שימור הידע והניסיון של אופק עולה ליורוקום כ-300 אלף שקל בחודש לפחות

חברת אופק מונה היום 20 איש ועיקר עסוקה היום מסתכם בשימור הידע והניסיון שצברה במשך כשנה של פעילות בהיערכות לקראת כניסה לתחרות בשוק הטלפוניה הפנים ארצי - כך מעידים גורמים המקורבים מאוד לפעילות החברה.

אופק אחראית גם על הפעילות של החברה האחות יורופרום ביוון, אך גם שם נודע כי כוונותיה לצרף משקיע אסטרטגי לפעילות כשלו והפעילות של החברה שם למעשה קפואה. הכוונה של אופק היתה לפעול בשוק היווני במקטעים קטנים יותר ולהתחיל בתחום העסקים באתונה בלבד.

למעשה, התכוונה יורוקום לעשות שימוש בניסיון הנלמד מהפרויקט שהיה אמור לקום בישראל (בתשתית אלחוטית - LMDS) עם סלקום ולהעבירו לפרויקט היווני. נפילת המיזם הישראלי הפכה את הכוונה הזו ללא רלוונטית.

מיזם השיחות הפנים ארציות ביוון, בשליטת קבוצת יורוקום (65%), מתבצע באמצעות חברה אחות של אופק הנקראת יורופרום. המיזם הוקם בשיתוף עם שני גורמים מקומיים, האחד פועל באתונה ומחזיק בכ-35% מהחברה והשני פועל בסלוניקי ומחזיק בכ-10%.

ראובן סגן כהן, מנכ"ל אופק, אמר הבוקר ל-TheMarker: "אנחנו עובדים ולא אפרט איפה ולמה. יש לנו 20 איש ואם זה נחשב לחברה ריקה מתוכן אז שיהיה. אני מקווה שאנחנו עושים כמיטב יכולתנו".

בתגובה לפרסומים כאילו מתנהל מו"מ למכירה אפשרית של הידע שנצבר באופק לחברת בזק , אמר סגן כהן, "אין דבר כזה ולא היו דברים מעולם".

ב-8 בנובמבר 2001 הודיעו החברות סלקום ואופק על כשלון המו"מ ביניהן להקמת חברה משותפת שתתחרה בשוק ה-LMDS ותתחרה בבזק בשירותי טלפוניה פנים ארצית.

בדיונים, מיד לאחר ההודעה, בין הנהלת אופק לבעל המניות יורוקום, הוחלט למעשה שאופק תשמר את הידע ותפעיל את החברה במתכונת מצומצמת. למעשה, בחברה ממתינים היום להבשלת התנאים לפתיחת שוק הטלפוניה הפנים ארצי לתחרות, מהלך שעל פי כל ההערכות של גורמים בשוק היום, אינו צפוי בטווח השנתיים הקרובות.

באחרונה התבטא מנכ"ל משרד התקשורת, אורי אולניק, ש"תחילת 2002 מהווה מבחינתנו תהליך למחשבה מחדש ואולי נידרש לבצע שינוי מסוים בתקנות המפ"א. יש צורך לחשוב איך אנחנו מנצלים את האפשרות לפתיחת שוק ה-LMDS. ייתכן שאין צורך למנוע מהכבלים ומבזק מלגעת בתדרים אלה".

מכרז ה-LMDS בו השתתפו תחילה 4 שחקנים - סלקום, אופק, ברק וקווי זהב - כשל לחלוטין כשכל ארבע הקבוצות פרשו ממנו. ההערכה ביורוקום היא שבסופו של דבר תצטרך להתפתח תחרות בשוק הפנים ארצי, ויורוקום לא ויתרה על כוונתה ליטול חלק בשוק זה לכשייפתח.

אך בינתיים האופרציה הקיימת וגובה ממנה כ-300 אלף שקל בחודש לכל הפחות (בהנחה של משכורת ממוצעת של 15 אלף שקל וללא חישוב של תשלום עבור שכירת המבנה).

אין ספק שזוהי השקעה גדולה מידי עבור שימור ידע. בסלקום, בהשוואה, החליטו על סגירת אגף הניו גיים והחברה השאירה פחות מעשרה אנשים לטובת שימור הידע.

משיחות עם גורמים שהיו קרובים לשיחות בין סלקום ואופק, נודע עוד כי סלקום רצתה ביורוקום בעיקר כדי לחלק ביניהן את הסיכון שבכניסה לתחרות בבזק (יורוקום היתה צריכה להחזיק 40% מהמיזם המשותף), בעוד הידע שנצבר באופק לא היה נחוץ לסלקום.

אופק שפעלה בשוק במשך כשנה ומנתה כ-200 עובדים בשיא פעילותה החזירה למשרד התקשורת את רישיון המפ"א שהוענק לה, עם כשלון השיחות עם סלקום.

לאחרונה דיווחנו שסגירת מיזם אופק הביא את קבוצת יורוקום בשנת 2001 לרווחיות זעומה. יורוקום תמחוק, ככל הנראה, את יתרת השקעתה בחברה הבת אופק בהיקף של כ-30 מיליון דולר ברבעון הרביעי של השנה, סכום הדומה לרווחי הקבוצה בשנת 2001 - וכך צפויה הקבוצה לסיים את השנה באיזון או ברווח נמוך.