חממת האינטרנט שהרתיחה את דם המשקיעים

מאת עודד חרמוני
בשבוע שעבר, כמעט שנתיים לאחר שהתפוצצה הבועה, התעוררו המשקיעים בחממת האינטרנט המפורסמת Idealab מפאסדינה, קליפורניה, והגישו את אחת התביעות הגדולות ביותר שנראו עד כה בתחום ההון סיכון - תביעה לקבל בחזרה 500 מיליון דולר, מתוך מיליארד הדולר שהושקעו בחממה בתחילת 2000. בתביעה, שהוגשה לבית המשפט בלוס אנג'לס, טוענת קבוצת המשקיעים כי "במשך שנתיים בלבד הצליחה Idealab לשרוף יותר מחצי מיליארד דולר".



בתחילת מארס 2000, בימי השיא של בועת הדוט.קום, נחשבה חממת האינטרנט Idealab שהקים ביל גרוס בפאסדינה לאחת ההשקעות החמות ביותר בשוק. החממה, שהוקמה ב-1996, הצליחה להביא בתוך פרק זמן קצר חמש חברות אינטרנט, שהיו כמעט נטולות הכנסות, למסלול מהיר להנפקה ציבורית ולהערכות שווי מרקיעות שחקים. המשקיעים, גם אלה שנחשבו מתוחכמים, התלהבו מאד מהמודל - בניית חברות אינטרנט במהירות שיא, בדרך למכירה או להנפקה בהיקף של מאות מיליוני דולרים. גם החברות שבהן השקיעה החממה, רובן עם סיומת דוט.קום, נראו מבטיחות - Tickets.com ,Free-PC ,eToys.



במארס 2000 השלימה Idealab את גיוס ההון הרביעי שלה, בהיקף של מיליארד דולר, לפי שווי חברה של 10 מיליארד דולר. בין המשקיעים היו יצרנית המחשבים האישיים הגדולה ביותר בארה"ב, דל קומפיוטר, חברת ההשקעות Moore, קרן T.rowe price Science&Technology, קרנות נאמנות ומשקיעים פרטיים, בהם ככל הידוע גם במאי הקולנוע סטיוון ספילברג.



ואז התפוצצה הבועה. בסוף מארס 2000, שבועות ספורים לאחר שהחברה השלימה את הגיוס המוצלח, החלו לצנוח מניותיהן של חברות האינטרנט בנאסד"ק, והמשקיעים החלו למכור את אחזקותיהם בבהלה.



כמה חודשים לאחר מכן החלו גם חברות הפורטפוליו של Idealab להימחק. בתוך זמן קצר נסגרו 12 חברות, ורבות אחרות נקלעו לקשיים. גם ספינת הדגל של החברה, eToys, מסמלי הכלכלה החדשה, חברה שעסקה במסחר אלקטרוני בצעצועים, נסגרה בתחילת 2001, לאחר שהושקעו בה עשרות מיליוני דולרים. החברה, שבימי הזוהר שלה, באוקטובר 1999, נסחרה בוול סטריט במחיר של 84.35 דולר למניה, סיימה את חייה, כשמנייתה צנחה למחיר של 23 סנט בלבד.



לפי ההערכות, חלק ניכר ממיליארד הדולר שגייסה Idealab במארס 2000 כבר הושקע. כיום נותרו בידי החברה 200 מיליון דולר במזומן ו-160 מיליון דולר בביטחונות סחירים. השאר הושקע בחברות הפורטפוליו שלה, שרובן נאבקות על חייהן.



נסיונות הצלה
המשקיעים, שכבר השלימו עם הקריסה הצפויה של חממת האינטרנט, ניסו בשבועות האחרונים להציל משהו מההון שהשקיעו. שבוע לפני הגשת התביעה ניסו חלק מהמשקיעים להגיע להסכם עם החברה על החזרת ההון. Idealab הציעה למשקיעים המועדפים בסבב גיוס ההון כי תחזיר להם 10 סנט עבור כל דולר שהשקיעו. 10% מהמשקיעים בסבב הסכימו להצעה.



חלק מהמשקיעים שלא השתתפו בהסכם הגישו את התביעה הגדולה נגד החממה הכושלת. "החממה כעסק, בכל היבט מעשי, כבר אינה קיימת. החממות האחרות, שאף הן נסגרות, מחזירות את הכסף שנותר בהן למשקיעים", טענו התובעים. הם הוסיפו כי מייסד החברה, ביל גרוס, והנשיאה, מרשה גודשטיין, ניהלו את החברה בצורה כושלת וחשוב להם כי היא תמשיך להתקיים, ולו באופן פורמלי, כדי לשמור על רמת החיים שלה הורגלו.



בתגובה לתביעה אמר גרוס ל"לוס אנג'לס טיימס": "זה מביך לראות שאותם אנשים מגלים חוסר בגרות ובוכים כתינוקות, לאחר שביצעו את ההשקעות. השוק בשפל, אבל Idealab כחברה, נמצאת במצב טוב". לדברי החברה, היא כבר אינה מתמקדת בחברות אינטרנט, אלא בחברות טכנולוגיות, והיא מתכוונת להכריז בקרוב על השקעות חדשות.



המשקיעים ב-Idealab אינם היחידים שהתעוררו לאחר התפוצצות הבועה, ודרשו בחזרה את הכסף שהשקיעו בחממות אינטרנט, שנהפכו למודל מוכח של כישלון עסקי כמעט בכל מקום שבו פעלו. אחד הסיפורים המפורסמים ביותר על פרשה דומה הוא על חממת הסטארט-אפ הישראלית יזם.קום, שהוקמה בסוף 1999, תקופת הבהלה לדוט.קום, על ידי מייסדי חברת פיקצ'רוויז'ן, פיל גרפינקל ויעקב בן יעקב, ומייסד קרן ההון סיכון ג'רוזלם גלובל, שלמה קליש. בתוך פרק זמן קצר גייסה יזם.קום 74 מיליון דולר משורה של משקיעים ידועים, בהם טקסס פסיפיק גרופ, קבוצת קרלייל (שבה מעורב גם נשיא ארה"ב לשעבר, ג'ורג' בוש האב, ושבעבר היה מעורב בה גם מזכיר המדינה, קולין פאואל), הבנקים להשקעות מריל לינץ וג'י. פי מורגן ובנק הפועלים. משקיעים אלה הסתנוורו מהמודל שהציעה יזם.קום, שפנתה אל היזמים באמצעות אתר אינטרנט והבטיחה למעוניינים מימון בתוך 45 יום והנפקה מהירה, בתוך 18 חודשים.



אלא שהמשבר היכה גם ביזם.קום; היא נאלצה לפטר חלק ניכר מעובדיה בנובמבר 2000 וסגרה סניפים שהקימה ברחבי העולם. גל המחיקות ב-24 החברות שבהן השקיעה יזם.קום לא איחר לבוא. המשקיעים, שכבר הבינו כי יראו את ההון שהשקיעו, ביקשו לקבל לפחות את ההון שנותר בקופת החברה, כ-35 מיליון דולר. בפברואר 2001 נמכרה יזם.קום לחממה הטכנולוגית האמריקאית יו.אס טכנולוג'י תמורת 22 מיליון דולר במזומן ועוד 9 מיליון דולר במניות. המשקיעים קיבלו בחזרה חלק קטן מהשקעתם, אך לנוכח המצב בשוק, לא נשמעו טענות רבות, ולא הוגשה אף תביעה.