רשות ניירות ערך: מי שיודה בהפרות חוק יקבל הנחה בקנס

>> מי שיתנהג יפה, יקבל עונש מופחת - זוהי המהפכה-זוטא שהשלימה בימים האחרונים רשות ניירות ערך לצד מהפכת האכיפה המינהלית. חוק האכיפה המינהלית, שבו קיבלה הרשות סמכויות לנהל הליך אכיפה משלב החקירה ועד שלב הטלת העונש, מאפשר לרשות ניירות ערך להטיל קנסות כבדים ביותר על הפרות של חוק ניירות ערך ושל חוק השקעות משותפות בנאמנות. הכוח הרב שקיבלה הרשות עורר הסתייגויות רבות בשוק ההון, ובמיוחד חשש מפני קנסות לא מידתיים.



"הלכנו עם השוק", מסביר עו"ד שמשון (שוני) אלבק, היועץ המשפטי של רשות ני"ע, שהוביל את השינוי שיאפשר הנחה בקנסות.

במונחים משפטיים מדובר בשינוי תפישה דרמטי, משום שבשנים קודמות היתה ברשות ניירות ערך התנגדות לקבלת שיקול דעת לגבי גובה הקנסות שהרשות מוסמכת להטיל. התהליך ההיסטורי מפתיע: לפני יותר מעשר שנים נלחמה רשות ניירות ערך בבית המשפט נגד תאגיד שטען כי לרשות יש סמכות להפחית קנסות. בית המשפט קיבל אז את עמדת התאגיד, ובעקבות זאת אימצה רשות ניירות ערך ב-2003 תקנות שכבלו את ידיה, וקבעו כי לא תהיה לה סמכות להפחית קנסות. ברשות חשבו אז כי לא ראוי שיהיה להם שיקול דעת רחב כזה.



שורה של מקרים שינו את דעתם של בכירי הרשות. במקרה בולט הוטל קנס כספי של 380 אלף שקל על תאגיד שהפר את החוק הפרה שולית יחסית. הקנס תפח משום שחוק ניירות ערך קובע כי בהפרה שלא תוקנה יגדל הקנס מדי יום ב-2%. לדברי אלבק, "עד עכשיו אי אפשר היה להתאים את גובה הקנס לעוצמת ההפרה. לא הגיוני להטיל עיצום כספי של 200 או 300 אלף שקל אם חברה לא הגישה דיווח בזמן על כך שמספר הדירקטורים הוגדל משבעה לתשעה, למשל".



אלבק נדרש להתגבר על עמדה חולקת של משרד המשפטים. שם סברו כי לא ראוי שרשויות מינהליות יוכלו להפעיל שיקול דעת לגבי גובה הקנס. משרד המשפטים סבר כי שיקול הדעת בענישה צריך להיות מופעל רק על ידי בית המשפט. אך גם במשרד המשפטים הבינו כי שינוי התפישה מחויב המציאות לאור המעבר לאכיפה מינהלית בתחום ניירות הערך.



במסגרת האכיפה המינהלית הוגדלו מאוד סכומי הקנסות שיכולה רשות ניירות ערך להטיל. לדוגמה, הקנס הכספי בהפרה של חוק ניירות ערך על ידי חברה שההון העצמי שלה הוא יותר מ-280 מיליון שקל - כלומר חברה מהגדולות במשק - יכול להגיע עד חצי מיליון שקל, ויגדל בעוד 2% בכל יום שבו נמשכת ההפרה. רשות ניירות ערך מטילה עשרות עיצומים כספיים מדי שנה. הקנס הגדול ביותר שהוטל בשנים האחרונות הגיע לכ-1.5 מיליון שקל.



הרשות תוכל להפחית את הקנס לאפס



תקנות הפחתת הקנסות קובעות מעתה עד כמה ניתן להפחית את הקנס בהתאם להתנהלות הגורם המפר. למשל, התקנות יעודדו חברות לחקור את עצמן ולדווח מיוזמתן על הפרות שהתגלו. "אנחנו כל הזמן אומרים - מי שיחשוף הפרות, זו תהיה נקודה לזכותו. מי שבא מיוזמתו וחשף הפרה, אפשר יהיה להפחית לו את הקנס ב-50%", מסביר עו"ד אלבק. התקנות מאפשרות גם להפחית קנסות ליחידים שמצבם קשה. תיאורטית, אם יצטברו נסיבות מסוימות, תוכל הרשות להפחית את הקנס עד אפס.



שיקול הדעת לגבי הפחתת קנסות יופעל על ידי הוועדה המינהלית של רשות ניירות ערך, שמטילה סנקציות כספיות על הפרות של חוקי ניירות ערך ושל חוק השקעות משותפות בנאמנות. לדברי אלבק, הרשות תהיה חשופה לביקורת שיפוטית על גובה הקנסות. הניסיון מלמד כי תאגידים ממעטים לערער על גובה הקנסות ולעומת זאת, יחידים המשלמים את הקנס מכיסם נוטים לערער יותר.



המודל אינו חדש לחלוטין. הוא קיים כיום ברשות למלחמה בהלבנת הון, וגובש שם לפני כעשור על ידי אלבק בעת שכיהן כיועץ המשפטי שלה, בטרם מונה לתפקידו הנוכחי. לדבריו, "זוהי רפורמה משמעותית שהופכת את העיצום הכספי מהליך טכני להליך שיש בו שיקול דעת, והוא גם יותר צודק".