>> איזה בלאגן. למתבונן מהצד נראית בימים אלה מערכת הבריאות כספינה טובעת: המחלקות מתפוצצות, האחיות נוטשות את משמרתן, משרד הבריאות יוצא בצעדי מנע בהולים הכוללים העברת חולים למחלקות אחרות והורדת התעריף לחולה במטרה למנוע תמריץ לאשפוז, וההסתדרות הרפואית דורשת תוספת שכר של 50% לרופאים ומתריעה שהמערכת קורסת.
אלא שהנושא כולו ראוי לבחינה מעט יותר מעמיקה: האם המחסור במיטות הוא אכן הבעיה הבוערת ביותר כרגע של מערכת הבריאות? או ליתר דיוק - אם נניח לרגע שמחר בבוקר יתוספו עוד 1,000 מיטות למחלקות הפנימיות וטיפול נמרץ בבתי החולים הציבוריים - האם ייפתרו בעיות המערכת באחת והחולה הישראלי יזכה לטיפול מיטבי?
התשובה היא לא בהכרח. אם נתבונן מסביב נראה כי אין בישראל רופא מובטל, ודאי לא רופא פנימאי או רופא טיפול נמרץ. גם אחיות אינן עומדות בתור, בלשון המעטה, על כל משרה פנויה. לכן, גם אם יתוספו מחר למערכת עוד 1,000 מיטות - ואתן ייפתחו תקנים נוספים לרופאים ואחיות - לא יהיה מי שיאייש אותם והמצב יישאר פחות או יותר זהה, אולי תוך שיפור רמת המלונאות ופינוי המסדרון. תוספת התקנים תאפשר אמנם לרופאים ואחיות לבצע יותר משמרות, אך גם כיום מדובר באנשים שעובדים סביב השעון בעומס אדיר, כך שזה, כנראה, לא הפתרון.
אין זאת אומרת שלא קיימת בעיית מיטות ותקנים במערכת הבריאות - היא קיימת ועוד איך: המצב בישראל הוא כמעט הגרוע בעולם - עם 1.9 מיטות ל-1,000 נפש לעומת ממוצע של 3.3 מיטות במדינות oecd. עם הגידול באוכלוסייה והזדקנותה המצב רק הולך ומחריף - ויש לפתור אותו ומהר.
ואולם הבעיה האקוטית יותר היא המחסור ברופאים ובאחיות: לפי דו"ח הוועדה לבדיקת כוח האדם הרפואי בישראל שהתפרסם לפני כמה חודשים, ללא התערבות מיידית של המדינה צפוי שיעור הרופאים והאחיות בישראל לצנוח בתוך 15 שנה מ-3.46 רופאים ל-1,000 תושבים כיום, ל-2.69 ל-1,000. בהתמחויות הקריטיות שעליהן מדובר בימים אלה - פנימית וטיפול נמרץ - המצב אף חמור במיוחד. וכמובן שמי שסובל מכך יותר מכל היא הפריפריה - שבה מתקשים בתי החולים אף יותר למשוך רופאים בכמות מספקת.
לכן, במובן מסוים במשרד הבריאות מחפשים את המטבע מתחת לפנס כאשר שמים דגש על תוספת מיטות ולא על הכשרת עוד ועוד רופאים, עם דגש על פנימאים. לרכוש מיטה ולפתוח תקן זה עניין של כסף ולא יותר, אך לאייש את התקן בכוח אדם חיוני זה כבר עניין מורכב הרבה יותר.
בעיות מערכת הבריאות שלובות זו בזו והן מגיעות עתה לנקודת רתיחה לאחר שנים של הזנחה, אך נראה כי לא ניתן לפתור את הבעיות בעזרת התייחסות לצד אחד בלבד של המשוואה.
עזבו מיטות, תביאו רופאים
רוני לינדר-גנץ
18.2.2011 / 7:07