"השפעת הסיכונים הגיאו-פוליטיים מתפוגגת – הצפי להתרחבות פער הריבית מחזירה את המשקיעים לשקל"

הדולר ממשיך לאבד גובה אל מול השקל והיום נחלש מ-3.635 ל-3.62, וזאת על רקע הזינוק בציפיות הריבית של השקל. מאז שקבע פסגה לפני כשבועיים ב-3.748 נחלש הדולר אל מול השקל בכ-3%.



מאז פרוץ המהומות במצרים היה נתון השקל ללחץ כבד בשל אי-הוודאות הגיאו-פוליטית שהבריחה משקיעים זרים מהנכסים המזרח התיכון, ובכלל זה המטבע הישראלי.



ואולם, על רקע התייצבות המצב במצרים והרגיעה האזורית, לאט-לאט שוככת ההשפעה של הסיכונים הגיאו-פוליטיים על השקל, ומנגד, הצפי להמשך התרחבות פער הריבית בין השקל לבין הדולר שוב מחזירים את המשקיעים אל השקל. בסופו של דבר, כששוררים תנאים יציבים בשוק, שיקולי הריבית הם הגורם הראשי המכתיב את כיוון המטבעות, לאור העלייה בציפיות הריבית אנחנו רואים את השקל מתחזק.



אמש פורסם מדד המחירים לצרכן לחודש ינואר, אשר הצביע על עלייה של 0.2%. במונחים עונתיים, מדובר במדד גבוה יחסית לחודש ינואר וגם פירוט המדד מלמד על עלייה רוחבית במחירים במשק.



עליות המחירים במשק הישראלי עוררו בשבועות האחרונים שיח ציבורי נרחב וגובר הלחץ על הממשלה לפעול למיתון העליות. לאור זאת, בניגוד למרבית ההערכות, אנו סבורים כי בנק ישראל יחדש את סבב העלאות הריבית לאחר הפוגה של ארבעה חודשים ויעלה את הריבית בשבוע הבא בשיעור של רבע אחוז לרמה של 2.50%, וזאת במטרה לצנן מעט את הלחצים האינפלציוניים. מהלך שכזה ייתן דחיפה נוספת לשקל ועשוי להצניח את הדולר-שקל שוב אל מתחת רף 3.6.



גם בעולם הדולר נתון שוב ללחץ מכירות, וזאת על רקע נתוני המקרו המאכזבים שמתפרסמים באחרונה בארצות הברית, מה שמחזק את ההערכה כי הבנק הפדרלי ידבק במדיניותו המוניטרית המרחיבה גם בשנה הקרובה.



היום בערב יתפרסמו הפרוטוקולים מישיבתו האחרונה של הבנק הפדרלי. בהודעה לעיתונות שנלוותה להחלטת הריבית של הבנק הפדרלי לפני כשבועיים צוין כי "ההתאוששות בשוק התעסוקה איטית מדי". בשווקים כורכים באופן הדוק בין המצב בשוק התעסוקה לבין המדיניות המוניטרית של הבנק המרכזי.



כל עוד המצב בשוק התעסוקה לא צובר מומנטום ממשי, הצפי הוא כי הריבית תישאר ברמה אפסית וכי כי הבנק ישקול להוציא לפועל סבב שלישי במספר של הרחבה כמותית. כל עוד כך הם פני הדברים, הדולר יהיה בעמדת נחיתות בשוק המטבעות העולמי ולא יוכל לבלום את מגמת הפיחות.



הסקירה נכתבה על ידי מחלקת המחקר של fxcm ישראל.