"יש לנו מטופלים המשתכרים יותר מאתנו"

>> אסף כהן, 33, עובד סוציאלי בלשכת הרווחה בירושלים, עובד בשבתות בחברת קייטרינג כדי להשלים הכנסה. לאחרונה גם הכניס לביתו שותף כדי להפחית משכר הדירה; לילך קרמר, 30, עובדת סוציאלית באזור הצפון, מחפשת בימים אלה עבודה חדשה בתקווה למצוא תחום מכניס יותר; אורלי מילר-בוזגלו, עובדת סוציאלית באזור הכנרת מסתדרת בזכות המשכורת של בעלה; ואיריס עוז, 39, עזבה כבר לפני כמה שנים את המקצוע לטובת עבודה כמתווכת נדל"ן. כמו עובדים סוציאלים רבים, גם ארבעת העובדים הסוציאלים שעמם דיברנו מחפשים את דרכם החוצה מהתחום, בכאב לב, בגלל השכר הנמוך המסתכם בכ-5,000 שקל בחודש.

רוב הפונים לעיסוק בעבודה סוציאלית - 90% מהם נשים - מגיע מתוך תחושת שליחות, והביקוש ללימודים סוציאלים באוניברסיטאות גבוה - רק אחד מתוך חמישה מועמדים מתקבל. ובכל זאת, אלפים עזבו את המקצוע ב-15 השנים האחרונות. הסיבה: שכרם של העובדים הסוציאלים הוא בין הנמוכים במגזר הציבורי - אם לא מביאים בחשבון את אלה מביניהם המועסקים במערכת הביטחון ובביטוח הלאומי, שם הם משתכרים 15-20 אלף שקל ברוטו.



ואולם במשרד האוצר טוענים כי שכרו הממוצע של עובד סוציאלי בלשכת רווחה עירונית או באחת מקופות החולים הוא 10,500 שקל. יו"ר איגוד העובדים הסוציאלים, יצחק פרי, כופר בנתון זה ואומר כי האוצר כולל בסכום זה הוצאות רכב, כוננויות והחזרי הוצאות שונים. לטענת פרי, השדרה הרחבה של העובדים הסוציאלים, ובמיוחד אלה שהתקבלו לעבודה אחרי 1999, משתכרת לא יותר מ-4,000-5,000 שקל בחודש; "ובעמותות של המגזר השלישי, שחלקן הן מסווה לחברות כוח אדם, המצב גרוע פי כמה", אומר פרי.



שביתה בפתח?



לא תמיד מצבם היה כה גרוע. לפני 17 שנים, במאי 1994, בחסות העוצמה הרבה שממנה נהנתה אז ההסתדרות, העובדים הסוציאלים זכו בהישג חסר תקדים כאשר בעקבות שביתה שקיימו קיבלו תוספת שכר של 58%. תוספת זו היתה גבוהה יותר מהתוספות ששולמו לשאר עובדי המגזר הציבורי, בשיעור של 30%-40%. אלא שמאז נשחק שכר העובדים הסוציאלים יחסית להתקדמות השכר של יתר קבוצות העובדים, וכיום הם ניצבים בתחתית מקבלי השכר במגזר זה.



באוצר מכירים בשחיקה יחסית זו ולכן מסכימים שהעובדים הסוציאלים (יחד עם עובדי משרד החוץ והפרקליטים) יקבלו תוספת שכר גבוהה יותר מזו שהובטחה לעובדי המגזר הציבורי - תוספת בשיעור של 6.25% (בפריסה לשלוש שנים וחצי).



מה יהיה שיעור התוספת החריגה שיקבלו העובדים הסוציאלים? על כך מתנהל בימים אלה משא ומתן קשה בין הממונה על השכר באוצר, אילן לוין, לבין איגוד העובדים הסוציאלים. לוין מציע לעובדים הסוציאלים תוספת של 8% מעבר למה שקיבלו כלל עובדי המגזר הציבורי, ובסך הכל תוספת של 14.25%, ואילו פרי דורש תוספת של 20% מעבר לזו שהובטחה בהסכם הכללי ובסך הכל 26.25% - פער של 12% בין שתי העמדות. לפני כשבועיים הכריזה ההסתדרות, לבקשת האיגוד, על סכסוך עבודה, מהלך שיאפשר לעובדים לפתוח בימים הקרובים בשביתה ולשתק את השירות לאלפי האנשים הפונים מדי יום ללשכות הרווחה ברשויות המקומיות ולביטוח הלאומי, אם לא תחול התקדמות לעבר הסכם.



"הסכם שכר אחיד"



"אני מודע לאחריות הכבדה הרובצת על העובדים הסוציאלים ולכך ששכרם הוא מתחת לכל היגיון", אומר לוין, "ולכן אני רוצה לשלם להם תוספת גבוהה מאשר לרוב העובדים האחרים במגזר הציבורי. אבל חלק מהם משתכרים יפה מאוד. נשלם תוספת באופן דיפרנציאלי, כך שמי שמשתכר יותר יקבל פחות, ולהיפך".



פרי אינו מוכן לקבל את התנאים האלה ואומר: "אני רוצה לחתום על הסכם שכר אחיד לכולם. המשכורות הטובות של העובדים הסוציאלים במשרד הביטחון, בביטוח הלאומי, במשטרה ובשב"ס הן תוצאה של הסכמים יחודיים למוסדות אלה, אבל אי אפשר לחתום על הסכם נפרד לכל קבוצה. אני מצפה להסכם שישנה את מצבו של העובד הסוציאלי מהקצה אל הקצה ויתקן את תדמית המקצוע. יש לקבוע שכר התחלתי לעובד סוציאלי בסך 5,500 שקל, שאם לא כן תימשך העזיבה של המקצוע. בפנקס העובדים הסוציאלים רשומים 25 אלף איש, אבל 5,000 מהם אינם פעילים".



לפרי נותנים רוח גבית גם יו"ר ההסתדרות עופר עיני ושר הרווחה משה כחלון. השבוע אמר עיני: "אני תומך במאבק העובדים הסוציאלים, שאין צודק ממנו". מנכ"ל משרד הרווחה, נחום איצקוביץ, אומר כי "השר כחלון ואני נמצאים במאבק מול האוצר, שכן הצעתו אינה מספקת יחסית לאחריות הרובצת על כתפיהם של עובדים אלה".



והאחריות רבה. לשכות הרווחה מטפלות מדי חודש בעשרות אלפי פונים משכבות המצוקה המבקשים סיוע כספי, הפניה לטיפול מקצועי או לפחות למצוא אוזן קשבת למגוון של בעיות שאליהן שקעו, החל במשבר בזוגיות, דרך אלימות במשפחה, ועד לאובדן מקום העבודה. עומס העבודה בלשכות הוא רב, עקב מחסור בתקנים. לפני שנתיים קיים איגוד העובדים עיצומים במשך שלושה חודשים בדרישה לאייש 1,000 תקנים פנויים, לטענתו. המאבק הניב תוספת של 221 תקנים שלטענת פרי הן "טיפה בים".



המטופלים, אומרים באיגוד, אינם מודעים על פי רוב למצוקה הכלכלית של העובדים הסוציאלים המקבלים את פניהם. "רוב הפונים שקועים בבעיותיהם האישיות", אומרים באיגוד. "העובדים הסוציאלים לא יפתחו את לבם בפני הפונים. הרי אי אפשר לטפל באדם המגיע אליך במצב שבו אתה שוטח בפניו את טרדותיך".