פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      ועדת נאמן: אין להתערב ישירות בשכר הבכירים

      בכירי המשק ימשיכו להנות מהמיליונים? לפי המלצות ועדת השרים לבחינת גובה שכר הבכירים, "התערבות ישירה עלולה להביא לנזק העולה על התועלת שבריסון השכר"

      "אין להתערב באופן ישיר בגובה השכר בחברות הציבוריות" - כך קבעה היום (רביעי) ועדת השרים לקביעת שכר הבכירים בחברות הציבוריות במדינת ישראל, בראשות שר המשפטים יעקב נאמן. לפי המלצות הוועדה, שיובאו לאישור הממשלה ביום ראשון הקרוב, "התערבות ישירה אינה מוכרת בעולם ועלולה להביא לנזק העולה על התועלת שבריסון השכר".

      בפרוטוקול הוועדה הוחלט כי "יש לפתור את בעיית שכר הבכירים באמצעות הגברת עצמאות הדירקטורים, הגברת פיקוח הדירקטוריון, שיפור מנגנוני האישור, והסדרת מבנה השכר בחברה הציבורית".

      עוד קבעה הוועדה כי, "יש ליצור מנגנון שיבטיח כי שכרם של הבכירים ישרת את האינטרס של כלל המשקיעים בחברה, ויתמרץ אותם להביא לתשואות ארוכות טווח בהתאם למדיניות בחברה".

      לפי המלצות הוועדה, חברה ציבורית תחויב בין היתר, "לאמץ מדיניות גמול, שאותה יקבע הדריקטוריון, שמטרתה להשיג את מטרות החברה, ותכלול גם תקרות שכר". הסיבה שהוועדה מאפשר לדירקטוריון לקבוע את השכר היא בשל נקודת הנחה שלדירקטוריון יש אינטרס לשלם משכורת פחות מנופחת.

      "המצב שונה בחברה שהיא חלק מקבוצה עסקית הבנויה בצורת פירמידה שבה לבעל השליטה יש שליטה אפקטיבית באמצעות היקף מצומצם של הון אישי", נכתב בהמלצות. "במקרה זה, לבעל השליטה אין אינטרס הוני לפקח בצורה מיטבית על מדיניות השכר".

      הוועדה הוקמה לאור החלטת ראש הממשלה בנימין נתניהו בעקבות הצעת חוק להגבלת שכר בכירים שהגישו חברי הכנסת שלי יחימוביץ' (העבודה) וחיים כץ (ליכוד), והתבקשה לבחון את גובה השכר בקרב משרות בכירות, שלעיתים מגיעות לסכומים הגבוהים בהרבה מהממוצע במשק. עם זאת, חברי הוועדה, וביניהם שר האוצר יובל שטייניץ, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה פרופ' יוג'ין קנדל, וחברי הכנסת יצחק הרצוג ובנימין בן אליעזר הסכימו כי התערבות מסוג זה עלולה, כאמור, ליצור נזק לחברות הציבוריות .

      "קפיטליזם וסוציאליזם - אדיוטיזם"

      בתגובה להמלצות הוועדה, אמרה מגישת הצעת החוק ח"כ שלי יחימוביץ', כי "ועדת נאמן ניסתה לעשות סינרגיה בין קפיטליזם לסוצאליזם, והתוצאה היא אדיוטיזם. מדובר במכבסת מילים שתספק הרבה עבודה ליועצי מס, רואי חשבון ועורכי דין שיצטרכו להסביר היטב לדירקטוריונים מה משמעות התקנות ואיך להתמודד איתן, אבל זה לא ישנה את התוצאה: מדובר בתקנות חסרות שיניים שיאפשרו המשך השתוללות בשכר המנהלים על חשבון הציבור".

      יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני הוסיף לדבריה ואמר כי "פערי השכר והמעמדות בחברה הישראלית הן מהרעות החולות אשר יכולות לרסק את החברה הישראלית. יש לפעול מיידית בנושא ולא להתמהמה, אך עם זאת אין חובה לעשות זאת דווקא בחקיקה, יש לטפל בנושא פערי השכר דרך החוק או בהחלטות חזקות ומשמעותיות אחרות אשר ישפיעו בפועל על כך שיוגבל שכר הבכירים ויעלה שכר הזוטרים. אין טעם לחוקק חוק אם יעקפו אותו במתן הטבות שונות לאותם הבכירים, יש לפעול מעשית כדי שהתופעה של שכר הבכירים המופרז תמוגר, וכדי שהמגמה של פערי המעמדות בחברה הישראלית תשתנה".