האשה שיצאה לנצח

ניו יורק טיימס



>> ויויאן רדינג, סגנית נשיא הנציבות האירופית שממונה על שוויון מגדרי באיחוד האירופי, יודעת מניסיון כי נשים זקוקות לעתים קרובות לעזרה במקום עבודה הנשלט על ידי גברים. אחת מפריצות הדרך הראשונות שלה הגיעה ב-1980, כשמונתה לראשות סיעה שמרנית באסיפה הפרלמנטרית של נאט"ו, סביבה שבה יש נשים מעטות. רדינג, נציגת לוקסמבורג, הצליחה להותיר את חותמה, בסיוע עמיתיה הבריטים.

כששאלה מדוע דחפו אותה קדימה, התשובה היתה פשוטה: "היחידה שיכלה להשיג את כל קולות הגוש השמרני היתה בלונדינית צעירה מלוקסמבורג, אחת המדינות הזעירות בנאט"ו", היא מספרת.



כיום, יבשת אירופה ועסקים בינלאומיים עוקבים בדריכות אחר נכונותה של רדינג לקדם את דור הנשים הבא לעבר שוויון בשוק העבודה. כמה מדינות אירופיות קבעו יעדים או מכסות עבור ייצוג נשים בדירקטוריונים - חלקם נתמכים על ידי חוקי המדינות. כעת, בעיקר הודות לרדינג, עולה גם האפשרות של חקיקה כלל-אירופית בנושא.



בראיון ממשרדה בבריסל, אמרה רדינג שתאפשר לעסקים גדולים להראות עד סוף השנה כי הם נוקטים צעדים לקידום נשים. מאמציה יזכו לדחיפה הגדולה ביותר ב-1 במארס, כשתיפגש עם מנכ"לים של חברות בינלאומיות באירופה כדי לשמוע על תוכניותיהם.



"בואו נראה אם אפשר לחולל שינוי באמצעות מהלכים לא כפויים", אמרה רדינג, והוסיפה שעסקים רבים להשתתף בפגישה. "אם אי אפשר לחולל שינוי, אולי יהיה צורך בכלי חוקי ברמה האירופית. אך אני רוצה להתחיל בכך שאנשים יבינו את הצורך בעצמם", אמרה.



העובדה שאפשרות חקיקה כלל-אירופית בנושא נשקלת ברצינות, מעידה הן על הפערים המגדריים הגדולים בעולם העסקים והן על הניסיון של רדינג בהתמודדות עם אנשים במוקדי כוח.



המנכ"לים כבר לא צוחקים לה בפנים



לפני עשור, כנציבה האירופית לנושאי ספורט, התנגחה רדינג עם פיפ"א, פדרציית הכדורגל העולמית, בנוגע לחוקי העברות השחקנים. בהמשך העשור, כשקיבלה את האחריות על התקשורת בנציבות האירופית, היא התמודדה עם הנהגה גברית שהתעלמה מתלונות על דמי נדידה גבוהים בשוק הסלולר האירופי.



"בנוגע לדמי הנדידה", היא מספרת, "אמרתי להם, ?אתן לכם כך וכך זמן, ואם לא תעשו זאת לבד, אחרי פרק הזמן הזה, אני אתערב'. הם צחקו לי בפנים. אז לבסוף הפעלתי רגולציה".



הפעם המנכ"לים אינם צוחקים. למעשה, היא אומרת, הם משתוקקים לקבל הזמנה ליוזמה שלה, שמטרתה להגדיל את מספר הנשים בדירקטוריונים של חברות גדולות ל-30% עד 2015 ול-40% עד 2020.



הדרך עדיין ארוכה. ממסמך פנימי של הנציבות עולה כי יש חילוקי דעות קשים בין 27 המדינות החברות באיחוד האירופי. בסך הכל, ההתקדמות עד כה זניחה: שיעור הנשים המנהיגות בעסקים עלה מ-30.7% ב-2000 ל-32.8% ב-2009.



בחברות המובילות, דירקטוריון אופייני בן 10 חברים כולל רק אשה אחת. ב-97% מהמקרים גבר עומד בראשו. המצב אינו שונה בהרבה מזה שבארה"ב - שם נשים מחזיקות בכ-15% ממושבי הדירקטוריונים בחברות פורצ'ן 500 (500 החברות הגדולות בארה"ב לפי מגזין "פורצ'ן"), ורק בראש 2% מהם עומדת אשה. ואולם שיעור הנשים המנהלות בארה"ב גבוה משמעותית מזה באירופה.



"בקצב הזה, אם לא ננקוט פעולה כדי להגדיל את מספר הנשים בדירקטוריונים, יעברו 50 שנה לפני שנגיע לאיזון סביר", נכתב במסמך הנציבות.



רדינג טוענת שחברות צריכות לנקוט גישה קוהרנטית ואחידה לקידום נשים בארגון. "זה לא נכון שלא מוצאים נשים", היא טוענת, ומצביעה על המשרד שלה כדוגמה. אשה מובילה את המשרד, ו-60% מחברי הצוות הן נשים. "הן שם, אבל לא תמיד מנופפות בידן מהשורה הראשונה ?הנה אני, הנה אני'. אני תמיד שומעת את הטיעון הזה, ?כן, זה נכון, אבל אנו לא מצליחים למצוא נשים'. אם תחפשו אותן, תמצאו אותן".



לדבריה, גידול ילדים לא צריך לעצור נשים מלנצל הזדמנויות קריירה. "יש לי ניסיון בשילוב בין אמהות לקריירה", אמרה רדינג, 59, אמא לשלושה בנים. "זה אפשרי אם יודעים איך להתארגן". לדבריה, יש לטפח מועמדות מתאימות, וכדי לשנות את התרבות יש למנות נשים לתפקידים בכירים. "אשה אחת זה לא מספיק. צריך קבוצה".



תמיכה גדולה במערכת הרמונית יותר



החלוצה בתחום השוויון המגדרי היא נורווגיה, שאינה חברה באיחוד האירופי, שם החוק דורש ייצוג הולם לשני המינים. כתוצאה מכך, כ-40% מהדירקטורים בחברות גדולות הם נשים. במסמך של הנציבות מכונה הגישה הנורווגית: "האסטרטגיה היעילה ביותר, למרות היותה שנויה במחלוקת".



כעת משספרד, צרפת, הולנד, איטליה ובלגיה שוקלות חקיקה משלהן, יש תמיכה גדולה יותר במערכת הרמונית יותר בשוק האירופי, שבו 500 מיליון איש. בין אלה שטוענים שהנציבות צריכה להקשיח את עמדותיה לגבי שוויון מגדרי אפשר למצוא את ורוניקה נילסון, יועצת מיוחדת בקונפדרציית הסחר האירופית.



"קצת התאכזבנו כשהוצגה האסטרטגיה החדשה לגבי שוויון מגדרי", אמרה נילסון, בהתייחסה להצהרת מדיניות שפירסמה הנציבות האירופית. "אנו מברכים את העובדה שהם רוצים לטפל בפער השכר, ושתפקידן של נשים בהנהלות זוכה לעדיפות. ואולם יש הצעות קונרקטיות בהרבה".



אף שקבוצת איגוד הסחר רוצה שוויון רב יותר במקומות העבודה ובדירקטוריונים, היא לא נוקטת עמדה לגבי המכסות - אולי הנושא השנוי ביותר במחלוקת בסוגיית המגדר כיום.



ואולם תנועת העובדים יודעת כי אינה בעמדה שמאפשרת לה להטיף. קונפדרציית הסחר ערכה סקר במארס 2010, שבו השתתפו 55 קונפדרציות מ-30 מדינות באיחוד, לצד ארבע מתוך 12 פדרציות התעשייה האירופיות.



במונחים של הנהגת איגודי סחר, "נוכחות הנשים נותרה מוגבלת ביותר, וכמעט שלא נרשמה התקדמות בהשוואה לשנים קודמות", דיווחה הקונפדרציה. מספר הנשים הנשיאות (ארבע מתוך 42) ירד לעומת 2009, אז כיהנו שש נשים נשיאות. מספר הנשים המכהנות כמזכ"ליות (שמונה מתוך 39) כמעט שלא השתנה לעומת הסקר הקודם - אז היו שבע נשים בתפקידי מזכ"ל.



רדינג, המגיעה ממפלגת מרכז שנוטה ימינה, מייצגת את נושא קידום הנשים במקום העבודה כעניין של אינטרס עצמי נאור. "אנו מפסידים פוטנציאל עצום", היא טוענת. "לחברות צריך להיות אינטרס לאיזון טוב יותר כדי לתפקד טוב יותר". היא הדגישה כי 80% מהחלטות הקנייה הצרכניות מתקבלות על ידי נשים. "נראה לי שזה ברור שכשיודעים זאת, מפתחים ומשווקים מוצרים המופנים לנשים שבעמדות קבלת החלטות. זו לא שאלה של אידיאולוגיה, אלא שאלה של היגיון בסיסי".



לא ברור עד כמה מוכנה רדינג להרחיק לכת אם כוח השכנוע לא יצלח. מוכנותה ללכת ראש בראש נגד יריביה אינה מוטלת בספק. ב-2010 התעמתה רדינג עם נשיא צרפת, ניקולא סרקוזי, בשל יחסה של צרפת לקהילת הצוענים שלה. סרקוזי יצא במתקפת נגד חריפה, והשתמש בהתבטאות חסרת זהירות של רדינג, שבה הקבילה בין צרפת של ימינו לזו של מלחמת העולם השנייה, ויצא נגדה באחת מפסגות האיחוד האירופי.



בנוגע למכסות הדירקטוריונים, היא טוענת שאינה מנסה לחרחר ריב עם ממשלות אירופה, שרבות מהן מתנגדות למאמצי האיחוד לחוקק חוקים בנושאים כמו שוויון מגדרי.



למרות זאת, היא ממהרת להזכיר שיש לה היסטוריה של הצלחה במו"מ מול גברים חזקים שלא מעריכים אותה כראוי. "היתרון העצום בלהיות אשה הוא שאנשים אלה מעולם לא נשאו ונתנו עם אשה", היא אומרת. "זה כל כך מפתיע אותם, ועד שהם מבינים מה בעצם מתרחש, אני כבר מנצחת".