פרשת דנקנר: לאסור על הבנקים לתת הלוואות למנהליהם הבכירים

>> הודעת משטרת ישראל בשבוע שעבר כי קיימת תשתית ראייתית להעמיד לדין את מנכ"ל בנק הפועלים, ציון קינן, ואת היו"ר לשעבר, דני דנקנר, מעמידה במבוכה שני בנקים בו זמנית: בנק הפועלים ובנק ישראל.

בשנה וחצי שחלפו מאז מונה קינן למנכ"ל הבנק, עשו קינן והיו"ר יאיר סרוסי מאמצים גדולים כדי לייצב את הבנק ולהוציאו לדרך חדשה לאחר שנים סוערות במיוחד. הם גייסו אנשי מפתח חדשים, שיפרו את הממשל התאגידי ואת שיתוף הפעולה עם בנק ישראל. אבל השקט הזה לא נשמר זמן רב מדי, משום שחקירתו של היו"ר לשעבר דנקנר, יצרה תגובות שרשרת שהגיעו לאחרונה למנכ"ל הנוכחי קינן, ומאיימת לטלטל מחדש את הבנק.



החשדות נגד דנקנר הם בעבירות של שוחד, קבלת דבר במרמה, מרמה והפרת אמונים בתאגיד והלבנת הון. אבל דנקנר כבר לא רלוונטי לעסקי בנק הפועלים. קינן חשוד בעבירות של מרמה והפרת אמונים בתאגיד - פחות מהחשדות שיש כלפי דנקנר, אבל מספיק כדי לערער את מעמדו בבנק. שאלת המפתח היא אם פרקליטות המדינה תאמץ את המלצת המשטרה ותעמיד את קינן לדין. במקרה כזה ייאלץ קינן לפנות באופן מיידי את כיסאו ובכך ייפתח סיבוב נוסף של זעזועים בהנהלת בנק הפועלים. המבוכה בבנק הפועלים גדולה, אבל בשלב זה דירקטוריון הבנק מעניק גיבוי לקינן - תוך המתנה להחלטת הפרקליטות.



החשדות נגד דנקנר הינן בגין רכישת הבנק הטורקי פוזיטיף והסתעפויותיה השונות וכן בגין הלוואה אישית שנטל מהבנק בסכום של 14 מיליון שקל באוקטובר 2008. קינן שימש באותה עת מנהל החטיבה העסקית והחשד הוא שהמליץ לוועדת "עסקות עם בעלי עניין" בדירקטוריון הבנק לאשר לדנקנר את ההלוואה אף שלא הגיש דו"ח עושר כפי שנדרש בהוראות נוהל בנקאי תקין שקובע המפקח על הבנקים. וזה מביא אותנו לבנק השני שנמצא כעת במבוכה בגלל הפרשה: בנק ישראל.



נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, והמפקח על הבנקים הקודם, רוני חזקיהו, ניהלו בשעתו מלחמת חורמה כדי להדיח את דני דנקנר מבנק הפועלים לאחר שאיבדו את אמונם בו. לעומת זאת, פישר וחזקיהו אישרו את מינויו של קינן למנכ"ל הבנק, אף שהדבר נעשה לאחר שניתנה אותה הלוואה לדנקנר.



אם הבנק חרג מהוראות נוהל בנקאי תקין בעניין רגיש כמו מתן אשראי ליו"ר הבנק, הרי שמדובר בבעיה חמורה של ממשל תאגידי עוד לפני שמגיעים בכלל למגרש הפלילי. המפקח על הבנקים הרי מפעיל צוותים שלמים שיושבים בבנקים הגדולים באופן רציף ותפקידם לבדוק עניינים רגישים מהסוג הזה. האם אנשי הפיקוח התרשלו בביקורת שלהם? או שלא ייחסו מספיק חשיבות לחריגה מהוראות הפיקוח? בשני המקרים התוצאה היא שמשטרת ישראל בוחנת את עניין ההלוואה האישית לדנקנר בגישה מחמירה יותר מזו של בנק ישראל וזה די מוזר ומביך מבחינת הבנק המרכזי.



נציג של פרקליטות המדינה ליווה את החקירה נגד דנקנר וקינן, ולכן ההערכות הן שההחלטה אם לאמץ את המלצות המשטרה יתקבלו במהירות. עוד לפני ההחלטה, יש לבנק ישראל כמה לקחים נוספים שעליו לאמץ מהמקרה הנוכחי: למנוע מיושבי הראש של הבנקים גישה לנותני אשראי בבנק, ולמנוע מיו"רים וגם ממנכ"לים לקבל הלוואות מהבנק שבו הם מועסקים. מתן הלוואות של הבנק לנושאי משרה בכירים בו הוא מפתח ליצירת לחצים ופיתויים שלא כל מנהל מסוגל לעמוד בהם.