מדד יתר 50 רחוק ב-40% מהשיא: האם הגיע תור המניות הקטנות?

>> באוניברסיטת mit בארה"ב צילמו באחרונה טיפה הנוחתת לתוך כוס מלאה במים תוך שימוש במצלמה המהירה בעולם, המצלמת 20 אלף תמונות בשנייה. התוצאה היתה מרתקת.



הטיפה יוצרת סדרה של גלים שמתפשטים על פני המים. במקום הנחיתה קופצת חזרה מחצית מהטיפה, וכשזו שבה ונוחתת היא יוצרת אחריה סדרה חדשה של גלים. גם מחצית מהטיפה הזאת שבה ומזנקת מעלה - וכן הלאה.

אפשר לדמות את הטיפה למהלך שעובר על שוקי המניות בדרכם הארוכה מעלה. הטיפה הראשונה מסמלת את הטריגר הראשון לעלייה, והיא יוצרת סדרה של גלים. הגל הראשון מגיע לשורת המניות הכבדות ואחר כך נע אל עבר המניות הקטנות יותר. בדרך כלל, הזינוק הראשוני - במיוחד כשהוא מגיע לאחר משבר - הוא הגדול ביותר, כמו במקרה של הטיפה הראשונה. לאחר מכן ה"טיפות" הנוספות גורמות לעליות מתונות יותר.



למרות הטלטלות האחרונות, רבות מהמניות הכבדות בבורסה בתל אביב חזרו כבר למחירי השיא שלהן או עקפו אותם. גם המדדים המובילים ת"א 25 ות"א 100 מצויים קרוב לרמת השיא. לעומת זאת, הזינוק הגדול של המניות הקטנות עדיין מחכה לתורו.



הכסף זורם, אבל לאט



"רואים כניסה של כסף חדש לקרנות היתר, אבל לא בהיקפים גדולים. רובו עדיין זורם למניות הגדולות", אומר עידן אזולאי, מנכ"ל אפסילון קרנות נאמנות. "כל עוד אין אטרף כללי של הציבור על מניות, לא רואים כניסה של כסף משמעותי גם למניות הקטנות".



ובכל זאת, הכסף זורם. השבוע הראשון של ינואר, למשל, היה הטוב בהיסטוריה של תעשיית הקרנות המנייתיות בישראל, שגייסו 270 מיליון שקל. בסך הכל גייס ענף הקרנות בשבוע הזה 1.4 מיליארד שקל.



מנהלי השקעות בישראל כבר מתחילים לדווח בחודשים האחרונים על תיאבון גדל למניות בקרב הציבור. "יש לקוחות שמבקשים להגדיל את החשיפה למניות מ-10% ל-20% מהתיק", אמרה לנו באחרונה רבקה אלגריסי, מנכ"לית פעילים ניהול תיקי השקעות.



הוכחה נוספת לעלייה ברמת העניין בשוק המניות ניכרת במחזורי המסחר בבורסה. אלה תפחו בכ-20% לעומת רמתם לפני כחצי שנה, והיקפם הגיע באחרונה לכ-2 מיליארד שקל ביום.



שנתיים טובות אחרי המפולת



השנתיים האחרונות, שבאו לאחר מפולת קשה, היו טובות לשוק המניות. לפי התחזיות של תחילת השנה, גם 2011 אמורה להיות טובה.



מנהלי השקעות רבים נשמעים אופטימיים. על מה הם מתבססים? על ההתאוששות הנמשכת בנתונים של כלכלת ארה"ב, על הכלכלה הישראלית שצלחה את המשבר וצמחה בכ-4.5% ב-2010 - הצמיחה הגבוהה ביותר מבין השווקים המפותחים - ועל רווחי החברות, שצפויים להמשיך ולגדול.



ואולי הם גם חושבים על המחזוריות בשווקים. גלי עליות בשוק נמשכים בדרך כלל כמה שנים ברציפות. גלי עלייה של ארבע-חמש שנים רצופות אינם חזיון נדיר.



בעוד המדדים המובילים שוברים שיאים כמעט מדי יום, מדד יתר 50 של תל אביב עדיין רחוק בכ-40% מהשיא של 2007. יתר 50 הוא מדד שמכיל את 50 המניות שבאות אחרי 100 המניות הגדולות של תל אביב.



המרחק מהשיא נובע בחלקו מסיבות טכניות. יתר 50 הוא מדד עם תחלופה גבוהה של מניות, שפוגעת ביעילותו כמכשיר מדידה והשקעה.



הסיבה השנייה לפיגור היא הסיכון הגבוה יותר שמיוחס לקבוצת המניות הקטנות. מכיוון שמניות קטנות מסוכנות יותר, המשקיעים דורשים לקבל עליהן תשואה גבוהה יותר, ולכן הם מוכנים לקנות אותן רק במחיר מופחת, כדי לפצות על הסיכון.



בצד הסיכון חשוב להביא בחשבון את רמת הסחירות הנמוכה יחסית ברבות מהמניות הקטנות. הסחירות הנמוכה מעלה את התנודתיות שלהן: הן עולות בחדות ובמהירות בשוק פרי וצונחות במהירות כשהדובים משתלטים על הבמה.



אלמנט נוסף שכדאי לשים אליו לב בחברות קטנות הוא איכות ההנהלה. מכיוון שהרווח של חברה קטנה נמוך אבסולוטית מזה של חברה גדולה, יש משקל רב לסעיף ההנהלה והכלליות. במקרים רבים מדובר בחברות משפחתיות שבהנהלותיהן מכהנים אחים, גיסים ובני דודים. אם אכן מדובר בחבורה של מקצוענים, אין בכך פסול. ואולם אם זו חברה שנהפכה לחברת השמה למקורבים שבכוונתם למשוך ממנה כסף, אזי כדאי להתרחק.



פוטנציאל אדיר



חברות יתר לא זוכות לסיקור אנליטי נרחב, שהוא כלי נוסף המאפשר להבין את מצבם של החברה ושל הענף שבו היא פועלת. לכן, עבור לא מעט משקיעים, מצבן היומיומי של החברות הקטנות הוא לעתים תעלומה.



זו אולי אחת הסיבות לחשדנות הגדולה יותר כלפי הנפקות של חברות חדשות וקטנות שעברן העסקי לא ברור דיו. כמובן שלמשקיע הקטן אין אפשרות להיפגש עם מנהלי החברה וללמוד בכך על עסקיה, מה שמקנה יתרון לקרנות הנאמנות בבחירה של מניות כאלה.



לצד הסיכון קיים במניות הקטנות סיכוי לרווח לא מבוטל. מדרך הטבע, לחברות קטנות קל יותר לצמוח מאשר לחברות גדולות, שחלקן כבר הגיעו לבגרות עסקית. כמה עוד יכולות חברות כמו סלקום, פרטנר או בזק לצמוח?



כשפוטנציאל הצמיחה של חברה קטנה מתממש, המחיר שלה יכול לנסוק בשיעורים חדים. חברות כמו אורמת, אלוני חץ או נייס נחשבו פעם לקטנות, ובתהליך הצמיחה שלהן הן ייצרו ערך עצום למשקיעים בהן.



למרות ההתאוששות הגדולה של מניות היתר, מנהלי ההשקעות של תל אביב עדיין סבורים שפניהן לעליות נוספות. "מניות היתר אטרקטיביות יותר מהמניות הכבדות שנסחרות במחירים די מלאים", אומר אזולאי. "נוכח רמת המחירים במניות הגדולות, אני מעדיף להטות את התיק למניות הקטנות יותר. כדאי להשקיע בין רבע לשליש מהתיק במניות קטנות".



"לא מקשה אחת"



מבט כללי על מכפילי הרווח במדד היתר מלמד כי מכפיל הרווח החציוני הוא 8, לעומת מכפיל חציוני של 12 במדד ת"א 25. בתקופת המשבר היו מניות של חברות קטנות שנסחרו במכפילים של 2-3, בעקבות בריחת המשקיעים מהבורסה, כך שלא מעט מניות כבר תיקנו מאז את העיוות הזה. למרות זאת, רצוי שלא להתייחס למניות היתר באופן כוללני.



"מניות היתר כבר לא נסחרות בזיל הזול, כפי שהיו בתחילת 2009, אבל קשה להסתכל על מניות היתר כמקשה אחת", אומר מנהל בכיר בתחום קרנות הנאמנות. "יש מניות יתר יקרות, ואחרות שבהן עוד יש בשר.



"לכן, נדרשת בדיקה מדוקדקת. מי שמחפש לעצמו מניות שיטפסו עשרות אחוזים בשנה - זה לא הכיוון. זו היתה מנת חלקן של מניות הגז והנפט. אני מעדיף חברות תעשייתיות בעלות ניהול נכון ותיק ואיכותי שצומחות מדי שנה ומחלקות דיווידנדים לבעלי המניות. זה המתכון המנצח".



אופנה



פוקס: פחות אופנתית מבעבר



>> רשת ביגוד האופנה פוקס נקלעה למשבר בשנים האחרונות. המותג שלה נחלש, ההכנסות והרווח התכווצו, וההתרחבות בחו"ל לא הצליחה לחפות על הכרסום בשולי הרווח כתוצאה מהתגברות התחרות בישראל.



בשנה וחצי האחרונות החברה איחדה סניפים, סגרה חנויות לא רווחיות והרחיבה פעילויות כמו רשת מוצרי הטיפוח ללין. בנוסף, פוקס גיוונה את סל מוצריה באמצעות הקמת רשת פוקס הום, שמוכרת מוצרים לבית וטקסטיל - שוק המוערך ב-2.4 מיליארד שקל. היעד הוא להגיע להכנסות של 120 מיליון שקל לפחות בתוך שנתיים בתחום המוצרים לבית והטקסטיל.



בנוסף, פוקס מתכננת לפתוח בשנה הקרובה את רשת חנויות אמריקן איגל, שמשווקת אופנה לצעירים. ואולם ההשקעה באמריקן איגל לבדה תגיע לכ-45 מיליון שקל וסביר שתגרור עוד הוצאות החדרה ופרסום.



עם שינוי המיקוד וההתייעלות החל גם מצבה של החברה להשתפר, מגמה שבאה לידי ביטוי בתוצאות הכספיות. מניית פוקס כמעט שהכפילה עצמה בשנה האחרונה, למחיר המייצג לחברה שווי של 400 מיליון שקל. פוקס נסחרת לפי מכפיל רווח נמוך יחסית של 7 על רווחיה ב-12 החודשים האחרונים. אם השיפור בתוצאות יימשך גם השנה, סביר שההשקעה בחברה תחזור להיות אופנתית, ושהמשקיעים יוכלו להיזכר בימים היפים שבהם היא נמנתה עם מניות מדד ת"א 100.



ביטחון



ספקטרוניקס: פוטנציאל לחוזה גדול עם צבא ארה"ב



>> חברת ספקטרוניקס מפתחת, מייצרת ומשווקת מערכות לכיבוי אש ולשיכוך התפוצצויות, בעיקר לרכב קרבי משוריין (רק"מ). בשוק האזרחי היא מייצרת גלאי להבה וגזים, שמיועדים לשימוש תעשייתי.



2010 היתה חריגה לטובה עבור ספקטרוניקס. החברה הציגה תוצאות טובות במחצית הראשונה כתוצאה מהבשלת כמה חוזים. עם זאת, היא דיווחה על ירידה בהיקף אספקת המערכות ביולי-דצמבר.



בספקטרוניקס מקווים שמנוע הצמיחה העתידי יהיה השתתפות בפרויקט גדול של אספקת 16-20 אלף כלי רכב ממוגנים למארינס בארה"ב. ספקטרוניקס משמשת קבלן משנה בפרויקטים כאלה, והיא שותפה בארבע משמונה-תשע קבוצות המתחרות על הפרויקט - כך שהסיכוי לזכייה אינו נמוך. בנוסף, ספקטרוניקס פועלת להכפלת המכירות לשוק האזרחי, שתורם כרבע מהכנסותיה השנתיות, בשנתיים הקרובות. לצורך כך החברה גייסה אנשי מכירות.



לספקטרוניקס מאזן חזק, עם מזומנים ושווי מזומנים בהיקף 42 מיליון דולר. ההון העצמי שלה מממן כ-77% מהיקף הנכסים וההתחייבויות. לחברה מעמד של מפעל מאושר, מה שמקשה עליה לחלק דיווידנדים גדולים, אבל בשוק צופים שינויים בתקנות שיאפשרו לה חלוקה של דיווידנדים מוגדלים. לפי הערכות, החברה תייצר רווח של 12-14 מיליון דולר ב-2011 - בהנחה שלא תזכה בחוזה בארה"ב - שמייצג לה מכפיל נמוך יחסית של 8. הסיכון העיקרי בהשקעה בספקטרוניקס נובע מכך שהכנסותיה מתבססות על זכייה בפרויקטים.



קמעונות



צים שיווק: מתקנאת בהצלחה של רמי לוי



>> רשת קמעונות המזון המוזלת צים שיווק, שפועלת תחת המותג מחסני כמעט חינם, רשמה את אחת ההנפקות המוצלחות של השנה שעברה. מאז שהונפקה לפני כחצי שנה ועד היום, זינקה מניית החברה בכ-60% - בעיקר בחודשים האחרונים.



הרשת כוללת כ-27 סניפים ובכוונתה לפתוח עוד חמישה-שישה סניפים השנה, ומספר דומה ב-2012, כשהיעד הוא להגיע ל-40 סניפים. הרחבת הפעילות צפויה להגביר את יעילות הרשת כתוצאה מיתרונות לגודל ומכוח מיקוח גדול יותר מול הספקים. לפי הצהרות ההנהלה, פתיחת החנויות הנוספות לא תגדיל מהותית את הוצאות הניהול של הרשת.



גורם נוסף שעשוי לסייע לרווחיות הוא כוונת צים שיווק לפתח רשת של זכייני משנה. בחברה מתכננים לפנות לבעלי חנויות קיימות קטנות שיפעלו תחת המטרייה של הרשת וייהנו מיכולותיה. הזכיינים ירכשו את מרבית הסחורה מצים, אבל ישאו ברוב ההוצאות. ברבעון השלישי של 2010 רכשה צים שיווק את השליטה בחברת תנובת דרום, שמשווקת פירות וירקות - מה שיאפשר לה לשלוט על שרשרת האספקה בתחום.



גורם הסיכון העיקרי שמרחף מעל צים שיווק הוא התחרות מול הרשתות האחרות, כמו שופרסל, מגה ורמי לוי. גם ההתרחבות המהירה של הרשת עלולה להוות גורם מכביד. בנוסף, הריצה המהירה של המניה עשויה לגרור גל של מימושים.



רכב



שנפ: שליטה בשוק המצברים הישראלי



>> יצרנית המצברים שנפ הונפקה ב-2007, ומאז מחיר המניה כמעט הוכפל. החברה נחשבת שחקן מוביל בשוק המצברים המקומי ומחזיקה כ-42% ממנו. היא גם מייצאת לחו"ל, בעיקר למערב אירופה.



שנפ נהנית מהגידול העקבי במספר כלי הרכב בישראל, בשיעור של כ-5% בשנה. בחברה מעריכים כי כניסה של מכוניות היברידיות או חשמליות לשוק המקומי לא תשפיע מהותית על תוצאותיה בשנים הקרובות שכן קליטתם של כלי הרכב החשמליים אטית למדי, ונתח השוק של המכוניות ההיברידיות הוא זניח.



בשוק ההון מציינים לטובה את ניהול החברה, בראשות המנכ"ל אורי רוזנשיין. מניית שנפ נסחרה במכפיל סביר של 11 על הרווח בארבעת הרבעונים האחרונים. התייקרות המתכות מגדילה את הוצאות הייצור של החברה. עם זאת, בתקופות קודמות של עלייה חדה במחירי המתכות, כמו במחצית הראשונה של 2008, שנפ הצליחה לגלגל חלק מהעלויות על הצרכן, בעיקר בשל הביקוש הקשיח יחסית למוצריה.



המתחרים העיקריים של שנפ הם יצרן מקומי נוסף, וולקן, ויבואנים שמחזיקים בכרבע משוק המצברים המקומי. בשבוע שעבר הושלמה מכירת השליטה בשנפ, שהיתה בשליטת קמן של רוני אלרואי, לקרן סקיי.



מניית שנפ נמצאת במחיר שיא של כל הזמנים, מה שאולי מזמין מימושים.