"מהירות הגלישה בישראל נמוכה לא בגלל תשתיות - אלא כי הלקוחות לא רוצים מהירויות גבוהות", כך אמר היום מנכ"ל hot הרצל עוזר בהתייחסו לכוונתה של חברת החשמל להתחיל לפעול בתחום תשתיות האינטרנט. את הדברים אמר עוזר בפאנל שסיכם את היום הראשון של כנס איגוד האינטרנט.
במוקד הפאנל עמדה התנגדותן של hot ובזק לכניסת חברת החשמל לתחום, התנגדות שהביאה למספר עקיצות בין מנכ"לי החברות. עוזר אמר כי "ממשלת ישראל החליטה ללכת לכיוון חברת החשמל כחברת תקשורת, ושאר העובדות לא חשובות. בדרך מפזרים השמצות חריפות. המדינה צריכה לבדוק את מצב העובדות: ישנן 5 תשתיות מתקדמות של אינטרנט בישראל - כולל הסלולר. אחוזי החדירה הם מהגבוהים בעולם, ורמת המחירים מהנמוכות בעולם".
"הדבר הכי חשוב הוא שהקדמנו את הביקושים", ציין עוזר. "מהירות הגלישה היא נמוכה, אך זה בגלל שלקוחות לא כל כך רוצים מהירויות גבוהות - ולא בגלל מגבלה בתשתיות".
עוזר הציג נתונים לפיהם המחיר בישראל לכל מגה-ביט נמוך מהמחיר במדינות ה-oecd, וציין כי "המחיר למגה יורד גם לאורך זמן וגם עם העלייה במהירויות החיבור. במבט קדימה אנחנו יכולים לשדרג את יכולות הרשת עד למהירות של 850 מגה".
עמוס לסקר, מנכ"ל חברת החשמל, פתח את דבריו בעקיצה ל-hot: "הרצל, אם המחיר בסדר, המהירות בסדר, השירות בסדר - למה אתה מפחד מתחרות?". לסקר הגן על הצורך במהירויות הגבוהות: "אם יהיה אינטרנט במהירות של 100 מגה, יישבו פה באולם 100 יזמי סטארט-אפ שימציאו את הדבר הבא שאני עדיין לא יודע להגיד מהו".
לסקר התייחס לכניסתה של חברת החשמל לתחום התשתית: "אף משקיע פרטי לא יבוא להשקיע בתשתיות מההתחלה. לחברת החשמל יש תשתיות וצוותים לצורך המיזם. במרחק של קילומטר וחצי מכל בית ועסק בממוצע יש מתקן של חברת החשמל. אבל אחרי כל הכותרות גם אני הייתי מודאג בתור אזרח ולכן אסביר: אף אחד לא מסבסד שום דבר. חברת החשמל מנועה מלהשקיע שקל אחד במיזם. הכל ייתן המשקיע הפרטי".
"בנוסף, המדינה דאגה להפרדה תאגידית מוחלטת עם מניעת סבסוד צולב - צרכני החשמל לא ישלמו גרוש אחד", הבטיח לסקר. "בתוך 5 עד 7 שנים ניתן להגיע לכל הבתים בישראל כמעט. נכון לרגע זה יושבת ועדת בחירה שאמורה לצאת תוך שבועות למכרז לבחירת שותף, ואני מקווה שבשנה הבאה תרגישו 100 מגה בישראל".
מנכ"ל בזק אבי גבאי הגיב: "אני מסכים עם עמוס, בתחום הפס הרחב ההיצע יצור את הביקוש". גבאי דיבר על פרויקט ה-ngn: "אין ספק שהמהירויות בישראל מדהימות. 40% מהלקוחות שנמצאים על תשתית הרשת גולשים במהירויות גדולות. היקף הלקוחות המשדרגים ברבעון גדל בכ-130 אלף ברבעון, וכמעט כל לקוחות בזק באיטנרנט משדרגים מהירות בטווח של שנה".
מנכ"ל משרד התקשורת, עדן בר טל, הודה כי "להכניס חברה ממשלתית לתחום הזה זה לא עניין של מה בכך". הוא הוסיף כי במשרד מתייחסים ברצינות לדאגות שמשמיעים מנכ"לי החברות: "החברות עושות עבודה טובה ומשקיעות הרבה כסף, ובכל זאת צריך להכניס תשתית שלישית. שוק של שתי תשתיות אינו שוק בריא. המחיר גבוה ויש בעיה גם מבחינה טכנולוגית - זה עלול להיות מעט מדי. הן מספקות אינטרנט מהיר אבל לא אולטרה-מהיר".
עומר טפר, סמנכ"ל בחברת המחקר שלדור, הציג במהלך המושב מספר מחקרים, לפיהם התרחבות האינטרנט המהיר במדינות מביאה לגידול גם בנתוני התמ"ג שלהן. טפר הציג גם נתונים של חברת אקמאי, מהם עולה כי קצבי הגלישה בישראל נמצאים בתחתית ה-oecd - ישראל במקום ה-23 בכמות המשתמשים הממוצעת במהירות של 3 מגה-ביט לשנייה. כמו כן, 6% בלבד מהגולשים בישראל משתמשים ב-5 מגה-ביט לשנייה ויותר, המקום ה-24 בעולם. לפי הנתונים שהציג טפר, מחירי הגלישה בישראל נמצאים בחלק העליון של מדינות ה-oecd, "גם בגלל ההפרדה המבנית וגם בגלל עלות הקישוריות לחו"ל", לטענתו.
הרצל עוזר נגד חברת החשמל: "מהירות הגלישה בישראל נמוכה כי הלקוחות לא רוצים מהירויות גבוהות"
אמיתי זיו
21.2.2011 / 19:28