המחוזי: אין לזכות נאשם רק בשל אי התייצבות פרקליט לדיון בזמן השביתה

>> בית המשפט המחוזי בחיפה ביטל בשבוע שעבר פסק דין של בית משפט השלום שזיכה נאשם מהעבירות שיוחסו לו בכתב האישום, בשל העובדה שנציגת המדינה לא התייצבה לדיון שהתקיים בתקופת השביתה. המחוזי הורה לחדש את כתב האישום שבוטל.

"שביתת הפרקליטים לא גרמה לעיוות דין ולכל היותר, גרמה להוצאות ולהשחתת זמנו של הסניגור", קבעו השופטים רון שפירא, עודד גרשון ואלכס קיסרי.



בסוף דצמבר האחרון, החליט שופט בית משפט השלום בחיפה, זאיד פלאח, לזכות את ערן הירש, שנאשם בעבירות זיוף מסמך, שמוש במסמך מזויף, בידוי ראיות, ועדות שקר. הירש הואשם כי ניסה להוציא במרמה כספים מחברת ביטוח שביטחה ספינה שהיתה בבעלותו וטבעה, וכי לצורך כך הגיש מסמכים מזויפים ותצהיר כוזב.



כחודש לאחר שהחלה שביתת הפרקליטים, ולאחר שהתקיימו בתיק 15 ישיבות קודמות, היתה קבועה ישיבת הוכחות בתיק. בשל השביתה, לא התייצבה לדיון הפרקליטה מטעם הפרקליטות הפלילית במחוז חיפה. בעקבות זאת ביקש בא כוחו של הירש לזכות את מרשו מהאישומים. השופט נעתר לבקשה וקבע כי הוא רואה באי הופעת באת כוח המדינה לדיון כאילו היא חזרה בה מכתב האישום. הוא הוסיף כי "הקביעה שנאשם זכאי בדין, מבלי לשמוע ראיות עד תום ורק מהטעם של אי הופעת פרקליט, היא קביעה קשה שלעתים הציבור אינו יכול לשאתה. אך לצד אינטרס ציבורי חשוב זה, עומד אינטרס ציבורי נוסף והוא ניהול משפט הוגן ובזמן הוגן. ניהול משפט במשך זמן ארוך, בשל העובדה שהפרקליטים החליטו שלא להופיע לישיבות, פוגע באותו אינטרס ציבורי".



על פסק הדין ערערה המדינה. בין היתר טענה באת כוח המדינה בערעור כי "בית המשפט ציין שהיעדר נוכחות פרקליטים נעשה בצורה מכוונת ויודגש כי העדר הפרקליטים לא נבע מזלזול אלא מתוך סכסוך עבודה שהוכרז". השופטים קיבלו את עמדת המדינה וקבעו כי לא היה מקום "לראות באי ההתייצבות כאירוע הגורם נזק כדי עיוות דין כמשמעו בחוק סדר הדין הפלילי, המצדיק את ביטולו של כתב האישום". לדבריהם, האיזון שעל בית משפט לעשות במקרים מסוג זה, הוא איזון כולל בין מידת הפגיעה בראי המשפט הפלילי בהליך המתנהל כנגד נאשם, אל מול האינטרס הציבורי של השלמת הדיון. "כאשר בוחנים את החלטת בית המשפט, הן באמות המידה של המשפט הפלילי, והן באמות מידה של החלטה מינהלית, סבורים אנו כי ההחלטה היא בלתי סבירה שאינה מאזנת את מכלול הנתונים", קבעו השופטים. לדבריהם, "היה על בית המשפט לבטל את הישיבה ולשקול חיוב בהוצאות ולא היה מקום לזכות את המשיב מטעם זה". (ע"פ 11-01-9671)