ובינתיים בישראל: מה קרה אצלנו בשלוש השנים האחרונות

>> מאז 1993, אז נולדה תוכנית יוזמה שיצרה את תעשיית ההון סיכון הישראלית, נמנעה ממשלת ישראל מלהפעיל תוכניות חדשות לעידוד תעשיית ההיי-טק הישראלית. המנטרה היתה: אם זה לא מקולקל, מדוע לתקן. היצוא והיצור של היי-טק הישראלי צמחו בהדרגה משנה לשנה, יותר ויותר חברות טכנולוגיה גלובליות בחרו להקים בישראל מרכזי מחקר ופיתוח ואין מחלוקת על כך שבישראל התפתחה סצנת סטארט-אפים מפוארת.

עד לפני שנה סברו בממשלה שקטר ההיי-טק יכול להמשיך לדהור ללא הפרעה, אך אז מונה לתפקיד מנכ"ל משרד האוצר חיים שני, לשעבר מנכ"ל נייס מערכות, שהבין את מה שרבים סירבו לראות: הצלחת ההיי-טק הישראלי תלויה על בלימה, מאחר שבשנים הקרובות נכונו לו אתגרים גדולים רבים, ועם השנים נוצרו כמה תחלואים שאי אפשר להתעלם מהם; בין היתר, הירידה בהיקף ההשקעות בהון סיכון מטעם משקיעים מקומיים וזרים מאז 2008, גידול בהשקעות במו"פ במזרח הרחוק, העלייה במספר הסטודנטים הישראלים בחו"ל וריבוי סטארט-אפים ואקזיטים על חשבון חברות בינוניות וגדולות.



לאור כל אלה יצאו באוצר ביוני עם תוכנית בשם "זינוק יחסי" - לקידום התעשיות עתירות הידע בישראל . לצד שני ישבו בצוות ההיגוי של התוכנית ראש המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה, יוג'ין קנדל; מנכ"ל משרד התמ"ת, שרון קדמי; המדען הראשי, אלי אופר; ראש הוועדה לתכנון ותקצוב ההשכלה הגבוהה (ות"ת), מנואל טרכטנברג; ונציגי משרד האוצר.



"הצוות זיהה סכנה לפגיעה משמעותית בהמשך קצב הצמיחה של התעשייה בישראל, ובמקביל התגברות התחרות בענף מצד מדינות אחרות", אמר שני במסיבת העיתונאים שבה הכריז על התוכנית. "אי לכך, שמנו לנו למטרה לזהות את הכשלים העיקריים בתחום ולצאת עם תוכנית פעולה יישומית, ולא להמתין שהענף ייקלע למשבר ואז לפעול מתוך לחץ".



התוכנית כוללת עשר נקודות לטיפול, ובהן קידום מו"פ משותף למגזר האזרחי והמגזר הצבאי, התרחבות לענפי טכנולוגיה נוספים, מציאת מקורות מימון נוספים לתעשייה, חיזוק החינוך המדעי והטכנולוגי בבתי הספר התיכוניים, שיתוף אוכלוסיות נוספות (חרדים וערבים) בתעשייה והשבת מוחות לישראל. חלק מהנקודות טופלו בשנה החולפת.



בנוסף, פעלה בשנה האחרונה בכנסת שדולת ההיי-טק שהגיעה לכמה הישגים פרלמנטריים, בראשם תיקון חוק המו"פ וחקיקת חוק האנג'לים. בעתיד אף תובא לדיון הצעת חוק המבקשת לתת מלגה מלאה והוצאות מחיה לסטודנטים בפריפריה הבוחרים ללמוד מקצועות הנדסה, ויימשכו המאמצים של האוצר ליישם את התוכנית שעליה הכריז.