוב הכלכלה המצרית.



ממשלו של נשיא ארה"ב, ברק אובמה, מגבש חבילת סיוע שעשויה להיות בהיקף של כמה מאות מיליוני דולרים, בנוסף להלוואות שיסייעו לבנות מחדש את המוסדות השונים במדינה - אמרו לעיתון דיפלומטים אמריקאים.



ההשלכות של השינויים הפוליטיים במצרים על כלכלתה בטווח הבינוני תלויות באופן שבו יתגבש השלטון החדש, אך בטווח הקצר כלכלת מצרים תיחלש - כך צופה בנק hsbc הבריטי.



שבועות של מהומות פוליטיות הובילו להפסדים כלכליים שיהיה קשה לפצות עליהם בעתיד הקרוב, בהתחשב בבעיות הקיימות בנמלים הראשיים ובתשתיות עיקריות נוספות, מעריכים האנליסטים של hsbc בדו"ח שנקרא "מצרים לאחר מובארק". הדו"ח דן בהשפעת האירועים על הכלכלה המצרית וכלכלות נוספות במזרח התיכון בפרספקטיבה היסטורית. לפי hsbc, הצמיחה בתמ"ג המצרי צפויה להיות נמוכה לפחות ב-2%-3% במחצית השנייה של השנה לעומת צמיחה של 6% שצפה הבנק לפני פרוץ המהומות.



מגזר התיירות - מעמודי התווך של הכלכלה המצרית - שמר באופן היסטורי על יציבות במצרים, והתאושש בהצלחה בכל פעם שאירעו פיגועים חבלניים במדינה, כמו אירועי הירי בלוקסור ב-1997 או הפיגוע בדהב ב-2006. ואולם הפעם התיירות היתה אחד המגזרים שנפגעו בצורה הקשה ביותר מהמהומות, ותיירים רבים ברחו מהמדינה. גם אם הביטחון יושב במהרה למצרים, יעבור זמן עד שהתיירות תתאושש, וכל סימן לכך שהמשטר החדש עדיין אינו יציב יעכב עוד יותר את ההתאוששות - לפי hsbc.



מצרים שאינם חיים במדינה צפויים לקבל קריאות מצד האופוזיציה לחזור למצרים ולהשקיע בעידן שאחרי מובארק. ב-hsbc ציינו כי הבנק המרכזי של מצרים פתח בהצלחה את הבנקים בשבוע שעבר, מבלי לעורר משיכה המונית של כספים, וכי גם הלירה התייצבה לאחר שנפלה ביום המסחר הראשון. עם זאת, ב-hsbc חוששים כי משקיעים מקומיים וזרים ימתינו עד שיראו עדויות לכך שהיציבות הושבה למצרים, לפני שיחזרו להשקיע בה.



בבנק הבריטי צופים כי האירועים במצרים יגדילו את עלויות המימון של הממשלה בטווח הקצר והבינוני. כמו כן, יופעל לחץ על התקציב, שנפגע בכל מקרה מהירידה בהכנסות ממסים בחודש האחרון - בעיה שעלולה להימשך בתקופת הביניים עד לבחירות. hsbc צפה עוד לפני המהומות כי הגירעון התקציבי של מצרים יהיה 8% מהתמ"ג השנה, אך הבעיות הכלכליות צפויות להגדילו מעבר ל-9%.



"איראן פגיעה מאוד כעת"



הבנק ציין כי אף ששר האוצר הוותיק בוטרוס גאלי כבר אינו חלק מהממשל, צוותו נותר על כנו, וכך גם הצוות בבנק המרכזי - מה שיסייע לשמירה על היציבות בטווח הקצר. בטווח הארוך, כל ליברליזציה פוליטית של מצרים תועיל לכלכלה - צופה הדו"ח, שבו צוין כי בשנים האחרונות נחשבה מצרים כלכלה מבטיחה ומשכה הרבה השקעות זרות ישירות. אם המדינה תוכיח שהיא מצליחה לעשות את המעבר לסדר מדיני חדש, המומנטום הכלכלי יתחדש במהירות, וברמה גבוהה מבעבר - צופה hsbc.



האירועים במצרים ובתוניסיה עירערו שליטים רבים בעולם הערבי והם מאיימים להאט את קצב הרפורמות. ואולם חלק מהמדינות נקטו צעדים שנועדו למנוע מהומות כמו במצרים. בבחריין, למשל, הודיעה הממשלה בשבת על תשלום של 1,000 דינאר בחרייני (2,650 דולר) לכל משפחה. בחודש שעבר, לאחר נפילת משטרו של זין אל-עבדין בן עלי בתוניסיה, הודיעה ירדן על תוספת של 225 מיליון דולר לסובסידיות מזון; סוריה הוסיפה 336 מיליון דולר לסובסידיות אלה; ובלוב ואלג'יריה הורדו מסים על מוצרי מזון. ב-hsbc צופים כי המהפכות בעולם הערבי יסתיימו במצרים לעת עתה, אך לא התסיסה החברתית, שתימשך.



לפי hsbc, איראן היא כעת פגיעה מאוד, בהתחשב בהשפעה שהיתה למהומות שהתרחשו בה לאחר בחירות 2009 ובמשבר הכלכלי בה. כלכלני hsbc רואים סיכונים גם באלג'יריה - על רקע העוני והאבטלה - וכן בירדן ובתימן, שחשות את הלחץ בעקבות המהומות במצרים. גם סוריה נמצאת בסכנת הידבקות, אך בשל חלוקה לפלגים דתיים בה יש סבירות נמוכה יותר להתאגדות של תנועה לאומית נגד השלטון.



רוב הסיוע האמריקאי - לצבא מצרים



חבילת הסיוע שמגבש ממשל אובמה עשויה להיות בהיקף של כמה מאות מיליוני דולרים, בנוסף להלוואות שיסייעו לבנות מחדש את המוסדות השונים במדינה - אמרו ל"לוס אנג'לס טיימס" דיפלומטים אמריקאים. כיום ארה"ב נותנת למצרים כ-1.5 מיליארד דולר מדי שנה, כשרוב הסכום ניתן לצבא המצרי, שהוא המוסד המשפיע ביותר במדינה.



גורמים רשמיים בממשל האמריקאי, שערכו התייעצויות בנוגע לסיוע למצרים בימים האחרונים, סירבו לומר ל"טיימס" מהם יעדי הסיוע למצרים ולתת פרטים, בטענה שהדיונים נמצאים בשלבים ראשונים בלבד. הגורמים אמרו שהם מצפים מהבנקים הבינלאומיים לפיתוח לקחת חלק במאמצי הסיוע למצרים.



הזעם הציבורי על אי השוויון במצרים, ובעיקר על האבטלה הגואה והתייקרות המחירים, היה מהגורמים העיקריים שהניעו את המהומות במדינה והביאו להתפטרות מובארק. כעת, לאחר לכתו, אנליסטים חוששים שרוב המצרים יהיו אופטימיים יתר על המידה בציפייה לשיפור מהיר של המצב הכלכלי.



מישל דאן, מומחית למזרח התיכון שיעצה לממשל אובמה בנוגע למצרים בשבועות האחרונים, אמרה ל"לוס אנג'לס טיימס" שכלכלה היא "אחד הדברים הפגיעים ביותר במדינה שנמצאת בתקופת מעבר". לדבריה, אם אזרחים מצרים בעלי ציפיות גבוהות מדי בנוגע לכלכלה ייווכחו כי התנאים הכלכליים החמירו, "זה עלול להחריף את היחסים בין אנשים", ולערער את מעמדה של הממשלה הזמנית.



משרד האוצר של מצרים העריך שהמהומות עלו לכלכלה המצרית 310 מיליון דולר ביום, ולפי הערכות אנליסטים, משקיעים משכו כספים בקצב של מיליארד דולר ביום ממצרים. לפני פרוץ המהומות, הכלכלה המצרית היתה צפויה לצמוח בקצב שנתי של 5%, וכעת התחזיות הן לצמיחה שקרובה יותר ל-1%.



הצורך לסייע למצרים מגיע בתקופה קשה מבחינה תקציבית עבור ארה"ב ובעלות ברית אחרות של מצרים, שמתמודדות עם קיצוצים מחמירים ומדיניות צנע. אובמה הציג ביום שני את תקציב 2012, שבמסגרתו ינסה לקצץ 1.1 טריליון דולר מהגירעון של ארה"ב בתוך עשור.



הממשל מנסה למנוע מהרוב הרפובליקאי בבית הנבחרים לכפות עליו קיצוצים חדים בסיוע החוץ. ביום שני נפגשה שרת החוץ האמריקאית, הילרי קלינטון, עם יו"ר בית הנבחרים, ג'ון ביינר, והביעה חשש בנוגע לקיצוצים מוצעים בתקציב משרד החוץ ובתוכניות סיוע. ארה"ב חייבת לקדם את היציבות במדינות כמו מצרים, אחרת "נשלם מחיר גבוה יותר מאוחר יותר, כשהמשברים יגיעו לנקודת רתיחה וייהפכו לקונפליקטים", אמרה קלינטון.



בסוף השבוע אמר אובמה שארה"ב מחויבת להציע למצרים סיוע, "כדי להבטיח מעבר חלק ומסודר לדמוקרטיה - מאמץ שיכלול שיתוף פעולה עם שותפים בינלאומיים כדי לתת לה תמיכה פיננסית".