רונית קן פוגעת בתושבי ירושלים

>> באחרונה הודיעה הממונה על ההגבלים העסקיים, רונית קן, על אחת ההחלטות הבעייתיות ביותר שהתקבלו בלשכתה. קן אישרה את העסקה שנחתמה לפני ארבעה חודשים בין אגד לחברת ואוליה, שלפיה הקואופרטיב ירכוש את חלקה של החברה בפרויקט הרכבת הקלה בירושלים.

תמורת 46 מיליון שקל תקבל אגד 5% ממניות הפרויקט ועוד 80% ממניות חברת ההפעלה של הרכבת. אגד היא המפעילה היחידה של התחבורה הציבורית במערב ירושלים, כך שקן אישרה את סוג העסקות שתפקידה למנוע: עסקה שהופכת את אחד הצדדים למונופול ופוגעת בצרכנים.



החלטתה של קן שנויה במחלוקת במיוחד לאור העובדה שקודמה בתפקיד, דרור שטרום, התנגד נחרצות לניסיונות של אגד לרכוש מניות בפרויקט הרכבת הקלה. שטרום נימק את התנגדותו בכך שעסקה כזו תהפוך את אגד למונופול, תנציח את מעמד הנוסעים בתחבורה הציבורית כשבויים של אגד ותפגע בתחרות בשוק התחבורה הציבורית בירושלים. גם משרדי האוצר והתחבורה וצוות תוכנית אב לתחבורה התנגדו לשילוב של אגד בפרויקט. למרות זאת, רגע לפני פרישתה, אישרה קן את המהלך הבעייתי.



לזכותה תטען קן שמחירי התחבורה הציבורית נקבעים על ידי משרד התחבורה, ותפקידה של הזכיינית הוא לקיים את תנאי המכרז. זו טעות. התחרות טובה עבור הצרכנים לא רק כדי שיוכלו לקבל מחיר נמוך יותר, אלא גם למען שירות טוב יותר. ההחלטה של קן מבטלת את התחרות, ממזגת בין הרכבת הקלה לאגד ותהפוך את שני הארגונים ללא יעילים עבור לקוחותיהם ומנותקים מציבור הצרכנים שלהם.



היעדר התחרות יעמיד במוקד את הצרכים התפעוליים והכלכליים של הרכבת הקלה ואגד וידחק לשוליים את האינטרסים של הנוסעים. שכונות הרחוקות מתוואי הרכבת הקלה ייפגעו, ומדיניות חוסר השקיפות הנהוגה באגד ובמשרד התחבורה תימשך. כבר כיום הציבור לא מקבל מידע מסודר על מסלולים וזמני הנסיעות, ואין דו"חות רבעוניים על תלונות המגיעות מהנוסעים, היקפן, אופיין והטיפול בהן. בכך נהפכו הזכיין והרגולטור ללא אמינים בעיני הצרכנים.



ואולם משמעות החלטתה של קן חמורה יותר ומהווה מכה קשה עבור ירושלים. בעשור האחרון סבלה העיר מעבודות העתקת תשתיות והנחת מסילות לרכבת הקלה. העבודות גרמו נזקים ישירים ועקיפים במיליארדי שקלים למשק הירושלמי. זמן הנסיעה הממוצע לנסיעה בתחבורה ציבורית בתוך העיר הוא יותר משעה לכל כיוון. מעמד הביניים שבחר להישאר בירושלים עבר לכלי רכב פרטיים ומבזבז אלפי שקלים בשנה על אחזקת רכב. הנוסעים שנותרו בתחבורה הציבורית הם קשישים, סטודנטים, עניים וחרדים, שמצאו את עצמם מבזבזים שעות על גבי שעות באוטובוסים צפופים הנוסעים במסלולים ארוכים ומפותלים.



זה היה עשור של כישלון מפואר, שבו הרגולטור, משרד התחבורה, עמד באפס מעשה ולא הגן על האינטרסים של הנוסעים. תוכנית האב לתחבורה, האחראית על תכנון מערך התחבורה של ירושלים, לא הכינה חלופות שיקצרו את זמני ומסלולי הנסיעה והפגינה אדישות לסבל של הנוסעים. גם העירייה ושלושת ראשי העיר שלה בעשור האחרון לא הציבו את נוסעי התחבורה הציבורית בסדר היום שלהם, וגילו אטימות למצוקתם.



התחבורה הציבורית בעיר הבירה נהפכה למערכת מפגרת ומנוונת שמדינת עולם שלישי היתה מתביישת בה. החלטתה של קן היא סיפורה של ירושלים בזעיר אנפין. פרויקט הרכבת הקלה יכול היה להביא בשורה עבור ירושלים ותושביה, אך בעזרת קן הוא הופך את נוסעי התחבורה הציבורית לשבויים של אגד.



הכותב הוא ממייסדי 15 דקות, ארגון צרכני התחבורה הציבורית בירושלים