אף בנק לא ייתן הלוואות בתנאים כאלה. האחת היא בסכום של 2 מיליון דולר לחמש שנים ללא ריבית. שתיים אחרות, של 5 מיליון דולר ו-10 מיליון דולר, לא יוחזרו אם הלווים יישארו בתפקידיהם במשך כמה שנים. המלווים - גאפ, קומפאק קומפיוטר, הום דיפו ואחרות - מפגינים נדיבות מסיבה פשוטה: בהסכמת מועצות המנהלים, המנהלים והלווים הם אותם אנשים.
באחרונה נהפך המגזר העסקי בארה"ב למעין בנק פרטי עבור מנהליו הבכירים. ההלוואות הן דרך יצירתית להעלאת שכר המנהלים. בתקופה מסוימת נראו ההלוואות בלתי מזיקות, גם אם מוגזמות, ונקברו בתחתית הדו"חות הפיננסיים. כיום, לאחר התמוטטות חברת המסחר באנרגיה אנרון, וכששאלות מופנות לטייקו אינטרנשיונל - ההלוואות הנוחות מעוררות חששות.
הן יכולות למשל למנוע מבעלי מניות לדעת מתי מוכרים בכירים בחברה מספר רב של מניות; הן יכולות להעניק למנהלים אסירי תודה תמריצים לנקוט באסטרטגיות מסוכנות במיוחד, כדי למנוע צניחה במחיר מניות החברה. וכשהמניות לא מתאוששות, עשויות העסקות לאלץ את מועצת המנהלים למחוק מיליוני דולרים של חובות מסופקים, כדי למנוע ממנכ"לים לפשוט רגל.
הלוואות פנימיות בחברה, אומרים מומחים למינהל תקין, הן לעתים קרובות דרך תשלום נוספת המונעת סיכון ממנהלים. לדברי ג'ודית פישר, מנכ"לית חברת הייעוץ Executive Compensation, "ההלוואות מגינות על מנהלים מהסיכונים שלהם חשופים המשקיעים, והן באות מכיסם של בעלי המניות". הנזק עשוי להיות עצום; יותר מ-25% מהחברות הגדולות בארה"ב מעניקות הלוואות כאלה, לפי חברת הייעוץ ויליאם מרסר. ייתכן כי הבעיה המרכזית היא היעדר גילוי נאות בעסקות של מניות-תמורת-הלוואות, ה"נתפרות" מדי שנה עבור מאות מנהלים כדי שיוכלו להחזיר חובות.
מנהלים חייבים לדווח לרשות ניירות ערך על מכירת מניות בשוק עד ה-10 בחודש שלאחר המכירה. אך הם נדרשים לדווח על המחיר שבו מכרו את המניות רק פעם בשנה, בתוך 45 יום מסוף שנת הכספים - עובדה המשאירה את המשקיעים באפלה.
המקרה של טייקו, קבוצת האלקטרוניקה, הציוד הרפואי, מערכות האבטחה והשירותים הפיננסיים, ממחיש את הבעיה. בשלוש השנים החולפות הלוותה טייקו למנכ"ל החברה לפחות 88 מיליון דולר. ב-2001, כשהוא שב ואמר בפומבי כי הוא מוכר מניות טייקו רק לעתים רחוקות, אם בכלל, מכר לחברה מניות בשווי של 70 מיליון דולר, חלקן כדי לפרוע הלוואות.
הלוואות כאלה אינן דבר חדש. ב-1986, כשג'ורג' בוש (הבן) מיזג את חברת הנפט שלו עם חברה אחרת, קיבל מהחברה הממוזגת הלוואה בריבית נמוכה, כדי לרכוש את מניותיה. אחזקות אלה סייעו לו ליהפך לאחד מבעליה של קבוצת הבייסבול טקסס ריינג'רס, עמדה שסייעה לו בקריירה הפוליטית שלו.
באחרונה נהפכו ההלוואות למכשיר פופולרי; כ-15% מהחברות הגדולות מעניקות למנהליהן הלוואות, לעומת 10% ב-1996. אחרות מלוות כספים לרכישת בית או כהטבה. במקרים רבים נדרשת מועצת המנהלים להתלבט בין שתי חלופות לא נעימות: להשאיר את המנהל שקוע בחובות, או למחול לו על הלוואות תוך פגיעה בבעלי המניות. מנהלי CoolSavings.com, אתר לחלוקת קופונים, מחלו ב-2001 על הלוואות בסך 3.7 מיליון דולר שקיבלו - סכום השווה כמעט להכנסות החברה ברבעון החולף.
לפעמים מחליטה החברה כי לא די בהלוואה אחת. באנרון קיבל המנכ"ל לשעבר קנת ליי, קו אשראי של 7.5 מיליון דולר. עם קו אשראי יכול מנהל להמיר מניות במזומן, בעת שמשקיעים כלל לא יידעו על כך עד סוף שנת הכספים. אך אז, לאחר שחודשים רבים חלפו, מיליארדי דולרים כבר התאדו.
הלוואה ושכרה בצדה
ניו יורק טיימס/ הארץ
6.2.2002 / 10:38