רשות ני"ע כפתה על שטראוס לחשוף את רווחיות פעילות הקפה

>> אימוץ התקינה החשבונאית הבינלאומית החדשה (ifrs) ב-2008 שיחק לידי ההנהלות של חברות בורסאיות במובנים רבים. אחד מהם הוא היכולת להסתיר את נתוני הרווחיות של מגזרי הפעילות באופן שירחיק מידע רגיש מעיניהם הבולשות של המתחרים.

תקן 8 ifrs אימץ את "גישת ההנהלה", שלפיה הדיווח המגזרי מתבסס על האופן שבו תוצאות תפעוליות נסקרות בידי המנכ"ל להקצאת משאבי החברה והערכת ביצועיה. גישת ההנהלה החליפה גישה שזיהתה מגזרים לפי קריטריון אובייקטיבי, שקבע כי כל קבוצת מוצרים משמעותית היא מגזר עסקי שיש לדווח עליו בנפרד.



היישום של תקן זה הביא - כפי שהצביע רו"ח שלומי שוב - לצמצום במספר המגזרים המדווחים בידי החברות במדד ת"א 25 (מעו"ף) מ-61 ל-40. כך שאימוץ ifrs גרם לגריעת מידע רלוונטי מקוראי הדו"חות הכספיים, ופגם ביכולתם להעריך במדויק את מרכזי הרווח העיקריים של החברה, וכן את רגישות הרווח לשינוי בסביבה העסקית, למשל החרפת התחרות.



תשקיף המדף של חברת שטראוס גרופ מגלה שרשות ניירות ערך הגיעה למסקנה ש-ifrs העניק להנהלות שיקול דעת מופרז שלא תמיד היטיב עם משקיעים. נראה שהרשות החליטה לנצל את הרגישות של שטראוס לקראת גיוס הון ולכפות עליה אמות מידה אובייקטיביות יותר, שישקפו בצורה מפורטת ומדויקת יותר את מגזרי הפעילות של החברה. שטראוס מדווחת שבעקבות הדיון שקיימה עם סגל הרשות היא בחנה את הדיווח בדבר מגזרי הפעילות ותציג בהרחבה בדו"חות 2010 את הביאור בנוגע למגזרי הפעילות.



התוצאה היא שמספר מגזרי הפעילות המדווחים קפץ משלושה (ישראל, קפה ואחר) לשישה: תענוג והנאה, שכולל את הייצור והשיווק של ממתקים מאפים וחטיפים; בריאות ואיכות חיים, שכולל בעיקר את פעילות מחלבות שטראוס, וכן את ייצור הסלטים של סלטי אחלה, מוצרי הדבש של יד מרדכי ושמן זית וקונפיטורות. תחום הקפה פוצל לשני מגזרי פעילות: קפה ישראל וקפה בינלאומי. שני מגזרים נוספים הם פעילות המטבלים והממרחים הבינלאומי, והפעילויות האחרות כוללות את תמי 4 ושטראוס מים, ואת רשת מקס ברנר.



הדיווח שהעבירה שטראוס בתשקיף המדף עשוי להיות סנונית ראשונה בדרך לכפיית דיווח אינפורמטיבי יותר גם על ההנהלות של חברות אחרות כמו אסם, שאינה מספקת פירוט יתר על רווחיותם של מגזרים רווחיים כמו חטיפים מלוחים, ובעיקר במבה.



הביאור המגזרי של שטראוס מלמד, למשל, שרווחיותה של פעילות הקפה בישראל גבוהה משמעותית מפעילות הקפה הבינלאומית, כנראה בשל מבנה השוק הריכוזי בישראל. הרווח התפעולי של פעילות הקפה בישראל הגיע ל-64 מיליון שקל בינואר-ספטמבר 2010, שהם 14.4% מהמחזור, בהשוואה ל-14.1% מהמחזור בינואר-ספטמבר 2009. פעילות הקפה הבינלאומית ייצרה רווחיות תפעולית של 7% מהמחזור בינואר-ספטמבר 2010, בהשוואה ל-6.4% מהמחזור בתקופה המקבילה ב-2009.



הרווחיות של הפעילות בישראל גבוהה עוד יותר מהמשתקף, שכן שטראוס מעמיסה על מגזר קפה ישראל את הוצאות המטה שלה.



הביאור המגזרי חושף גם את הנסיגה ברווחיותה של מחלבת שטראוס, כנראה בשל התחרות העזה בשוק החלב שאותה יזמה חברת טרה שבבעלות קוקה קולה ישראל.



מגזר בריאות ואיכות חיים, שכולל בעיקר את המחלבות, הפיק רווח תפעולי של 171 מיליון שקל, שהם 12.7% מהמחזור בינואר-ספטמבר 2010, בהשוואה ל-175 מיליון שקל בתקופה המקבילה ב-2009, שהם 13.1% מהמחזור, בתקופה המקבילה ב-2009. העובדה שמכירות מגזר בריאות ואיכות חיים צמחו ב-1% בלבד בינואר-ספטמבר 2010 לעומת התקופה המקבילה ב-2009, למרות האצת הצמיחה במשק ועליות המחירים החדות, מרמזת על איבוד נתחי שוק של שטראוס.



נושא נוסף שנחשף בעקבות יוזמת הרשות הוא הנזק שגורמת הפעילות של מקס ברנר ומיזם המים לשטראוס. פעילות האחרים, שבינואר-ספטמבר 2009 עוד לא כללה את תמי 4, הפסידה 19 מיליון שקל במחזור של 73 מיליון שקל, בעוד בעקבות הכללת תמי 4 עברה בפעילות אחרים היא הגיעה לרווח של 12 מיליון שקל במחזור של 256 מיליון שקל ב-2010.



התשקיף מגלה כי עלות שכרו של המנכ"ל גדי לסין בינואר-ספטמבר 2010 הגיעה ל-7.4 מיליון שקל, כשעלות שכרו היא 1.8 מיליון שקל מסכום זה והיתרה היא הפרשה למענק של 782 אלף שקל וערך האופציות שהוקצו לו בסך 4.8 מיליון שקל. עלות שכרה של יו"ר שטראוס גרופ, עפרה שטראוס, הגיעה ל-2.75 מיליון שקל ב-2010, כולל שכר של 2 מיליון שקל והפרשה למענק של 788 אלף שקל.