פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מעורבות משפחת שניידר בביה"ח על שמה תיחשף

      שירותי בריאות כללית תחויב לחשוף את פרטי ההסכם עם משפחת שניידר, שתרמה 60 מיליון שקל להקמת בית החולים על שמה, בשל החשד כי התאפשר למשפחה להתערב במינוי בכירים

      שירותי בריאות כללית, הבעלים של בית החולים לילדים שניידר, נדרשת לחשוף את ההסכם עליו חתמה בשנת 87' עם משפחת שניידר, שתרמה סכום של 60 מיליון שקל להקמתו של בית החולים - כך קובע פסק דינה של שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, השופטת ד"ר מיכל אגמון-גונן, בעקבות עתירה שהגישה בעניין התנועה לחופש המידע.

      העילה לדרישה לחשיפת ההסכם: החשש כי הוא מכיל סעיפים המאפשרים למשפחה להתערב במינויים לתפקידי ניהול בבית החולים. כמו כן, נדרשת הקופה לשלם לתנועה 50 אלף שקל עבור הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד. עם זאת, ההסכם לא יועבר לתנועה במלואו, אלא תוך הסתרת הפרטים הנוגעים לסכומי התרומות, מועדי התשלום ואופן התשלום.

      העתירה הוגשה בעקבות כתבה שפורסמה בעיתון "הארץ" באפריל 97' בה פורסם כי לפי ההסכם בין העמותה המשפחתית של משפחת שניידר (MDI) לקופה - העמותה בניו יורק חייבת לאשר לקופה את מינוי מנהל בית החולים ומנהלי המחלקות בשניידר.

      בעקבות כך פנתה התנועה לחופש המידע לקופה ודרשה לקבל לידיה את ההסכם מתוקף חוק חופש המידע, אך נענתה בשלילה בנימוק שחשיפת ההסכם תהווה פגיעה בפרטיות משפחת שניידר, שקופ"ח כללית התחייבה לכבד את רצונה של משפחת שניידר לשמור על פרטי ההסכם חסויים, ושפרסום ההסכם עלול לפגוע בגיוס תרומות עתידיות. התנועה לא קיבלה טיעונים אלה ועתרה כנגד הקופה.

      בפסק הדין קובעת השופטת אגמון גונן, כי "העניין הציבורי העומד בבסיס בקשת המידע הינו הצורך בשקיפות בנוגע להתקשרות גורם ציבורי, ובענייננו מדובר בגורם ציבורי מרכזי במערכת הבריאות בישראל, לבין גורם פרטי, במקרה זה פילנתרופי לכאורה, בקשר לאספקת שירות חברתי חיוני ובסיסי. מעורבות גורמים פרטיים, עסקיים ופילנטרופיים, באספקת השירותים החברתיים הבסיסיים במדינה, מעורר שאלות מורכבות באשר להשפעת גורמים פרטיים על פעילות המוסדות הציבוריים ועל אופייה של המדינה כמדינת רווחה... במקרה זה החשש הוא אף ספציפי יותר ונוגע לאפשרות קיומם של שיקולים זרים במינוי מנהלי בית החולים ומנהלי מחלקות בו".

      השופטת מוסיפה כי "ללא פרסום המידע המבוקש בעתירה זו, נמנעת מהציבור יכולת הפיקוח על התקשרויות של רשויות ציבוריות עם תורמים, וממילא נמנעת מהציבור האפשרות להבעת עמדה בנושא זה. גישה למידע, ורק היא, תאפשר לציבור להפריך או לאשש, תחושות או חששות בקשר להתנהלות הרשות".