ההבדל בין הבונוס של אפי רוזנהויז לבונוס של איזי כהן

>> בשבועות הקרובים, עם פרסום הדו"חות השנתיים של החברות ל-2010, יחלו להתפרסם דירוגי שכר הבכירים, המבוססים על המדידה החשבונאית של הוצאות השכר. מדידה זו נגזרת מקיומה של מחויבות כתוצאה מהעסקת המנהל, שמובילה להכרה בהתחייבות.

לכן, הוצאות השכר כוללות את הבונוסים של סוף השנה - שאותם קובע הדירקטוריון ערב אישור הדו"חות השנתיים - רק אם נוצרה כבר מחויבות בגינם לתום השנה החולפת. מחויבות זו יכולה להיות משפטית, כתוצאה מהסכם ההעסקה - או משתמעת, כתוצאה מציפייה מוצדקת של המנהל, כמו במקרה של נוהג מהעבר.



דוגמה למחויבות משתמעת קיימת בשופרסל, שהכירה כבר בדו"חות 2010 בהפרשה לבונוס של 2.5 מיליון שקל עבור הנשיא והמנכ"ל אפי רוזנהויז ומנהל העסקים הראשי ריצ'רד הנטר על פי הסכום שאישר הדירקטוריון בתחילת החודש, ערב פרסום הדו"חות השנתיים. עם זאת, סביר להניח שהבונוס של 6.5 מיליון שקל שאישר דירקטוריון אפריקה למנכ"ל איזי כהן לא יוכר בדו"חות 2010, אף שהוא משולם בגין תפקודו בעבר. על כך יכולים להעיד היותו מוגדר כמענק מיוחד והעובדה שבהחלטה מציין הדירקטוריון שהמנכ"ל עצמו ביקש שלא לדון בעניין לקראת תום 2010.



הפרדוקס הוא שדווקא כשהבונוסים מוסדרים וניתנים למדידה מהימנה, האינטרס הדיווחי נפגע - שהרי הבונוס צריך להיות מדווח פעמיים: לא רק בדו"חות השנתיים, אלא כבר בדו"חות הרבעוניים.



בשופרסל, למשל, קיימת מחויבות חוזית לבונוס עבור היו"רים המשותפים רפי ביסקר ויעקב שלום פישר, הזכאים לבונוס של 0.75% מהרווח הנקי. בדומה, הבנקים הגדולים, שאישרו בונוסים המבוססים על שיעור תשואה שנתי, נדרשים להפריש בגינם כבר בדו"חות הרבעונים - בהתאם לתחזית השנתית.



אופן ההכרה החשבונאית בהתחייבות שופך אור על הסכמי שכר מורכבים של בכירים, הכוללים מרכיבים שונים ומגוונים של פיצוי פרישה - כמו תקופת הסתגלות, אי תחרות ופיצויים מוגדלים, שנהוג לכנותם "מצנח זהב". כשפיצויי פרישה משולמים גם במקרה של פרישה מרצון, כפי שנהוג בדרך כלל בארגונים פיננסיים, הרי שנוצרת מחויבות לשלמם בכל מקרה, ולכן יש להכיר בהם באופן מיידי כבר בתחילת ההעסקה, בדומה למענק חתימה. זאת, אלא אם קיימת תקופת הבשלה, ואז יש לראות בהם חלק מתנאי השכר שייפרסו בהתאם.



מקרה מעניין הוא הסכם ההעסקה של ציון קינן, מנכ"ל בנק הפועלים, שאושר לפני כשנה. ההסכם מזכה אותו בעת סיום הכהונה בפיצויים מוגדלים בשיעור של 250% על בסיס המשכורת. עדכון השכר החודשי הביא הסכם זה להגדלה מיידית של ההתחייבות בגין קינן בכ-5 מיליון שקל, מכיוון שהוא החל בעבודתו בבנק לפני יותר מ-30 שנה.



רק כשהמחוייבות נוצרת בפיטורים בלבד, ולא גם בגין עזיבה מרצון, הרי שהעלות תוכר במועד הפיטורים. לכן ניתן לומר שככל שנרשמות הוצאות שכר גבוהות יותר בתקופת העזיבה, מעידה עובדה זו על פיטורים.



עם זאת, על הגבול הדק שבין פיטורים להתפטרות ניכרת גם תופעה מעניינת של "שיפור עמדות" לקראת הפרישה: דוגמה לתהליך כזה ניתן לראות בבנק לאומי, שבעקבות הפרישה הצפויה של איתן רף השנה הגדיל פי שישה את ההפרשות הסוציאליות בגינו ב-2009 - לכ-3 מיליון שקל.



הכותב הוא יועץ ifrs, סגן דקאן חשבונאות בבית ספר אריסון למינהל עסקים שבמרכז הבינתחומי הרצליה ומחבר הספר ifrs בשטח, בהוצאת רונן