טוב שיש על מי לסמוך

>> צודקת מירב ארלוזורוב ("המבקר צודק אבל זה לא עניינו", themarer, 27.1) בציינה כי "קולו הצלול" של מבקר המדינה צריך להישמע "בביקורת נוקבת לגבי בעיות של התנהלות לקויה ושחיתות". ואולם ארלוזורוב טוענת כי אין זה מעניינו לעסוק בתופעת הריכוזיות במשק.

היווצרות ואקום וחולשה של מערכות שומרי הסף בממשל הישראלי מחד גיסא, וסמכות מפורשת שנתן המחוקק למבקר המדינה מאידך גיסא, מחייבות את המבקר לומר את דברו בעניינים שונים, כולל בנושא הריכוזיות במשק.



בהיבט החוקי, על פי חוק יסוד: מבקר המדינה, עניינו של המבקר הוא ב"חוקיות הפעולות, טוהר מידות, הניהול התקין, היעילות והחיסכון של גופים מבוקרים וכל עניין אחר שיראה בו צורך". החוק נותן בידי המבקר סמכות לבדוק היבטים שונים ונרחבים של התנהלות השלטון.



בהיבט המעשי והערכי, מקום בו הרשויות השונות האמונות על רגולציה ופיקוח אינן מתפקדות, בולט מבקר המדינה בקביעת אמות מידה מוסריות-ערכיות, כמו גם קביעת קריטריונים למינהל תקין ואפקטיבי. המבקר משתמש בסמכויות החוקיות שניתנו לו לבדיקת היעילות, החיסכון והאפקטיביות של פעולות השלטון, בנוסף להיבטים של חוקיות סדירות וטוהר מידות, ובהקשר לכך, מציג אמות מידה ראויות להתנהלות השלטון, כמו גם המלצות ממשיות להתנהלות זו.



הוועדה לבדיקת קשרי הון-שלטון שמינה המבקר, השופט מיכה לינדנשטראוס, קיבלה מנדט לבחון מערכת יחסים של קשרי הון-שלטון ולהציע המלצות לקביעת סרגל נורמטיבי-ערכי להתנהלות במערכת יחסים זו. בחינת מערכת הקשרים בין הון ושלטון מלמדת כי יש לקשרים אלה היבטים רבים ומורכבים, וכי אין פתרון קסם אחד לבעיית הקשרים הפסולים בין הון לשלטון. ואכן, ההמלצות המסתמנות של הוועדה מתייחסות למרכיבים שונים של קשרים אלה בין הון ושלטון.



מרכיב דומיננטי בקשרי הון-שלטון הוא הריכוזיות במשק; ריכוזיות ההון והעוצמה הכלכלית בידי קבוצה קטנה של בעלי הון. ריכוזיות זו מגבירה את האפשרות לקשרים שליליים בין הון לשלטון, מכיוון שלעוצמה זו יש הרבה יותר השפעה על מקבלי ההחלטות. גם לפי בנק ישראל הריכוזיות הגיעה למימדים כאלה שהיא מאיימת על עצם קיומו של משק חופשי ותחרותי, ואף על הליכים דמוקרטיים.



תפקיד המבקר לבדוק גם את ההשלכות של הריכוזיות במשק על חלוקת משאבים ציבוריים, ובעיקר לבדוק תפקודם של הרגולטורים, שומרי הסף, האמונים על התנהלות ופיקוח תחומים שונים במשק, כמו הון, מקרקעין, בנקאות, תכנון ובנייה.



המבקר השכיל להציב בפני השלטון סרגל ערכי שלאורו קובע המבקר את בדיקתו. לכן טוב עשה לינדנשטראוס שלא התעלם מבעיית הקשרים הפסולים בין הון לשלטון ובכללה תופעת הריכוזיות במשק והשפעתה השלילית על טוהר מידות וניהול תקין של הממשל, ורצוי שיציג בפני הממשל את המלצותיו להתנהלות ראויה בעניין.



"לעוצמה של מבקר המדינה יש הרבה צדדים חיוביים", קובעת ארלוזורוב. אכן, כאשר השלטון נחלש ומאבד את ערכיו, טוב שיש עדיין על מי לסמוך.



הכותבת היא חברה בוועדה לבדיקת קשרי הון שלטון של מבקר המדינה ולשעבר יו"ר ועדת ביקורת המדינה בכנסת