שנים רבות חיכה שוק התקשורת לגל השקעות מחודש בתשתיות האינטרנט. בעוד חברות התקשורת בעולם השתקמו במהירות ממשבר שנות ה-2000 והחלו להשקיע בתשתיות תקשורת מהירות כבר בתחילת העשור הקודם, נותרה ישראל מאחור. במשך מרבית העשור הקודם העדיפו בזק ו-hot לרכב על השקעות ישנות, כאשר מטרתן היחידה היתה לייצר תשואה מקסימלית לבעלי המניות.
החלטה זו של החברות השפיעה מאוד על קצב הגלישה של משתמשי האינטרנט הישראלים. בעוד מהירות הגלישה הממוצעת באירופה וארה"ב צמחה לעשרות מגה-ביט לשניה, הגולש הישראלי הסתפק בקצב מאכזב של מגה ביטים בודדים. גם הקישור של ישראל לשדרת האינטרנט העולמית נותר אטי: מאז 2001 לא נפרש כבל תת-ימי חדש בין ישראל לבין העולם.
על רקע מצב התשתיות הקוויות העגום של סוף העשור הקודם, מתרחשת בתקופה האחרונה התחדשות בתחום - עם תחילתו של גל חיובי של השקעות בתשתיות תקשורת. הביטוי העדכני לכך התקיים אתמול, כאשר המשקיע הבריטי פויו זבלודוביץ הודיע כי ישקיע בהקמת כבל תת-ימי שיחבר את ישראל עם שדרת האינטרנט העולמית. זבלודוביץ אינו לבד: הוא צפוי להתמודד מול בזק בינלאומי, שהודיעה הודעה זהה בתחילת נובמבר האחרון. בעבר בחנו את ההשקעה גם נטוויז'ן ופרטנר, וכן והאחים זיסאפל.
חברת טמרס, שבאמצעותה יבצע זבלודוביץ את ההשקעה, הודיעה אתמול כי בימים הקרובים תחל החברה בעבודות תשתית להקמת כבל התקשורת שצפוי להתחיל לשרת את שוק התקשורת הישראלי בתוך שנה לכל היותר. היקף ההשקעה שתבצע טמרס ינוע בין 60 ל-70 מיליון דולר, להערכת בכיר בתחום. טמרס הבהירה כי כבר בחרה ספק תשתיות שיפרוש עבורה את הכבל.
עוד הודיעה החברה כי קיבלה ממשרד התקשורת רישיון למתן שירותי תמסורת בינלאומיים. בהודעה שהוציא המשרד מסר שר התקשורת, משה כחלון, כי "פרישת הקו תגדיל משמעותית את קיבולת ומהירות הגלישה ברשת ותוזיל את המחירים לחברות האינטרנט והתקשורת, ובעקבות זאת גם לצרכן". בטמרס אמרו כי "העובדה שמדינת ישראל לא תהיה תלויה בכבל בודד לשירותי אינטרנט ותקשורת היא יתרון אסטרטגי, שמאפשר לשוק הישראלי ביטחון ואספקה של תשתיות תקשורת בכל עת".
בסיס להשקעות נוספות?
טמרס קפיטל, בניהולה של יודפת הראל, פעילה בישראל במגוון רחב של השקעות נדל"ן, תיירות, ביו-טק והיי-טק. חברת התקשורת תנוהל על ידי גיא כספי, לשעבר סגן נשיא קומברס, ושותפים בחברה יונתן בס - מוותיקי תעשיית הקיבולת והאינטרנט בישראל - ושמיר שהרבני, מחלוצי שוק תשתיות התקשורת בישראל. עד לפני כמה חודשים ניסו בס ושהרבני לעניין את האחים יהודה וזוהר זיסאפל בהשקעה זו, אך כאשר הדבר לא הסתייע הצליחו השניים לגייס את זבלודוביץ כמשקיע עיקרי.
לדברי יודפת הראל, מנכ"לית חברת טמרס ישראל, "בחברה בחנו את שוק התקשורת במשך תקופה ארוכה, והגענו למסקנה כי יש לנו את היכולת להוריד את המחירים, להעלות את נפח מהירות הגלישה ולהפוך השקעה זו למוצלחת עבור החברה. לפני שהחלטנו להשקיע לקחנו את כל האופציות בחשבון, ולהערכתנו תנאי השוק בישראל מצדיקים השקעה מסוג זה. אנחנו מאוד מאמינים בחוסנו של שוק התקשורת המקומי".
בחודשים ובשבועות האחרונים פעלה טמרס נמרצות כדי לסגור את ההסכמים מול ספקי ציוד התקשורת והחברה שתפרוש את הכבל. עוד נמסר כי הכבל יחבר את ישראל וקפריסין, שממנה יוצאים כמה כבלי תקשורת שמתחברים לאירופה, וכן עוברים דרך תעלת סואץ למזרח אסיה. כחלק מההיערכות לתחילת ההשקעה, חתמה טמרס על הסכמים מול מפעילי התקשורת הקפריסאים שיספקו את הקישור לשדרת האינטרנט העולמית.
במקביל לא פוסלים בטמרס את הרעיון כי ההשקעה בכבל תת-ימי תהיה הבסיס להשקעות המשך בתחום התקשורת הפנים-ארצית בישראל, כלומר הקמת מערך של כבלי תמסורת הדומה למד-1. עוד מציינים בחברה כי ההחלטה אינה תלויה בהחלטה של בזק בינלאומי אם להמשיך ולהשקיע בכבל משלה. לדברי גורמים בחברה, ההשקעה תתבצע בכל מקרה, שכן קיימת כדאיות כלכלית בהשקעה זו גם אם יפעלו שלושה כבלים מתחרים.
הסמארטפונים מעלים את הביקוש
לטמרס חשוב לשדר כי ההחלטה היא סופית וקצב ההשקעה יהיה גבוה, שכן החברה נמצאת במירוץ מול בזק בינלאומי. בטמרס יהיו שמחים מאוד אם בזק בינלאומי תחליט לגנוז את השקעתה המתוכננת, ולהותיר את השוק רק לטמרס ולמד-נאוטילוס, המפעילה את הכבל הקיים. אם בזק בינלאומי תחליט להמשיך בתוכניתה ולפרוש כבל משלה, הדבר עשוי ליצור תחרות מחיר קשה שתסכן את כדאיות ההשקעה של טמרס.
עם זאת, ההערכות בשוק הן כי בזק בינלאומי לא תנטוש את תוכניתה לפרוש כבל מתחרה. בזק רואה בעצמה קבוצת תקשורת, ולפיכך לא תוותר מהר על מרכיב הרשת, שיחבר את לקוחות האינטרנט המהיר שלה ולקוחות הסלולר של פלאפון לשדרת האינטרנט העולמית. בעבורה מרכיב זה הוא אסטרטגי.
הכבל התת-ימי של מד-נאוטילוס אמנם אינו עובד כיום בקיבולת מלאה, אך ההערכות הן כי בשנים הקרובות צפויה עלייה חדה מאוד בביקוש לקיבולת אינטרנט. חדירת הטלפונים החכמים בקרב לקוחות הסלולר יוצר ביקוש אדיר לשירותי תוכן מבוסס אינטרנט, שחלקו הגדול נמצא בשרתים מחוץ לישראל. לצד מנוע ביקוש אדיר זה, צפוי בשנים הקרובות להתפתח מנוע ביקוש נוסף מקרב לקוחות האינטרנט הקווי, שמגדילים בהדרגה את הצפייה בתכני וידאו באמצעות האינטרנט. גורם ביקוש מהותי נוסף מגיע מכיוון שירותי הענן. גם העברת כוח המיחשוב מהמחשבים הביתיים לרשת עצמה תדרוש את הגדלת הקיבולת הבינלאומית של ישראל.
בכיר בתחום התמסורת הבינלאומית ציין כי מד-נאוטילוס פועל כיום בקיבולת נמוכה יחסית של 15% בלבד, וביכולתו לשרת את צורכי התקשורת גם כאשר הביקוש לקיבולת בינלאומית יגדל מהותית. להערכתו, היקף הקיבולת היוצא מישראל לחו"ל הוא כיום 0.3 טרה-ביט בלבד. להערכתו, חברות האינטרנט הישראליות צפויות להעביר חלק מהקיבולת שלהן ממד-נאוטילוס לכבל החדש של זבלודוביץ - בעיקר כדי ליצור עמדת מיקוח טובה יותר מול מד-נאוטילוס, הפועל כיום כספק בודד. עם זאת, הוא אינו צופה ירידה חדה במחירי קיבולת האינטנרט מישראל לחו"ל, שכן הוא צופה כי המפעיל החדש יעדיף להתיישר למחיריו של מד-נאוטילוס.
לאחר הזנחה של שנים: עלייה חדה בהשקעות חדשות בתשתיות אינטרנט
מאת אמיר טייג
22.2.2011 / 7:01