מבטיחים עוד 5 מיליארד שקל לביטחון -ואז מוצאים סיבות

>> מבקרי המדינה כתבו לא פעם בדו"חות השנתיים שלהם כי הממשלה, הכנסת ומשרד האוצר דואגים לעתים קרובות להתעלם מהחלטותיהם הם ביחס לתקציב השנתי של מערכת הביטחון. התוצאה? כמעט תמיד תקציב הביטחון בפועל חורג - בדרך כלל במיליארדים - מהתקציב שאושר בידי הגופים האמונים על שמירת הדמוקרטיה בישראל.

למרבה הצער, מבקר המדינה היה כקול קורא במדבר בהוויה בציבורית, להוציא חלק מהתקשורת. שום גוף ציבורי נוסף לא התריע על סטיית המיליארדים השנתית בתקציב הביטחון. גם רוב הפרופסורים לכלכלה שותקים באופן קבוע כשמדובר בביטחון.



למרבה הצער, עד היום גם חטיבת המחקר של בנק ישראל לא אמרה מלה וחצי מלה בנושא. זאת אף שמנהלת החטיבה, ד"ר קרנית פלוג, היתה חברה בכירה בוועדת ברודט לתקציב הביטחון, ונהפכה מומחית לנושא. לכן היה מפתיע, אך גם משמח, לראות אתמול כי בדו"ח החדש של בנק ישראל עוסקת בראשונה חטיבת המחקר בנושא. בדו"ח אמנם לא נכתבו דברים שיפילו את המומחים לתקציב הביטחון מהכיסא, אבל אלה הם דברים שחשוב שייאמרו.



לרוב, כשמדברים על תקציב הביטחון - 54.2 מיליארד שקל ב-2011, 55.8 מיליארד שקל ב-2012 - מדברים על תקציב צה"ל ומשרד הביטחון. אבל תקציב הביטחון כולל עוד הרבה מאוד מיליארדי שקלים: חלק ניכר מתקציב המשרד לביטחון פנים, תקציב השירותים החשאיים (מוסד, שב"כ), תקציב המועצה לאנרגיה אטומית ועוד. בחלק מתקציבים אלה לא מתקיים דיון ציבורי שקוף, ולא היה מעולם כזה. חלק מהם גדלו בשנים האחרונות בצורה ניכרת. כלומר, בפועל תקציב הביטחון ל-2011 הוא לא 54.2 מיליארד שקל, אלא קרוב יותר ל-65 מיליארד שקל.



הדו"ח של בנק ישראל מסביר כי לאורך כל השנים האחרונות, היה תקציב הביטחון בפועל גדול מהתקציב שאושר בדיוני תקציב המדינה בממשלה ובכנסת. 2010 היתה, לפי הדו"ח, "השנה השישית ברציפות שהוצאות הביטחון חורגות ממסגרת התקציב (כולל סעיפי תקציב הביטחון הנכללים ברזרבה התקציבית) והשנה השנייה ברציפות בה יש חריגה כזו למרות שלא התקיימו במהלך השנה אירועים ביטחוניים חריגים גדולים".



הדו"ח גם מביא מספרים: כך, ב-2008 תקציב הביטחון בפועל היה גבוה ב-3.5 מיליארד שקל מהתקציב המקורי; ב-2009 הוא חרג ב-4.9 מיליארד שקל; וב-2010 הגיעה החריגה ל-5.5 מיליארד שקל. דו"ח בנק ישראל מציין עוד דבר חשוב: רמת הביצוע של תקציב הביטחון ב-2010 היתה מעל ל-100% שקבעו הממשלה והכנסת, בעוד שתקציביהם של רוב משרדי הממשלה האחרים סבלו ב-2010 מתת-ביצוע.



מי שחושב כי מערכת הביטחון תוציא ב-2011 "רק" 54.2 מיליארד שקל, תמים. תקציב משרד הביטחון וצה"ל השנה יהיה לפחות 60 מיליארד שקל, כפי שיודעים כל הגורמים הנוגעים בדבר בלשכת ראש הממשלה, במשרד האוצר וכמובן במשרד הביטחון. את זה יודע גם שר האוצר, יובל שטייניץ, שאומר וחוזר ואומר כי קיצץ בתקציב הביטחון ל-2011 ול-2012. באוגוסט, לאחר שתקציב המדינה אושר בממשלה, ואיתו הקיצוץ בתקציב הביטחון, הבטיח רה"מ, בנימין נתניהו, לשר הביטחון, אהוד ברק, כי במהלך 2010 ו-2011 יגדל תקציב הביטחון ל-2011 ב-5 מיליארד שקל. חלק מהכספים הועברו למערכת הביטחון עוד בנובמבר ודצמבר 2010, כשהאוצר ידע כי יש לו עודפים גדולים בתקציב 2010.



הדברים לא דווחו לממשלה. מי שצריך לדעת, יודע. ההעברות נומקו בהקדמה של העברת כספים מתקציב לתקציב. בתחילת פברואר נחשפה השיטה כשהאוצר, בדרך מגושמת, ביקש את אישור ועדת הכספים של הכנסת להעברת תוספת של 700 מיליון שקל לתקציב הביטחון. מאיפה הכסף? שאל חיים אורון (מרצ). איש האוצר גימגם משהו בדבר "עודפי תת הביצוע של 2010". כלומר, האוצר דאג ב-2010 ליצור תת-ביצוע בתקציב החינוך, הבריאות והרווחה, מתחת לאפם של השרים האחראים, כדי להגדיל את תקציב הביטחון.



ב-15 בפברואר הגיעה בקשת האוצר להעביר את 700 מיליון השקלים לאישור הוועדה המשותפת לתקציב הביטחון, המשותפת לוועדת החוץ והביטחון ולוועדת הכספים של הכנסת. בראש הוועדה עומד הרמטכ"ל ושר הביטחון לשעבר, שאול מופז. מופז ביקש לדעת מדוע הסכום לא מופיע בתקציב המדינה ל-2011, שאושר בכנסת רק לפני קצת יותר מחודש. עד שאדע מדוע, פסק, הכספים לא יעברו.



ואולם מערכת הביטחון לא צריכה לדאוג. בפעם הבאה הכספים יעברו אליה בלי צורך בדיון גלוי בכנסת. נתניהו כבר הבהיר לפני כמה שבועות, בכנס מנכ"לי כל משרדי הממשלה, כי הממשלה תגן, מתקציבה, על כל קידוחי הגז והדלק של ישראל - מה שאומר תוספת תקציב לביטחון. בישיבת הממשלה השבוע אמר נתניהו כי לנוכח האיומים האיראניים, מעבר שתי אוניות הקרב האיראניות בסואץ ואי השקט במדינות השכנות, תקציב הביטחון יצטרך לגדול השנה. קודם הבטיחו תוספת של 5 מיליארד שקל, כעת מוצאים את הסיבות.