ארגוני זכויות אדם מלמדים מפגינים במצרים ובבחריין כיצד להשתמש במצלמות הסלולר בצורה יעילה

אחד מכלי הנשק היעילים ביותר עבור המפגינים שעמדו מול כוחות הצבא החמושים בבירת בחריין מנאמה היה המצלמות בטלפונים הסלולריים.



באמצעות התמונות והסרטונים שהעלו המפגינים לאתרים כמו יוטיוב ו-yfrog, ושיתופם ברשתות החברתיות פייסבוק וטוויטר, הם הצליחו לעקוף את מחסומי הממשלה ולמשוך את תשומת הלב העולמית לדרישותיהם.



הטלפונים הסלולריים החמושים במצלמה, אשר נכנסו לשוק לפני פחות מעשור, מהווים כלי חשוב בתיעוד תגובות הממשלה למהומות שהתפשטו בעולם הערבי. ארגוני זכויות אדם, שהבינו במהרה את חשיבות התיעוד ועוצמתו, מעניקים שיעורים ללימוד המפגינים כיצד להשתמש במצלמות הסלולר באופן יעיל.



"סוף סוף יש לנו טכנולוגיית וידאו שיכולה להיכנס לכף היד של המשתמש, ומה שאותו משתמש לוכד בעדשה מגיע לכל העולם", אמר ג'יימס כץ, מנהל מכון רטגרס לחקר התקשורת הסלולרית. "זהו פיגיון בגרונם של המשטרים הישנים שעד עתה הצליחו באמצעי התקשורת המסורתיים לחנוק את קולו של הציבור".



בתוניסיה, הטלפונים הסלולריים הצליחו ללכוד קטעי וידאו של המהומות הראשונות בדצמבר, מה שסייע בהפצתן לאזורים אחרים במדינה. הקטעים שפורסמו גם עודדו את המפיקים ברשת הלוויין אל ג'זירה להתחיל ולהתמקד בסיקור ההפיכה, אשר בשיאה הודח הנשיא זין אל עבדין אבן עלי.



אף שמצלמות מובנות בתוך מכשירי סלולר היו בשוק כבר מאז סוף שנות ה-90, רק לאחר הצונאמי בדרום מזרח אסיה בדצמבר 2004 ופיגועי הטרור ברכבת התחתית של לונדון ביולי 2005 החלו סוכנויות הידיעות והעיתונים לקחת ברצינות את התמונות והסרטונים שפרסמו צלמים חובבנים.



כיום, ארגוני החדשות כבר מחפשים באופן קבוע תיעוד מסוג זה. אימות הדיווחים האלה הוא עדיין אתגר, היות שניתן בקלות לעבד תמונות ולהעלות סרטונים ישנים כחדשים. ביוטיוב השתמשו בסטוריפול (storyful), אתר לליקוט חדשות, כדי למיין את עשרות אלפי הסרטונים שהועלו מהמזרח התיכון בשבועות האחרונים ולהעלות את החשובים שבהם לערוץ סיטיזן-טיוב (citizentube). העיתונות הרשמית אינה הצינור היחיד. תמונות מהסלולר מועברות תדירות גם באמצעות משתמשי הרשתות החברתיות.