>> ניהול קריירה ארוכת שנים בתעשיית ההיי-טק הוא אתגר לא קטן. אמנם רמת השכר המקובלת גבוהה הרבה מהממוצע, אך מרבית עובדי ההיי-טק סובלים מיציבות תעסוקתית נמוכה. הפחד כי יתקשו להתמיד בקריירה לאורך שנים עד גיל הפרישה, יוצר לחץ אדיר להגיע למיצוי יכולת ההשתכרות מוקדם ככל הניתן. לפיכך, מפתיע מאוד לגלות שרמת השכר אינה השיקול הראשון של עובדי ההיי-טק כשהם מחפשים עבודה חדשה. מתברר כי לעובדים יש דברים חשובים יותר.
חברת ההשמה דיאלוג ייעוץ למשאבי אנוש, המתמחה במקצועות ההיי-טק השונים, ראיינה קבוצת מחפשי עבודה בתחומי ההיי-טק ובדקה מה הסיבות שבגינן אותם עובדים מחפשים עבודה חדשה. מניתוח תשובות של 120 מהנדסים שעברו ראיונות בארבעת החודשים האחרונים עולה תמונה ברורה - לעובדי ההיי-טק חשובה ראייה ותכנון לטווח ארוך ולא מרדף אחר תלוש משכורת מנופח.
34% ממחפשי העבודה ציינו כי הם עושים זאת כדי להתפתח מקצועית, אך לא די בכך. חלק נכבד ממחפשי העבודה בקבוצה זו הסכימו לירידה בשכר או לשמירה על אותו השכר, כל עוד העבודה שתוצע להם תהיה מאתגרת ותעזור להם לשפר ולהרחיב את הידיעה בתחומם.
"בקרב עובדים רבים ניכרה מוכנות לירידה משמעותית בשכר שיכולה להגיע לכמה אלפי שקלים ויותר, כדי לזכות בהתפתחות מקצועית", אומרת חיה בורנשטיין, מנכ"לית דיאלוג. "זו תופעה מוכרת שאנחנו נתקלים בה די הרבה. שוק ההיי-טק התפתח מאוד בשנים האחרונות ועל כל דרישה איזוטרית שחברה מעלה יש כמות גדולה של מחפשי עבודה שמתאימים בדיוק. חברות מודעות לכך ומקשיחות מאוד את הדרישות, כך שעובדים טובים שאין להם ניסיון רלוונטי כלל לא יישקלו כמועמדים למשרה שכזו. מועמדים אלה מוכנים להציע את עצמם תמורת שכר נמוך בהרבה מן המקובל, ולו בשביל להיכנס לתחום חדש להם ולצבור בו ניסיון מתוך הכרה בכך שהשכר שלהם יעלה משמעותית מרגע שיהיה להם ניסיון רלוונטי בתחום".
השאיפה לשיפור בשכר - רק במקום השלישי
29% ממחפשי העבודה ציינו שהם התחילו לחפש עבודה בגלל שהגיעו לתחושת מיצוי. סיבות שחזרו על עצמן בקרב קבוצה זו היו השעמום בתפקיד הנוכחי, השעמום מהמוצר עצמו, עבודה שגרתית של תחזוק, וההרגשה שהם קמים בבוקר ולא נהנים ללכת לעבודה.
חלק נכבד בקרב האנשים בקבוצה זו ציין שהוא נהנה מהמקצוע עצמו ומחפש לעסוק באותו מקצוע או תפקיד; 15% ממחפשי העבודה שהגיעו למיצוי ציינו ציפיות שכר גבוהות יותר מהשכר הנוכחי שהם מקבלים - כלומר שאיפה לשיפור שכר; 5% ציינו שהם מחפשים עבודה שתהווה קידום בתפקיד, למשל מעבר מתפקיד מהנדס תוכנה לראש צוות תוכנה. מבין כל הסיבות לחיפוש עבודה, השאיפה לשיפור שכר הגיעה רק למקום השלישי, ולפי דיאלוג הרבה אחרי שתי הסיבות המובילות.
רק 15% מקרב מחפשי העבודה פנו אל דיאלוג כדי לשפר את שכרם הנוכחי. 29% מקרב משפרי השכר ציינו שהם הגיעו למיצוי בעבודתם הנוכחית ו-19% ציינו שהם מחפשים מעבר מעבודה מקצועית לעבודת ניהול.
מיקומו של שיקול השכר בסקר שובר את הסטריאוטיפ המקובל על עובדי ההיי-טק המפונקים, שלפיו הדבר היחיד שמניע אותם הוא משכורת מנופחת ותנאים נלווים. תופעה זו מקבלת חיזוק מהעובדה שבקרב הקבוצות שלא ציינו את השכר כסיבה מרכזית לחיפוש עבודה, בלט ההסבר כי "השכר חשוב, אבל בשביל עבודה מאתגרת ומעניינת בחברה טובה אני מוכן להתפשר על השכר".
בורנשטיין מוסיפה הסבר נוסף: "אסור לשכוח שבתקופת המשבר השכר נפגע בחלק מהתחומים. ההיגיון דורש שעם היציאה מהמשבר והעליות בשכר שנלוו אליה, כל מי ששכרו נפגע ימהר לחפש עבודה שתציע לו שכר טוב יותר - אך לא כך קורה. עובדי היי-טק מעוניינים כיום הרבה יותר ביציבות תעסוקתית, באתגר מקצועי ובפיתוח הקריירה מאשר בשורה התחתונה של תלוש השכר".
התבגרות התעשייה
11% ממחפשי העבודה ציינו שהם מחפשים קידום לניהול במשרתם הבאה. רק 27% מקרב מחפשי הקידום ציינו שהם מצפים להעלאת שכר, בעוד שיתר מחפשי העבודה בקבוצה זו חיפשו בעיקר את הקידום המקצועי. בורנשטיין מסבירה מדוע: "ראוי לציין שרוב משרות הניהול דורשות ניסיון ניהולי קודם. קשה מאוד להגיש את מועמדותו של מהנדס תוכנה, למשל, לתפקיד של ניהול צוות תוכנה כשאין למהנדס ניסיון ניהולי, אפילו אם יש לו ניסיון בפיתוח תוכנה של מוצר רלוונטי למשרה. דרישת ה'ניסיון ניהולי קודם' מהווה חסם קבוע בפני מהנדסים שרוצים להתקדם לניהול. ניתן לשער שזו הסיבה שלשמה חלק ניכר ממחפשי הקידום לא התעקשו על עליית השכר. הם העדיפו לנסות להתגבר על מכשול חוסר הניסיון, בעזרת הצגת תג מחיר נמוך בהנחה שהשכר שלהם יעלה בהמשך".
מתוך קבוצת מחפשי הקידום כ-13% ציינו כי הם הגיעו למיצוי בתפקידם הנוכחי, והם שואפים לעבור לתפקיד ניהולי יותר וטכני פחות (למשל ממפתח תוכנה למנהל צוות שלא עוסק בפיתוח תוכנה). כ-11% מקרב מחפשי העבודה אמרו כי הם מחפשים לשפר את תנאיהם ללא קשר לשכר.
הסיבות שחזרו על עצמן בקרב מחפשי עבודה מקבוצה זו היו רצון למצוא עבודה קרובה יותר לבית ("נמאס לי לנסוע שעתיים כל יום"), מעבר לחברה בעלת אופי שונה (מסטארט-אפ לחברה היררכית יותר, מחברה ותיקה לסטארט-אפ) וקיצור שעות עבודה.
"בתקופת המשבר מחפשי העבודה הפגינו חוסר בררנות גדול", אומרת בורנשטיין. "למשל, לא נדיר היה למצוא אנשים שגרו בחיפה והסכימו לנסוע כל יום לתל אביב, או שהסכימו לנסוע למתחם איירפורט סיטי בנתב"ג, העיקר למצוא עבודה. בנוסף, מחפשי העבודה התפשרו על סוג החברה או על כמות השעות שהמשרה דרשה. כיום, שנה וחצי אחרי המשבר בתקופה של מגמת עלייה יציבה בהיצע המשרות ובביקוש לעובדים, אנשים מתחילים לחפש עבודה קרוב לבית, בחברה שמתאימה לאופי שלהם, ובהיקף משרה נורמטיבי יותר. הבררנות עולה וצריך לזכור שרוב מחפשי העבודה מחפשים בעודם מועסקים, כך שהם לא נואשים לכסף ויש להם זמן לברור בין עבודות ולחכות עד שהמשרה המתאימה תגיע".
הסבר נוסף שניתן לייחס לקבוצה זו מתקשר להתבגרות תעשיית ההיי-טק. רוב עובדי ההיי-טק נצאים בין סוף שנות ה-20 שלהם ל-40. בגילאים אלה, הם כבר נשואים ולחלק נכבד מהם יש ילדים. המשפחה תופסת חלק נכבד מהחיים ולעובדים חשוב לעבוד קרוב לבית, גם כדי להספיק לראות את הילדים לפני שהם הולכים לישון וגם כדי שיוכלו להוציא את הילד מהגן במקרי "חירום" לא מתוכננים.
כך נאספו הנתונים
>> הבדיקה של דיאלוג נערכה באופן הבא: נבחרו אקראית 120 מהנדסים (תואר bsc) גברים ונשים שנכנסו למאגר של דיאלוג ב-150 הימים האחרונים ועדיין מחפשים עבודה, כשכולם מחפשים עבודה בעודם מועסקים במקום אחר.
המקצועות שנבדקו היו מהנדסי חומרה, מהנדסי תוכנה, מהנדסי embedded, בדיקות איכות תוכנה (qa) ואנשי תשתיות it. מהדגימה נופו אנשים שפוטרו מעבודתם האחרונה; אנשים שלא ציינו סיבה לחיפוש עבודה; ואנשים ללא ניסיון בשוק העבודה או שהעבודה הקודמת שלהם היתה חלקית או סטודנטיאלית.
המהנדסים עברו ראיון על ידי אנשי דיאלוג, שעליו התבסס הסקר. בדיאלוג מציינים כי המדגם אינו מייצג מספרים או אחוזים מוחלטים, כי אם מגמות.
בהיי-טק מחפשים יותר מכסף
מאת גיא גרימלנד
21.2.2011 / 7:12