הארגונים הירוקים נגד הישובים החרדים החדשים: "הקמתם הרסנית מבחינה סביבתית"

בשנים האחרונות נאבקו ארגונים סביבתיים בעיקר נגד התפשטות של בנייה צמודת קרקע ביישובים כפריים אל תוך הנוף הפתוח. באחרונה הם מוצאים עצמם בחזית חדשה, מול התפשטות נרחבת של יישובים חרדיים והקמת יישובים חדשים עבור אוכלוסייה זו בלב שטחים פתוחים.



לפני כמה שבועות סיימה את עבודתה ועדה לחקר גבולות שטח השיפוט של היישוב חריש, והמליצה לספח שטחים נוספים ליישוב הקיים כחלק מתוכנית להקמת עיר חרדית באזור. עם זאת, הוועדה לא נענתה לכל בקשת ההרחבה שהוגשה מטעם משרד השיכון. בימים אלה משלימה ועדת תכנון מיוחדת את התכנון המפורט של שכונות מגורים בשטח שכבר נכלל בתחום השיפוט של חריש.



בבקשת הרחבת הגבולות של חריש שהגיש משרד השיכון לוועדה, נטען בין השאר כי "עבודת תכנון לאיתור פתרונות דיור לאוכלוסייה החרדית העלתה כי המגזר החרדי זקוק בדחיפות לפתרונות דיור בהיקף של אלפי יחידות דיור בשנה. ניתוח הנתונים ובדיקות שונות העלו כי קיים קושי לאתר פתרונות דיור במסגרת יישובים קיימים ויש צורך באיתור יישובים חדשים עבור החרדים".



הרחבת חריש מעוררת התנגדות חריפה של יישובים ערביים וקיבוצים בסביבה, בשל החשש מההשלכות של קיום עיר חרדית באזור ואיבוד שטחים לטובת עיר זו. להתנגדות זו יש גם נימוקים סביבתיים. התושבים באזור, שהתאחדו לוועד פעולה נגד הקמת העיר חריש המורחבת, טוענים כי זו תקום על חשבון שטחי יער, ותחסום מסדרון אקולוגי צר שנותר בין היישובים באזור לבין גדר ההפרדה על הקו הירוק.



"משמעות הרסנית מבחינה סביבתית"



באזור ירושלים פועלת בימים אלה ועדה נוספת לבדיקת גבולות, שדנה בבקשת הרחבה של קריית יערים, גם הוא יישוב חרדי, ביותר מ-500 דונם. לטענת הוועדה, עתודות הקרקע של היישוב כבר נוצלו ויש לאפשר לו להמשיך בגידול הטבעי ולהגיע לגודל של יישוב עירוני עם 20 אלף תושבים. המועצה אף טענה שמגזרי אוכלוסייה אחרים, ובהם ערבים וחילונים, קיבלו אפשרות למגורים ביישובים בעל אופי עירוני-פרברי באזור ירושלים, ויש לאפשר גם לחרדים סוג כזה של מגורים.



לקראת דיון הוועדה שנערך לפני שבועיים הגישו שורה של ארגונים סביבתיים התנגדות לבקשת ההרחבה. מתנגדת חריפה במיוחד היא החברה להגנת הטבע. הארגון טוען שגם במימדיה הנוכחיים, פיתוחה של קריית יערים היה טעות תכנונית ומוניציפאלית קשה, מאחר שנעשה תוך התעלמות מכך שמדובר בשטח בעל חשיבות סביבתית ונופית שבו כבר יש כמה יישובים קיימים. "לתוכנית ההרחבה ונגזרותיה יש משמעות הרסנית מבחינה סביבתית", ציינה החברה להגנת הטבע בהתנגדות שהעבירה לוועדת הגבולות. החברה להגנת הטבע התכוונה בעיקר להשפעה שתהיה לבנייה על השטחים הפתוחים באזור נחל יתלה, הנחשבים לבעלי חשיבות נופית וסביבתית גבוהה.



"בניגוד לטענת היישוב, היצע המגורים לאוכלוסייה החרדית הזקוקה לדיור במחוז ירושלים גדול מההיצע לכל מגזר אחר", הוסיפה החברה להגנת הטבע, "ירושלים ובמיוחד בית שמש מציעות חלופות לדיור איכותי למגזר זה. הפניית הגידול לתוך היישובים פנימה ומגבלות על הרחבתם לשטחים הפתוחים הם עקרונות חשובים במדיניות התכנון ומחייבים את כל יישובי המחוז, מהבירה ירושלים ועד אחרון המושבים".



רות יוסף, הממונה על מחוז ירושלים מטעם משרד הפנים, הופיעה בחודש שעבר בפני ועדת החקירה לשינוי גבולות קריית יערים והתייחסה גם היא להיצע הדיור הנרחב שמקדם משרד הפנים בבית שמש. "אנחנו מגדילים פי שניים את מספר יחידות הדיור בעיר", ציינה בפני הוועדה, "הכוונה היא להגיע מעיר של 85 אלף תושבים ליותר מ-200 אלף".



לא די באמירת "לא"



שני מקומות נוספים שבהם חוששים הארגונים הירוקים מפגיעה בשטחים פתוחים בגלל תוכניות דיור לחרדים הם בעיר החרדית אלעד השואפת להתרחב, והעיר צפית שאמורה לקום באזור בקעת ערד.



לגבי אלעד, טוענת החברה להגנת הטבע שמדובר בהרחבת העיר אל שטחים שחלקם מיועדים להיות שמורת טבע. חשיבותם של שטחים אלה גדלה לאחר שהשטח הפתוח במקום צומצם ונקטע עקב הקמת גדר ההפרדה. גם גורל שטחים אלה אמור להיות מוכרע במסגרת הקמת ועדה לחקר גבולות היישוב.



במקרה של צפית, מציינת החברה להגנת הטבע שמדובר בהקמת עיר חדשה לגמרי ליד הגן הלאומי תל ערד, בתוך שטחים שהיו עד היום בעלי ייעוד חקלאי. באותו אזור כבר אושרו עתודות קרקע לבנייה בעיר ערד והוחלט על הקמת כמה יישובים חדשים. החברה להגנת הטבע ניסתה לשכנע את המועצה הארצית לתכנון ובנייה שלא לאשר את הקמת העיר, אבל המועצה החליטה לפני כשנה ברוב קולות לתמוך בתוכנית.



הנטייה לפתח אזורי מגורים ותעסוקה לחרדים ניכרת גם ביישובים חרדיים ותיקים כמו רכסים, ממזרח לחיפה. באחרונה קודמה תוכנית להקמת אזור תעסוקה לאוכלוסיה החרדית בשטחים הפתוחים מחוץ ליישוב זה, בטענה שהנשים באוכלוסייה החרדית ביישוב זקוקות לאזור תעסוקה נפרד וקרוב. הארגונים הסביבתיים טענו שיש היצע רב של שטחי תעסוקה במפרץ חיפה, אולם טענתם לא התקבלה. שר הפנים, אלי ישי, אף טען שאין די בשטח זה ויש לאפשר הקמת אזור תעסוקה גדול עוד יותר.



הארגונים הסביבתיים מודעים לכך שמצוקת הדיור החרדית היא אמיתית, ולכן ברור להם שאין די באמירת "לא" וכי עליהם להציג חלופות. "אנחנו סבורים שצריך לקדם פתרונות המבוססים על הרחבת יישובים קיימים או היצמדות להם", אומר ניר פפאי, סמנכ"ל שמירת סביבה בחברה להגנת הטבע. "כדי לתת מענה לצרכים של אוכלוסייה זו, הפתרונות צריכים להיות בעיקר באזור המרכז ולא במקומות כמו אזור ערד. הרחבת בית שמש כבר נותנת מענה משמעותי, וחלופה משמעותית נוספת יכולה להיות ניצול שטחים פתוחים בסמוך לקריית גת. אנחנו גם סבורים שניתן להקים בחריש עיר של 10,000 יחידות דיור או קצת יותר, כפי שנקבע בעבר בתוכנית מתאר מחוזית. אבל זו צריכה להיות עיר פתוחה לכל האוכלוסיות, ולא רק לחרדים".