למרות השחיתות, המערב אימץ את לוב ואת כספה

רויטרס

>> הכאוס בלוב עלול להוות איום על כלכלות המזרח התיכון. המהומות בכלכלת הנפט הצפון אפריקאית והתגובה העקובה מדם של המשטר הרודני שלה, עלולים להוות איום אסטרטגי לממשלות מערביות ולתאגידים הזרים הענקיים, שאימצו לחיקם זה מכבר את המדינה המנודה.



דווקא איטליה, לשעבר הכובשת של לוב, תסבול מעיקר הפגיעה אם המצב יידרדר ויצא משליטה. בארבעה עשורים של שלטונו של מועמר קדאפי הבלתי צפוי, כשל הרודן במימוש חזון "מדינת ההמונים" או "הקפיטליזם העממי". לוב היא אחת המדינות המושחתות בעולם, ועושרה של הכלכלה, שמייצרת כמעט 2% מהנפט בעולם, בלתי נראה כמעט בקרב אוכלוסייתה, המונה 6 מיליון.



למרות חסרונותיה הגדולים, לוב, כמו מדינות אחרות, זכתה לשבחים מפי קרן המטבע הבינלאומית (imf). קשריה עם מעצמות מערביות הועמקו לאחר הסרת סנקציות האו"ם ב-2003. ארה"ב הגבירה את יבוא הנפט מלוב, ועסקות ממשלתיות מפוקפקות סייעו לחברות כמו ענקית הנפט bp להשיג חוזה חיפוש נפט של 900 מיליון דולר בלוב.



הקשרים החיצוניים החזקים ביותר של לוב הם באיטליה. לוב היא שחקנית בולטת בנוף התאגידי של איטליה, עם נתחי השקעות ביצרנית המכוניות פיאט, בבנק אוניקרדיט ובקבוצת הכדורגל הפופולרית יובנטוס. ענקית הנפט האיטלקית eni מנהלת תוכנית השקעות של 14 מיליארד יורו בלוב, ויש לה חוזי אספקה עד 2047. לוב מספקת 27% מצריכת הנפט של איטליה.



אין להקל ראש באיומי בנו של קדאפי כי "הנפט של לוב יישרף". אפילו אם לוב לא תגיע למלחמת אזרחים מלאה, היא יכולה להרשות לעצמה תקופה של שיבוש באספקת הנפט, למרות תלותה המוחלטת בהפקתו. הנכסים הזרים של לוב מוערכים ב-150 מיליארד דולר (ראו כתבה) - מספיק כדי לממן 37 חודשים של יבוא למדינה.



הפוליטיקאים של איטליה אינם ממהרים לגנות את הממשל בטריפולי, אך לאחר ההחלטה לפתוח באש חיה על המפגינים, החברות האיטלקיות יצטרכו לשקול מחדש את ההחלטות המפוקפקות של לוב בתור בעלת מניות שלהן. השקעות במגזר האנרגיה עלולות להיות בסיכון אם ייאכפו סנקציות חדשות על לוב.