>> "יש התפתחויות טכנולוגיות בתחום הפקת הגז בעולם שעשויות להביא לכך שמחירי הגז העולמיים יירדו", הזהיר לפני שבוע נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, בכנס של המכון למחקרי ביטחון לאומי - תוך שהוא מבקש "להכיר בסדרי הגודל של תגליות הגז בישראל, ולהתייחס אליהן בהתאם". הדברים של פישר, מתברר, מתבססים על הערכות מומחים שלפיהן שוק הגז העולמי עומד לעבור טלטלה.
"מהפכה של חצי מאה בתחום האנרגיה", הגדיר ג'ון דויטש את הטלטלה הזו. דויטש, לשעבר ראש ה-cia ושר האנרגיה של ארה"ב, הוא מומחה מוביל לביטחון, אנרגיה וגיאופוליטיקה, ושותף לקבוצת החשיבה של אוניברסיטת mit בנוגע לעתיד שוק הגז - אולי קבוצת החשיבה החשובה ביותר בתחום בעולם כיום.
המהפכה שדויטש מתייחס אליה היא ההתפתחות הטכנולוגית של שלוש השנים האחרונות, אשר איפשרה להפיק גז זול וזמין מפצלי גז (shale gas) - מרבצי אבן נפוצים מאוד ברחבי העולם, עם גז כלוא בתוכם. דויטש מעריך כי היכולת להפיק פצלי גז תציף את העולם בגז, תהפוך את הגז לסחורה סטנדרטית הנסחרת בשווקים במחיר אחיד (קומודיטי), תאחד את שלושת שוקי הגז הנפרדים הקיימים כיום - השוק האמריקאי, האירופי והאסייתי - לשוק עולמי אחיד, וברבות הזמן תהפוך את הגז לתחליף לנפט גם בייצור החשמל, גם בתחבורה (בנזין) וגם בתעשיית הפלסטיקה והפטרוכימיה.
לכל השינויים האלה צפויות להיות השלכות גאו-פוליטיות מרחיקות לכת. כוחן של מפיקות הגז הגדולות כיום, ורוסיה בראשן, אמור לפחות מאוד. קורבנות נוספים, בעתיד הרחוק יותר, צפויים להיות חברי קרטל הנפט אופ"ק - דויטש מעריך כי הגז ידחוק עם הזמן את רגלי הנפט כמקור האנרגיה המוביל בעולם, ועם החילופים הללו ידעך כוחו של הקרטל האימתני. אין ספק כי כל זה מבשר טובות למדינות המערב, שישתחררו מעולו של קרטל אופ"ק. אבל לכל זה יש גם השלכות על ספקית גז קטנה נוספת במזרח התיכון - ישראל.
בישראל נתגלו באחרונה שני מרבצי גז משמעותיים - מאגרי תמר ולווייתן. תמר נהנה משוק שבוי - השוק הישראלי. המאגר אמור להיות מפותח לשם אספקת אנרגיה לשוק הישראלי ל-30 השנים הקרובות. מאחר שתמר מכסה את כל צרכיה של ישראל ל-30 שנה, מאגר לווייתן הכפול בגודלו מתמר - מיועד ליצוא.
שני המאגרים הישראליים - תמר ולווייתן - נחשבים מסובכים יחסית להפקה (בגלל המרחק מהחוף, עומק המים ועוצמת הלחצים בתוך המאגר). שניהם גם רחוקים משוקי היעד - השוק האירופי והשוק האסייתי. כדי להגיע לאסיה, הגז הישראלי צריך לעבור בתעלת סואץ, ולשוט מרחק רב בהרבה ממקורות הגז הקיימים כבר כיום באסיה (בעיקר קטאר ואוסטרליה). לכן התחרותיות של הגז הישראלי מול השוק האסייתי היא בעייתית מאוד - גם אם מביאים בחשבון את הרצון העז של היפנים לגוון את מקורות האספקה שלהם.
לכן, שוק היעד העיקרי של הגז הישראלי צפוי להיות אירופה - רק שגם להגיע לשם לא יהיה פשוט או זול. הנחת צינור לאירופה מוערכת בידי מקורות במשק האנרגיה ב-4-7 מיליארד דולר (יש מי שטוענים כי מדובר בהערכות חסר, וכי העלות תהיה משולשת מכך). יצוא הגז לאירופה בדרך של גז מונזל (lng) יעלה לפחות 8 מיליארד דולר, ויהיה מותנה בטוב לבם של הקפריסאים, אצלם אמור לקום מתקן ההנזלה.
כלומר, היצוא מלווייתן אינו עומד להיות זול או פשוט - והכדאיות שלו תהיה תלויה מאוד במצב השווקים. הניתוח של דויטש חוזה שוק גז עולמי אחיד, שבו הגז נסחר כסחורה סטנדרטית (קומודיטי), עם מקורות גז גדולים גם מפצלי גז וגם מגידול ניכר במסחר בגז נוזלי, ועם מחירים אחידים ונמוכים.
כיום מתפצלים מחירי הגז בין שלושת השווקים העיקריים - השוק האמריקאי, עם גז זול (כ-4 דולרים ליחידת גז); השוק האסייתי, עם גז יקר מאוד (10-11 דולר); והשוק האירופי, עם מחיר ביניים (8-9 דולרים). דויטש אינו קובע מה יהיה מחיר הגז האחיד - אבל ברור שהוא יהיה נמוך מהרמה האסייתית. עד כמה נמוך, זאת השאלה הגדולה. אם המחיר יתייצב סביב הרמה האמריקאית, הרי שספק אם תהיה כדאיות כלכלית ביצוא גז מישראל. אם השוק יתייצב סביב רמת המחיר האירופית של 7-8 דולרים, כפי שמעריכים מקורות בתחום האנרגיה בישראל, הרי שהרווחיות עשויה להיות כבר סבירה.
מצד שני, הניתוח של דויטש טומן בחובו גם סוג של פוטנציאל עבור הגז הישראלי - אם הגז ייהפך לסחורה המחליפה את הנפט, המשמעות היא גידול עצום בביקוש לו, לרבות לשימושים של תחבורה ותעשיית הפלסטיק. בשוק עם ביקוש גדול קל יותר ליצואן להסתדר, גם אם רמות המחירים אינן מלהיבות.
"הכל שאלה של מחירים", השיב דויטש לשאלה ישירה של themarker לגבי הפוטנציאל העסקי של יצוא גז מישראל לשוקי העולם. המחירים אכן יקבעו הכל, ובשלב זה כדאי למשקיעים לזכור כי האי-ודאות לגבי המחירים הצפויים בשוק הגז העולמי היא גדולה במיוחד.
מהפכת הגז העולמית תשפיע גם על מאגר לווייתן
מירב ארלוזורוב
16.2.2011 / 7:03