היי-טק כחול-לבן - במינוס ארבע מעלות

>> בימים הקרובים הטמפרטורה בהלסינקי לא תעלה על 0 מעלות. השמש תזרח ב-8:30 בבוקר, ותשקע כבר ב-16:30. אך אל תטעו לחשוב שפינלנד שקועה עמוק בתרדמת החורף שלה. להפך - המדינה היא כיום אחד המקומות החמים בעולם למי שמעוניין להקים סטארט-אפ.

אם עד היום פינלנד היתה מבחינתכם נוקיה, סאונה או המומינים, כדאי שתתרגלו לחשוב עליה בתור אומת הסטארט-אפים כחול-לבן 2. עם אוכלוסייה של 5.2 מיליון תושבים, 813 חברות היי-טק שפועלות בבירה הלסינקי ותקציב תמיכה ממשלתי של של כ-580 מיליון יורו בשנה להשקעה ביוזמות היי-טק - כמעט כפול מהתקציב הישראלי המקביל - פינלנד נכנסת לתקופה חדשה.



מי שמסמלת יותר מכל את המהפכה הפינית של השנים האחרונות היא להקה של ציפורים זועמות - עם יותר מ-75 מיליון הורדות, המשחק אנגרי בירדס נהפך לאחת האפליקציות הפופולריות ביותר באייפון. אבל זה כבר מזמן לא רק משחק. זוהי מגיפה תרבותית שזכתה, בין השאר, להנצחה במערכון של "ארץ נהדרת", ובקרוב תיהפך לסרט של אולפני פוקס, שעתיד לצאת לאקרנים באפריל.



"עד לפני חצי שנה, אם הייתם שואלים פינים איפה פותח היישום הפופולרי של אנגרי בירדס, מרביתם היו בוחרים בעמק הסיליקון או בתל אביב", אומר פטרי פלטונן, המנהל הכללי של חטיבת החדשנות במשרד התעסוקה והכלכלה הפיני, תפקיד המקביל לתפקיד המדען הראשי בישראל. מאז נהפכה רוביו מובייל, מפתחת משחקי הסלולר הפינית שעומדת מאחורי אנגרי בירדס, למקור לגאווה לאומית, לא פחות.



"בפינלנד עדיין מופתעים מכך שסיפור ההצלחה הזה הוא שלנו", אומר פלטונן. "זה רק מראה שגם בפינלנד המושלגת אפשר לפתח יישומים לוהטים - לא רק בתל אביב או בקליפורניה", מסביר פלטונן, שהגיע באחרונה לישראל במסגרת משלחת ממשלתית שמנתה שבעה נציגים ממשרד התעסוקה והכלכלה הפיני, מקרן ההשקעות של המשרד tekes, וראשי תוכניות חממה וקרנות הון סיכון. במסגרת הביקור נפגשה המשלחת עם קרן ההון סיכון jvp, וביקרה בחברות ישראליות כמו ורינט ובטר פלייס.



עבור הפינים, סיפורה של רוביו הוא הרבה יותר מעוד סיפור הצלחה - הוא הסמל לשינוי העמוק שאליו חותרים במדינה בשנים האחרונות. לפני כארבע שנים החליטה ממשלת פינלנד כי היא משלבת כוחות כדי לשנות את מפת ההיי-טק המקומית. המודל שראתה לנגד עיניה היה זה של ישראל - עם כמות גדולה של סטארט-אפים ומודל משולב של השקעה פרטית וממשלתית. הבעיה היחידה היתה שבניגוד לרוח היזמות הטבעית הקיימת בישראל, בפינלנד יש מנטליות המעדיפה ביטחון תעסוקתי על פני סיכון.



במלים אחרות: למה להיות יזם שעובד הרבה, ישן מעט, לוקח סיכונים וחי על הקצה, אם אפשר לקבל משרה נוחה ומכובדת בנוקיה? לפלטונן יש תשובה: "חינוך ליזמות הוא דבר מוגבל. ניתן לחנך ליזמות רק עד לדרגה מסוימת. במקום לנסות לחנך, צריך ליצור סיפורי הצלחה בולטים - כל סיפור הצלחה נותן הרבה יותר מלימוד תיאוריה".



רוביו, אם כן, היא בדיוק מה שהפינים פיללו לו: סיפור הצלחה ענק ובינלאומי, שיצית את דמיונם של פינים צעירים ויגרום גם להם לנטוש את מסלול הקריירה הנוח והבטוח לטובת חיי הסטארט-אפ.



אבל היופי האמיתי בסיפור הזה הוא שרוביו לא לבד, ושהצלחתה אינה מקרית. הלסינקי היא כיום מוקד חשוב בקרב חברות הגיימינג, עם חברות רבות שזוכות לתשומת לב עולמית. redlynx הפינית אחראית לכמה ממשחקי ה-xbox הפופולריים בעולם, ואילו מפתחת המשחקים הסלולריים grey area הצליחה לעקוף אפילו את אנגרי בירדס במספר ההורדות בסביבה הביתית בפינלנד. shadow cities, היישום הסלולרי של החברה, הופך את סביבתו העירונית המיידית של המשתמש לרקע למשחק תפקידים מרובה משתתפים, המבוסס על מיקום המשתמש.



"ההכנסות של כל תעשיית הגיימינג בפינלנד מגיעות כיום לכ-100 מיליון יורו בשנה", מספר ספו רוטסליינן, שותף מייסד בקרן profict הפינית. "עם ההצלחה של אנגרי בירדס, אולי זה יגיע ל-200 מיליון יורו".



דו"ח שנפתח בשיר



לפני ארבע שנים מפת הסטארט-אפים הפינית נראתה אחרת. ב-2007 פירסמה tekes דו"ח השוואתי שבחן תעשיות היי-טק במדינות שונות. מחברי הדו"ח בחרו לפתוח את סקירתם בשיר מאת רוברט לואיס סטיבנסון. "לא תוכל לברוח מחולשותיך; לעתים עליך להילחם בהן או להיכחד", ציטטו מחברי הדו"ח, שהשוו את תעשיית ההיי-טק הפינית לתעשיות המקבילות בישראל ובמסצ'וסטס שבארה"ב.



ישראלים שקראו את הדו"ח יכלו להשמין מנחת. על אף הדמיון בגודל האוכלוסייה בין שתי המדינות והדמיון בתשתיות הפיתוח, נכתב בדו"ח, "פינלנד מפגרת הרחק מאחור בנתוני צמיחה. למרות התשתית המחקרית החזקה ויכולות הפיתוח הגבוהות, הכלכלה הפינית לא הצליחה לייצר מספר גדול של חברות היי-טק שמציגות נתוני גידול חזקים".



לפי נתוני הדו"ח, באותה שנה ניצבו ישראל ופינלנד בראש הדירוגים העולמיים בשיעור ההשקעות במחקר ופיתוח (ישראל במקום הראשון עם 4.1% ופינלנד במקום השלישי עם 3.5%); וכך גם במספר הפטנטים שהוגשו לרישום למיליון תושבים (640 בישראל לעומת 470 בפינלנד). ובכל זאת, מספר חברות ההזנק הפיניות שהציגו צמיחה משמעותית נותר שולי; בישראל פעלו כ-60 קרנות הון סיכון לעומת כ-10 בפינלנד; והיקף ההשקעות של חברות הון סיכון בחברות מישראל הגיע לכ-1.65 מיליארד דולר לעומת 220 מיליון בפינלנד - נמוך פי 7.5.



בנוסף, אל מול 45 חברות ישראליות שנכללו ב-2007 ברשימת 500 החברות הצומחות של דלויט, נכללו ברשימה 22 חברות פיניות בלבד, ואל מול 100 חברות ישראליות שנסחרו באותה שנה בנסדא"ק, לא נכללה במדד החברות הטכנולוגיות אפילו חברה פינית אחת.



באותה תקופה, למרות הכלכלה הבריאה באופן יחסי, מדיניות הרווחה המצליחה ויכולת מוכחת לחדשנות, ניצבו בפני הגופים הפיניים בעיות מחמירות והולכות: אוכלוסייה מזדקנת, אבטלה מתרחבת, השקעות ממשלתיות אדירות שלא מניבות הצלחות נראות לעין וחברת ענק אחת ששוויה נחתך בתוך פחות מעשור בכשני שלישים - נוקיה. לפני כעשור הניבה ענקית הסלולר לאוצר הפיני כ-21% מכלל מסי החברות במדינות, אך כיום היא אחראית על כ-2.6% בלבד מסך המסים.



"המסקנות ברורות", ציינו מחברי הדו"ח. "פיתוח חברות בעלות שיעורי צמיחה גבוהים נחוץ לתעשיית ההיי-טק הפינית. פרופיל הסיכון של התעשייה שלנו מעורר דאגה", קבעו, והוסיפו: "אנו צריכים לבנות נתיבים חדשים המבוססים על שחקניות חדשות - אין לכך אלטרנטיבה". לשם כך, ציינו מחברי הדו"ח, על תעשיית ההיי-טק הפינית ליהפך דומה לזו הישראלית: עליה ליצור יזמים סדרתיים, למשוך השקעות חיצוניות, להביא לפתיחתם של מרכזי פיתוח של חברות בינלאומיות ולהתגבר על מנטליות המעדיפה ביטחון תעסוקתי על פני סיכון, ופיתוח מקומי על פני פיתוח המיועד לשווקים חיצוניים.



"אקזיט זה לא קול"



רוביו היא עדיין סיפור הצלחה חריג בקנה מידה פיני, ומבכירי הממשל הפיני קשה לקבל הכרזות דרמטיות על הצלחתם. אבל אל תתנו לאיפוק הפיני, השונה כל כך מיכולת השיווק העצמי הישראלית, להטעות אתכם: בשלוש השנים האחרונות מדגימה פינלנד הלכה למעשה איך מדינה יכולה לשנות את מצבה, כשהיא מרכזת מאמצים, משלבת כוחות ופועלת לפי תוכנית ארוכת טווח. כיום, שלוש שנים אחרי פרסומו של הדו"ח שנהפך לאבן דרך, נראה כי תעשיית ההיי-טק הישראלית והפינית קרובות זו לזו הרבה יותר מבעבר.



החברות הפיניות עדיין אינן נסחרות בנאסד"ק, אך במדד החברות הצומחות של דלויט נצפית מגמה מעניינת: הפער בין מספר החברות הישראליות לפיניות במדד הצטמצם ב-2008 מ-23 ל-9. בשנה שלאחר מכן, הצטמצם הפער לשתי חברות בלבד בשל ירידה במספר החברות הפיניות וירידה חדה יורת במספר החברות הישראליות במדד. בשנה הבאה, עלה מספר החברות הפיניות במדד על מספר הישראליות. מספר הפטנטים שרשמו חברות פיניות בארה"ב לכל מיליון תושבים עלה והיקף ההשקעות בחברות בפינלנד שילש את עצמו, בעוד שבישראל ירד באותה תקופה.



השינויים האלה אינם דבר של מה בכך. מדובר בשינוי תרבותי עמוק ובשינוי המנטליות בשוק העבודה. הניסיון להחדיר בפינים את הרוח היזמית עומד בפני משוכות לא מבוטלות. ברב המכר האמריקאי start-up nation תיארו המחברים דן סנור וסול סינגר כמה מהרכיבים שיצרו את התמהיל היזמי שהוביל לפריחת ההיי-טק הישראלי. בין השאר, משייכים סנור וסינגר את הצלחת ההיי-טק הישראלי להכשרה הטכנית הרחבה הנרכשת בצבא, לגלי ההגירה, לזרם המתמיד של יזמים ישראלים שחוזרים משהות במדינות אחרות, להיקפו הקטן של השוק הישראלי ולחרם הערבי, שבודד את הכלכלה הישראלית וחייב את הישראלים לפנות לשווקים בינלאומיים רחוקים. לא פחות מכך, מציינים סנור וסינגר את חשיבותה של הגמישות המחשבתית הישראלית הנרכשת דווקא בתקופת הצבא.



השוק הפיני שונה מאוד מהסביבה הישראלית המתוארת על ידי סנור וסינגר. עלויות העבודה הגבוהות מהוות חסם גבוה לכניסתן של חברות בינלאומיות לשוק המקומי, היקף ההגירה למדינה נמוך, החסמים בפני מעבר למדינות הסמוכות קטנים, ופנייה לשוק הסקנדינבי מחליפה במקרים רבים תכנון אסטרטגי המיועד לשווקים חיצוניים. מדיניות רווחה חזקה, מגזר ציבורי רחב ואיכותי, וחברות ענק דוגמת נוקיה, תורמים גם הם להפיכה של מסלול הקריירה היזמי לאטרקטיבי הרבה פחות.



"דמות היזם בפינלנד אינה מקבלת את אותה הילה שהיא זוכה לה בישראל", מסביר יהונתן מיודובסקי, הנספח הכלכלי של שגרירות פינלנד בישראל. "המדיניות הסוציאלית ארוכת השנים בפינלנד מקשה על הפיכתו של החזון היזמי לנחלת הכלל: ההשכלה הגבוהה והמגורים לסטודנטים ניתנים בחינם, ובנוסף הם מקבלים מלגת קיום בגובה 400 יורו בחודש", מסביר מיודובסקי. "כולם, כולל יזמים, מקבלים תנאים סוציאליים, וכל עובד זכאי לשישה שבועות חופש בשנה בכל תפקיד - אקזיט הוא לא דבר שכיח והוא לא נחשב 'קול'".



עם זאת, בשנים האחרונות ניכר שינוי מגמה. רוטסליינן מקרן profict אומר כי "בעבר, צעיר שיצא מלימודים העדיף לבחור בקריירה בנוקיה. כעת זה מתחיל להשתנות". לכך מסכים גם אנטי וילפונן, מנכ"ל ומייסד arcticstartup, אתר הטכנולוגיה הגדול בצפון אירופה וסקנדינביה, הסבור כי "אנשים מתחילים להבין שהתאגידים והיזמים מניעים את כלכלת הרווחה - משהו שבמקומות אחרים בעולם הוא מובן מאליו, אבל פה הובן רק באחרונה. היזמות נהפכה הרבה יותר סקסית בקרב אנשים בני 20-30".



כמובן שלפייסבוק ולגוגל יש חלק גדול בשינוי - הן משפיעות על הדור הצעיר הפיני שחשוף להלך הרוח בעולם, אומר מיודובסקי, אך מוסיף כי לא פחות מכך, "לדו"ח של tekes היתה השפעה אדירה על המאמצים הממשלתיים בתחום". בעקבות הדו"ח בוצעו שינויים במדיניות ההשקעות של משרד הכלכלה והתעסוקה הפיני, והוקמו חממות משותפות למגזר הציבורי והפרטי ומרכזי יזמות אוניברסיטאיים.



אגב, משלחות פיניות לכנסי היי-טק של גופים ישראלים נהפכו בשנים האחרונות למחזה נפוץ. משלחת הנציגים הפינים שמגיעה לכנס איגוד קרנות ההון סיכון הישראלי, למשל, מונה בשנים האחרונות עשרות נציגים - ככל הנראה המשלחת האירופית הגדולה ביותר לכנס. באחרונה גם חתם ה-fma, ארגון חברות המובייל הפיני, על הסכם שיתוף פעולה עם האיגוד הישראלי המקביל, ה-ima, והשניים שכרו שטחים משותפים בכנס המובייל שנערך השבוע בברצלונה.



התשובה הפינית לחממות



אחת היוזמות הדרמטיות בעקבות הדו"ח היתה הקמת אוניברסיטת אלטו (aalto), שנוצרה מצירוף של שלוש אוניברסיטאות - אוניברסיטת הלסינקי להנדסה, בית הספר לעסקים של הלסינקי ובית הספר לאמנויות ועיצוב בעיר.



במהלך לא פשוט, הן ביורוקרטית והן פוליטית, אוחדו שלוש האוניברסיטאות לאוניברסיטה פרטית אחת עם תמיכה חזקה של חברות מסחריות והשקעה משמעותית של המגזר הפרטי - שמטרתה לעודד יזמות, לפתח את היזמים ולהקנות להם כלים לעולם הסטראט-אפ, ובסופו של דבר להצמיח בתוך חמש-עשר שנים חברות עם הכנסות של 100 מיליון יורו.



בין היתר, הקימה האוניברסיטה "מפעלים", שהם למעשה מעין חממות שמטרתן יצירת חללים משותפים שיפגישו יזמים, סטודנטים, גורמים מהתעשייה ומשקיעים. מפעלים אלה הם מקום מפגש לצעירים, ומתקיימות בהם סדנאות יזמות והדרכה עסקית שמעבירים מנהלים בתעשייה.



הקמת האוניברסיטה היא חלק ממהלך רחב יותר, מציין פלטונן, שבו הפריטה הממשלה את האוניברסיטאות. "האוניברסיטאות גדלות לא רק כדי לדחוף למצוינות מדעית, אלא כדי לוודא שהמצוינות המדעית מתורגמת להזדמנויות עסקיות", הוא מסביר. בפינלנד מצפים שהאוניברסיטאות ייצרו דור חדש שיחשוב בצורה שונה: "אנחנו מנסים לגרום לכך שבוגרים במקצועות הרלוונטיים לא יילכו רק לתאגיד שהיה קיים ב-200 השנים האחרונות, אלא שיקימו סטארט-אפים", אומר פלטונן.



תוכנית נוספת של אוניברסיטת אלטו היא ה"טירונות" ליזמים - תוכנית אימונים בת שבועיים שמתקיימת ארבע פעמים בשנה, וניתנת בחינם לסטארט-אפים צעירים ומבטיחים מפינלנד ומשכנותיה.



ביקור במפעל העיצוב של אוניברסיטת אלטו לפני כשנתיים, עוד לפני שנפתח רשמית, הותיר רושם עז. המפעל היה הסנונית הראשונה של האוניברסיטה ופעילותו נועדה להראות ליזמים ולבכירים בממשל ובעולם האקדמי כיצד ייראה חזונה של האוניברסיטה. המקום מאובזר בציוד חדיש ומעוצב, ולמעשה נראה יותר כמו משרד פרסום אופנתי מאשר מוסד לימודי. במקום פעלו קבוצות עבודה משולבות של סטודנטים מבתי הספר לעיצוב, הנדסה ועסקים.



"זה מפגש שלא יכול היה להתרחש בשום מקום אחר", אמרה אז סטודנטית לעיצוב ששקדה יחד עם סטודנט להנדסה על פרויקט משותף בחדר קטן ובו קיר לבנים חשופות, שולחן שרטוט מעוצב - ובצד ספות צבעוניות. התקווה היתה שמהמפגשים הסטודנטיאלים האלה יקום הדור הבא של הסטארט-אפים הפינים.



שנתיים אחרי, בפינלנד כבר חשים את השינוי. "מאז פרסום הדו"ח אנחנו רואים קבלה רחבה יותר של תנועת היזמות הפינית במגזר הציבורי במדינה ובמדיה", מסביר וילפונן. "יש כיום פריחה בפעילות הסטארט-אפים בהלסינקי - יש הרבה יותר סטארט-אפים, הרבה יותר אמביציה, והתקווה היא שבעתיד הקרוב נראה גם יותר תוצאות".



רבות מהחברות החדשות, מספר וילפונן, הוקמו על ידי בוגרי אוניברסיטאות. "במובן הזה אפשר בהחלט לדבר על היוזמות החדשות, ובעיקר על מרכזי היזמות החדשים כגורמים שמאיצים את התעשייה", הוא אומר, ומוסיף כי ניתן לזהות כיום "גם עניין רב יותר בסטארט-אפים פיניים מכיוונם של משקיעים זרים, אף שלרוב מדובר בבדיקות ראשוניות של השוק".



נמנעים מלחגוג



אמנם שיעורי ההשקעה החיצונית בתעשיית ההיי-טק הפינית לא השתנו עדיין באופן משמעותי, אך וילפונן אומר כי "יש מעט השקעות חיצוניות והן אינן מתועדות היטב, אך הן בהחלט גדלו בשנים האחרונות. מרבית ההשקעות הן עדיין פנימיות, אך ההצלחות הקיימות מראות על השינוי". בין ההצלחות האלה מונה וילפונן את הקמתה של קרן ייעודית שבראשה ניצב המשקיע הפיני הסדרתי יירי אנגסטרום, שגייסה הון בארה"ב, ואת הגיוס שעליו הכריז באחרונה הסטארט-אפ הפיני applifier, המספק פלטפורמה לקידום יישומי פייסבוק.



גם בגזרת האקזיטים, הפעילות הפינית עדיין דלה בהרבה מזו הישראלית. בקיץ האחרון רכשה החברה הנורווגית visma את מפתחת מערכות ניהול קשרי הלקוחות הפינית severa. באקזיט נוסף נרכש offerium, אתר הקופונים הפיני, על ידי sanoma, חברת המדיה הגדולה במדינה. "מרבית האקזיטים עדיין קטנים ופנימיים, אך אני מקווה שנראה הצלחות גדולות יותר בעתיד הקרוב", אומר וילפונן.



נכון שתעשיית ההיי-טק והסטארט-אפים הפינית עוד לא עמדה בכל יעדיה, אבל אם לשפוט לפי העבר, זה עוד יקרה. לאחר שהציבה את החינוך בראש סולם העדיפויות, מדורגים כיום הישגיהם של התלמידים בפינלנד במקום הראשון ב-oecd במבחני pisa. התוכנית המשולבת לקידומו של המגזר הטכנולוגי במדינה מתקדמת, ונראה כי בשנים הקרובות פינלנד תקצור עוד ועוד פירות.



אבל הפינים, בצורה אופיינית, נמנעים מלחגוג את ההישגים ומתמקדים במה שעוד לא נעשה: "הממשלה, שירותי הבריאות ומערכת החינוך גם הם צריכים להיות מודרניים, להיות פרודוקטיביים, וצריכים להיות מסוגלים ליישם טכנולוגיות וחדשנות", אומר פלטונן. "התפקיד של הגופים הללו הוא לפתח את המדינה והשירותים הציבוריים - זהו אלמנט משמעותי מהכלכלה שלנו כמדינה סקנדיניבית אופיינית שלה מגזר ציבורי גדול".