המהומות וההפגנות בלוב מחריפות - ומחיר הנפט בעולם מזנק בעקבותיהן

וסוכנויות הידיעות



>> מחיר הנפט הגולמי זינק במהלך יום המסחר אתמול ב-5.9% ל-91.25 דולר לחבית, ומחיר הזהב חצה את רף ה-1,400 דולר לאונקייה בעקבות ההסלמה במתיחות במזרח התיכון, לאחר שבנו של שליט לוב מועמר קדאפי הזהיר מפני מלחמת אזרחים. ההתנגשויות בין מפגינים אזרחים לכוחות הצבא והביטחון בלוב הסלימו אתמול. בנייני ממשל בטריפולי הוצתו וצלפים ירו על מפגינים. חברות הנפט הבינלאומיות החלו לפנות עובדים ועצרו קידוחים. ברחבי המזרח התיכון נרשמו ירידות בבורסות.

בעקבות האירועים בלוב והמהומות הנמשכות בבחריין, מרוקו ותימן, רשמו בורסות העולם הערבי ירידות. בורסת דובאי ירדה ב-1.3% לרמה הנמוכה ביותר זה חמישה חודשים; אבו דאבי איבדה 0.5%; עומאן נסוגה ב-0.9%; הבורסה של מרוקו ירדה ב-3.3%; מדד תדוול של בורסת סעודיה ירד ב-0.6%; בירדן ירדה הבורסה ב-0.2%; בחריין איבדה 0.4%; קטאר נסוגה ב-0.9%; מדד 200 gcc של בלומברג, העוקב אחר בורסות העולם הערבי, ירד ב-0.4%. מאז התפטרות נשיא מצרים, חוסני מובארק, ירד המדד ב-5.1%. הדולר נסחר כמעט ללא שינוי מול הין והיורו, בין היתר משום שבארה"ב היתה חופשת מסחר לרגל יום הנשיאים.



סוכנות דירוג האשראי פיץ' הורידה את דירוג האשראי של לוב ברמה אחת ל-bbb, ואמרה שצפויות הורדות נוספות - בייחוד אם המהומות יימשכו וייצור הנפט במדינה ייפגע.



מחיר החוזים על הנפט מסוג light crude למסירה באפריל זינק במהלך יום המסחר אתמול ב-5.9% ל-91.25 דולר לחבית. מחיר הנפט מסוג ברנט, הנסחר בלונדון, עלה אתמול במהלך היום ב-2.1% ל-104.67 דולר לחבית. "המצב במזרח התיכון מעורר חשש רב, במיוחד משום שהוא משפיע על מחיר הנפט. אם המחיר יעלה ב-20-30 דולר, הכלכלה עולמית תיכנס למיתון נוסף", אמר ביל בילצ'ר, הכלכלן הראשי של חברת מירה אסט סקיוריטיז, לבלומברג.



חברות הנפט הזרות הפועלות בלוב החלו לפנות חלק מעובדיהן, בהן סטטאויל הנורווגית, omv האוסטרית ורויאל דאץ' של ההולנדית. חברת הנפט האיטלקית eni, חברת האנרגיה הזרה בעלת הפעילות הגדולה בלוב, הודיעה גם היא כי החלה להוציא מהמדינה כוח אדם שאינו חיוני. מניית החברה ירדה אתמול ביותר מ-5% במילנו. הפקת נפט בשדות של רפסול הספרדית ו-eni נמשכה אתמול. ענקית הנפט הבריטית bp, שעסקה בהכנות לקידוח באסדה ממערב ללוב, השעתה את פעילותה בגלל האלימות והודיעה כי תפנה עובדים.



ראש שבט אל-סואיה במזרח לוב איים ביום שני לפגוע ביצוא הנפט של המדינה למדינות המערב אם השלטונות לא ישימו קץ לדיכוי המפגינים בתוך 24 שעות. לוב מחזיקה בעתודות הנפט הגדולות באפריקה - 42 מיליארד חביות נכון ל-2009, ומייצאת נפט בהיקף השווה ל-8% מצריכת הנפט השנתית בארה"ב.



לוב, חברת אופ"ק, ש-95% מהכנסות היצוא שלה נבעו מנפט וגז, היא יצרנית הנפט ה-17 בגודלה בעולם, והרביעית בגודלה באפריקה אחרי ניגריה, אלג'יריה ואנגולה. תפוקת הנפט שלה ב-2009 היתה 1.8 מיליון חביות ביום. מגזר הנפט שלה הולאם ב-1969 כשקדאפי הגיע לשלטון, ורק ב-2003 וב-2004, כשבוטלו הסנקציות עליה על ידי האו"ם וארה"ב, חזרו חברות הנפט המערביות - 40 מפעילות זרות בסך הכל - להתחרות על קידוח בשדות הנפט שלה. רוב יצוא הנפט מלוב הוא למדינות אירופה, בהן איטליה, גרמניה, ספרד וצרפת. לוב נהנתה מגידול חד ביצוא הגז הטבעי שלה, שהוכפל בשלוש השנים האחרונות ל-10 מיליארד מ"ק בשנה.



מאמץ לרפורמות שלא היטיב עם כולם



ניתן למצוא הקבלה בכלכלות של מצרים ולוב - אף שהן מבוססות על מגזרים ופעילות שונה. בדומה למצרים, את הכלכלה בלוב מובילים אנשי עסקים המקורבים לקדאפי ולצבא, וההון נמצא בידי מעטים, כשחלק גדול מהאוכלוסייה אינו נהנה מרווחי הנפט של לוב. בנוסף, כפי שבמצרים מרוכזת מרבית הפעילות הכלכלית ברצועה צרה למדי - בחופים ובעמק הנילוס, כך בלוב מתרכזת הפעילות הכלכלית גם כן ברצועת החוף. בשתי המדינות שטח מדברי גדול המתאפיין באוכלוסייה כפרית או נוודית ענייה.



בשתי המדינות נעשו בשנים האחרונות מאמצים לרפורמות כלכליות, לפתיחת הכלכלה למשקיעים זרים ולפיתוח תשתיות. עם זאת, הרפורמות בשתיהן היו אטיות, וחלקים גדולים של האוכלוסייה לא נהנו מהן - אחד הגורמים להפגנות הנזעמות נגד הממשל, קודם במצרים וכעת גם בלוב. גורם נוסף הוא ניסיון השליט להעביר את הירושה לבן - אצל מובארק לגמאל, ואילו אצל קדאפי לסייף אל-אסלאם.



בניגוד למצרים, כלכלת לוב מבוססת כיום בעיקר על תעשיית הנפט, האחראית לכ-88% מהכנסות המדינה, לכ-95% מהיצוא ולכ-55% מהתמ"ג. קיומו של משאב יקר כמו הנפט מעמיד את לוב במקום גבוה בדירוג התמ"ג לנפש של מדינות - כ-15 אלף דולר במונחי שוויון כוח קנייה. עם זאת, עם יותר מ-20% אבטלה ושכר מינימום של כ-200 דולר בחודש, ברור כי חלק גדול מהאוכלוסייה אינו נהנה מעושר זה.



אוכלוסיית לוב מונה כ-6.5 מיליון נפשות ומרוכזת בערי החוף שלה. במדינה שבה 90% מהשטח הוא מדברי מתאפשרת מעט מאוד חקלאות, ומרבית הביקוש למזון של המדינה נענה באמצעות יבוא. רק 3% מהתמ"ג בלוב מגיע מהמגזר החקלאי. מצב זה גורם לה להיות פגיעה מאוד לתנודות מחירי המזון בשוק העולמי - דבר שבא לידי ביטוי גם במשבר המחירים ב-2008 וגם בעליית המחירים הנוכחית בעולם. מחיר החיטה זינק בשנה האחרונה ב-66%, מחיר התירס זינק ב-88%, מחיר פולי הסויה עלה ב-43% ואילו מחיר הסוכר הוכפל. לפי דו"ח של הבנק העולמי, עליית מחירי המזון מאיימת לדחוף 44 מיליון אנשים במדינות מתפתחות בעולם לרעב.



הפגיעות לתנודתיות זו באה לידי ביטוי במיוחד לאור השכבה החלשה הרחבה בלוב. לפי נתוני הממשל הרשמיים, ב-2009 היה שיעור האבטלה בלוב כ-22% עבור גברים, וכ-18% עבור נשים. ב-16% ממשקי הבית לא היה מפרנס כלל וב-43% היה מפרנס אחד בלבד. לפי הערכות, שיעור האבטלה האמיתי גבוה בהרבה מהרשמי - יותר מ-30%.



קדאפי הבן ניסה לקדם רפורמות כלכליות



גם התלות של לוב בנפט היא חרב פיפיות. אמנם כשמחירי הנפט עולים, כפי שקורה כעת, המדינה מרוויחה מעלייה בהכנסותיה מתמלוגים וממכירת נפט, אך ירידת המחירים החריפה החל מאמצע 2008 בשל המשבר הכלכלי העולמי, פגעה בהכנסות של לוב באורח קשה.



מועמר קדאפי נתפש כדמות לא יציבה המלווה בשומרות ראש חמושות, וכמי שתמך בפעולות טרור בעבר. עם זאת, מאז 2003 מנסה קדאפי לשפר את תדמיתו בעולם, בין היתר באמצעות הסכם לתשלום פיצויים לנפגעי פיצוץ מטוס פאן-אם מעל העיירה הסקוטית לוקרבי.



קדאפי הבן, 37, מחזיק בדוקטורט מבית הספר לכלכלה של לונדון, דובר אנגלית מושלמת ובעל גישה עצמאית נועזת. בשנים האחרונות הוא הצטייר כבעל הפנים הידידותיות למערב של לוב וכסמל לתקווה, לרפורמה ולפתיחות. כשהתמנה ב-2009 להוביל גוף ממשלתי עוצמתי שמפקח על המנהיגים השבטיים, אנליסטים ראו זאת כסימן לחותמת הכשר שהעניק לו אביו.



לפני כחצי שנה דיבר סייף על רעיונות שיהפכו על פיה את הכלכלה הסוציאליסטית הנשלטת על ידי המדינה שרווחה בתקופת אביו: מקלט מס לזרים, הקלת דרישות הוויזה, פיתוח מגזר התיירות, החלת אזורים פטורים ממס ועוד. "קשה להמציא מחדש מדינה", אמר בראיון ל"ניו יורק טיימס" באוקטובר 2010. "אבל זה מה שאנחנו עושים. יש לנו חוקה חדשה, חוקים חדשים, קוד עסקי ומסחרי חדש ומס אחיד של 15%". סייף אל-אסלאם קדאפי הסביר את שאיפותיו עבור המדינה: "להיות הדובאי של צפון אפריקה".



למעשה, לוב עשירה יותר במשאבי טבע מדובאי, וקרבתה לאירופה עשויה לסייע לה במטרה זו. עוד במסגרת הרפורמות שניסה לקדם סייף קדאפי: השקעה של 130 מיליארד דולר בשלוש השנים הקרובות לשיפור התשתיות במדינה - בעיקר באמצעות השקעת קרן הנפט של המדינה, שנכסיה מסתכמים ב-65 מיליארד דולר.



ואולם ההבטחות האלה טרם הראו פניהן בשטח. ערי לוב, כולל הבירה טריפולי, עדיין נראות מוזנחות, והשיפור המובטח בתשתיות התיירות טרם נראה בשטח. המרחק בין טריפולי לדובאי נראה עצום, כשמסתכלים על פני העיר לעומת המגדלים הנוצצים של דובאי.



למרות הגישה הפרו-בינלאומית שלו והפופולריות המקומית, אנליסטים טוענים כי בלוב מצטברת התנגדות למודרניזציה שסייף רוצה לחולל. הממשלה הגבילה את פעילותם של אנשי עסקים שבהם תמך סייף קדאפי. ניסיונותיו לחזר אחר השקעה מערבית נבלמו בינואר, כשהממשלה אסרה על מתן אשרות לתושבים של יותר מ-20 מדינות באירופה שקיוו לעשות עסקים בלוב.



ההתפתחויות חיזקו את העמדה כי הקו הנוקשה של אחיו הגדול יותר של סייף, מותאצם, יועץ הביטחון של לוב, צובר עוצמה. "הרבה אנשים קפצו על הרכבת של סייף, כאילו הוא העתיד של לוב", אמרה דנה מוס, מומחית ללוב. "אמנם סייף ומותאצם יהיו בעלי השפעה בעתיד, אך השאלה היא למי תהיה יותר השפעה".



כעת, נראה שגם סייף נגרר לקו הנוקשה יותר של אחיו. אם יימשכו העימותים, הזהיר אתמול, "הנפט של לוב יישרף". לדבריו, השלטון יילחם עד הסוף נגד מה שהגדיר כ"מזימה" לפצל את לוב לכמה מדינות אסלאמיות. "לא נותיר את לוב לאיטלקים או לטורקים", אמר סייף והאשים את הגולים הלובים בעידוד האלימות.