הגישור דורש יחס

>> אחד הפתרונות שאימצה מערכת בתי המשפט בשנים האחרונות להתמודדות עם עומס התיקים הוא מנגנון פגישת מהו"ת חובה. פגישת מהו"ת - ראשי תיבות של מידע, היכרות ותיאום - היא שם קוד לפגישה של התובעים והנתבעים עם מגשר שינסה לשכנעם לפתור את הסכסוך בגישור מחוץ לכותלי בית המשפט. גישור הוא דרך לפתרון סכסוכים על ידי הידברות תוך מציאת פתרונות יצירתיים לפערים בין הצדדים באמצעות גורם שלישי תוך שיתוף ומשא ומתן.

הנה עובדה: רוב התביעות שמגיעות לבית המשפט נובעות מכך שהצדדים לא הצליחו להידבר ביניהם ולכן לא הצליחו לגשר על המחלוקת. חלק גדול מבעלי הדין אינם מכירים את מנגנון הגישור, ולכן הנחת העבודה של מערכת בתי המשפט היא כי אם נכריח אותם להיפגש עם מגשר שיסביר כיצד מתנהל גישור עוד בטרם החל בירור התיק בבית המשפט - יש סיכוי שחלקם יסכים לפתור את המחלוקת בדרך אלטרנטיבית.



בשנים האחרונות נוסה הפרויקט בכמה בתי משפט שלום ברחבי הארץ. כל מי שהגיש תביעה בסכום של 50 אלף שקל ומעלה חויב להגיע לפגישת מהו"ת עם מגשר - שהוא לרוב עורך דין שהוסמך לעסוק בגישור - עוד בטרם החל המשפט. הפגישה הראשונה עם המגשר אינה כרוכה בתשלום, אך אם הצדדים מחליטים להמשיך בגישור יהיה עליהם לשלם את שכרו.



פרויקט המהו"ת הוא הצלחה. כמחצית מבעלי הדין המופנים לגישור מחליטים לנסות את ההליך ומתוכם שיעור גבוה אכן מוצאים פתרון לסכסוך. בסך הכל, בבתי המשפט שבהם מופעל פרויקט המהו"ת כיאות הצליח הליך הגישור לפתור בהערכה גסה כ-30% מהתיקים שחויבו להגיע אליו. זה נתון דרמטי ולכן מוצדקת הבקשה שתוגש בימים הקרובים לשר המשפטים להאריך ולהרחיב את הפרויקט.



בצד זאת, themarker חושף היום כי יישום פרויקט המהו"ת תקוע בגלל קשיי מיחשוב. לטענת השופטת מיכל רובינשטיין, האחראית לפרויקט, קשיים לוגיסטיים הם אלה שגורמים לכך שתיקים שהיו אמורים להיות מופנים לפגישת מהו"ת - אינם מופנים אליה. השירות לקוי ושר המשפטים חייב להקציב את המשאבים הנדרשים כדי שמערכת בתי המשפט תעניק שירות סביר ושוויוני.



ולגבי הגישור עצמו - מגשרים טובים אמורים לדעת להשביע גם את רצונם של עורכי הדין ולא רק את התובע והנתבע. בצד זאת, יש צדק בטענות של עורכי דין מנוסים: לפעמים פגישת גישור חובה היא בזבוז זמן. יש תביעות שלא מתאימות לגישור, ויש בעלי דין שפשוט אינם מוכנים להגיע להסכמות אלא רוצים לקבל פסק דין ויהי מה. יש גם עורכי דין שממילא ימנעו מהלקוח שלהם להגיע להסכמה בגישור משום שגרירת המשפט רווחית יותר מבחינתם.



ניסיון שנצבר בקרב מגשרים מובילים בישראל מראה כי כששופט מפנה תיק להליך גישור סיכויי ההליך להסתיים בהסכמה גבוהים יותר מסיכויי ההצלחה שנרשמים בגישורי חובה של פרויקט המהו"ת. אחת הסיבות לכך היא היכולת של שופטים לזהות איזה תיק מתאים לגישור ולהפנותו לשם (עם רמיזה לצדדים שכדאי להם להגיע להסכמה). מערכת המשפט תיטיב לעשות אם תמצא דרך לסנן את התביעות הנערמות עליה בדרך כזו, במקום לחייב גם תביעות שאינן מתאימות לגישור לקיים את פגישת המהו"ת, המיותרת מבחינתן.