150 מיליארד דולר בנכסים זרים של לוב יהיו תחמושת לבנייתה מחדש

>> קרן ההשקעות הממשלתית החשאית של לוב עשויה להחזיק במפתח לבנייתה מחדש של לוב לאחר שיסתיימו המאבקים בה, ולפיתוח כלכלי עתידי. לקרן הזו יש נכסים של 70 מיליארד דולר - כולל אחזקות רווחיות מאוד בחברות מערביות.



בהתחשב בטלטלות שעוברות על לוב, יש סיכוי שסיום משטרו בן 41 השנים של מועמר קדאפי יערער את יסודות הקרן, שהיתה מונחית משיקולים פוליטיים. ואולם כל ממשלה חדשה עשויה להשתמש במזומנים שבקרן למטרות טובות ולנהל אותה יותר ביעילות.

לפי קרן המטבע הבינלאומית (imf), לוב מחזיקה נכסים זרים בבנק המרכזי וברשות ההשקעות בשווי של 152 מיליארד דולר, נכון לסוף 2010 - סכום המייצג 160% משווי התמ"ג שלה. רשות ההשקעות הלובית, שהוקמה ב-2006 כדי לנהל את הקרן יותר ביעילות, מחזיקה בנכסים בסך 70 מיליארד דולר, השקולים ל-75% מגודל הכלכלה כולה. הקרן מחזיקה בהשקעות באוסף של חברות בלו צ'יפ (חברות מבוססות ואמינות) אירופיות, החל מהבנק האיטלקי אוניקרדיט ועד חברת ההוצאה לאור הבריטית פירסון (הבעלים של "פייננשל טיימס").



הקרן, שגודלה שווה בערך לזה של קרן ההשקעות הממשלתית של קטאר, אינה מפרסמת כמעט מידע. האתר שלה נמצא תחת בנייה. ואולם דו"ח שנתי נדיר שיצא ב-2009 מראה עד כמה היא נזילה. הקרן מחזיקה יותר מ-78% ב"מכשירים פיננסיים קצרי טווח בחו"ל", ויש לה רק 8 מיליארד דולר המושקעים בהשקעות לטווח ארוך בצפון אפריקה, אסיה ואירופה.



"מאחר שהכלכלה היא אחד המניעים הגדולים לזעם בלוב, ובשנתיים-שלוש הבאות עשוי להתבצע מעבר לדמוקרטיה, ככל הנראה יתבצע שימוש בנכסים שנצברו על ידי המשטר הקודם - כולל אלה שבקרן ההשקעות", אמר סוון ברנדט, אנליסט ומנהל בכיר בחברת הייעוץ ג'נבה גיאונומיקה. "אם יש כל כך הרבה כסף והממשלה הבאה תרצה לחזק את הפופולריות שלה, היא עשויה להשתמש בו. זו מסקנה לגיטימית ומובנת מאליה", אמר ברנדט.



נתוני תומסון רויטרס מראים כי לרשות ההשקעות של לוב יש 1.5 מיליארד דולר המושקעים בחברות הנסחרות בבורסות, ובעיקר בבנקים, תעופה-חלל וביטחון, מדיה ונפט באירופה.



לקרן היו רווחים של 2.37 מיליארד דולר בין 2006 לתחילת 2009 - כמעט 6% על הון של 40 מיליארד דולר. תשואה זו טובה בהשוואה לזו של קרן ההשקעות הממשלתית של נורווגיה, לדוגמה, שהפסידה ב-2007 2.9 מיליארד דולר ויותר מ-23% ב-2008, כשמשבר האשראי פגע בשווקים הפיננסיים.



המאזן החזק של לוב, בין היתר הודות להשקעות שביצעה רשות ההשקעות הממשלתית, מחמיא לה ביחס למצרים וטוניסיה, שגם הן עברו מהפכות פוליטיות בשבועות האחרונים.



"קרן השקעה ממשלתית צוברת עושר לדורות הבאים, אך בנסיבות הנוכחיות הלובים עלולים להיאלץ למשוך ממנה. זה ייתן להם תחמושת רבה במקרה של הלם לכלכלה בטווח הקצר", אמר ריצ'רד פוקס, מנהל בכיר בסוכנות דירוג האשראי פיץ'. פיץ' הורידה את דירוג האשראי של לוב ביום שני מ-bbb פלוס ל-bbb, אך דירוג זה עדיין גבוה משל מצרים, bb.



"לוב מדורגת גבוה יותר בגלל זה. הדירוג הזה הוא אחת הדוגמאות הקיצוניות לכך שמאזן של קרן השקעות ממשלתית הוא גורם מחזק כנגד סיכון פוליטי", אמר פוקס.



אנליסטים אמרו שלוב אינה צפויה למכור את אחזקותיה במניות, וגם אם כן, ההשפעה תהיה קטנה. "במונחים של יתרות מט"ח, לוב עשירה להדהים. במונחים של יתרות לנפש, יש לה יותר מכמעט כל מדינה אחרת. יש להם כסף לשרוף", אמר גבריאל סטרן, כלכלן בחברת הברוקראז' אקזוטיק. "מימוש האחזקות אינו מעורר חשש. אם הם יחליטו למכור, מישהו אחר יקנה את האחזקות. ההשקעות האלה נזילות למדי".



רשות ההשקעות היא חברה בפורום הבינלאומי של קרנות השקעה ממשלתיות (ifswf), שבה חברות עשרות מקרנות ההשקעה הממשלתיות בעולם, כולל רשות ההשקעות של אבו דאבי - ומנהלות 3 טריליון דולר בנכסים בסך הכל.



הרשות עשויה לעבור רפורמה בדומה לאלה שעברו מדינות אחרות שבהן יש "רנטה" של משאבי טבע, כלומר מדינות שחלק ניכר מהכנסותיהן מגיע ממכירת משאבי הטבע שלהן ללקוחות זרים.



במטרה לנהל תיק השקעות יעיל יותר, לדוגמה, תוכל הרשות הלובית להשקיע במגוון רחב יותר של נכסים, ולבצע גיוון גיאוגרפי. היא תוכל להשקיע גם בחברות מקומיות כדי לפתח את המגזרים שמחוץ לנפט בלוב, ולממש נכסים לא אסטרטגיים.



"האם נוכל להפוך את הצעצוע הפוליטי של קדאפי לקרן השקעות ממשלתית ממוקדת בטווח הארוך, שמניבה תועלת לדורות הבאים? זה אפשרי", אמר ברנדט. "הממשלה הנכנסת תצטרך ללמוד ממדינות אחרות בעלות משאבי טבע ששמרו על יציבות.



יובנטוס וגם "פייננשל טיימס"



השקעותיה האקלקטיות של קרן ההשקעות של לוב הן תמהיל של כמה גורמים. אחד מהם הוא קשריה הבינלאומיים של לוב - למשל אלה ההדוקים עם איטליה, שראש ממשלתה סילביו ברלוסקוני התקשר לעודד את קדאפי, שהיה זה שלימד אותו את סודות הבונגה בונגה. השקעתו של קדאפי ביובנטוס אולי נבעה מעניין אישי שלו או אחד מבניו בספורט, והיא קירבה בינו לבין משפחת אניילי, השולטת בפיאט - שגם בה השקיעה הקרן הלובית.



ההשקעה בפירסון בולטת בחריגותה. רוב קוראי העיתון השמרני אך הנחשב איכותי וחופשי, "פייננשל טיימס", ודאי אינם ערים לכך שאחד מבעלי הבית של העיתון הוא מועמר קדאפי.



קרנות השקעה ממשלתיות מתבססות ברובן על הכנסות ממקורות טבעיים, כמו נפט, ומיועדות לנהל את עושרן של מדינות שאינו נצבר כחלק מהתפתחותן הכלכלית הטבעית. קבוצה שנייה של קרנות כאלה היא של מדינות שהכנסותיהן מיצוא גדולות, כמו סינגפור וסין. הרעיון הוא שהכנסות גדולות צריכות לשמש לעתיד המדינה - ולא להוצאותיה השוטפות. נורווגיה, אבו דאבי ואפילו ארה"ב כולן מנהלות קרנות כאלה שמקור הכנסתן הוא נפט. בניגוד להן, ונצואלה, לדוגמה, מוציאה יותר משהיא מכניסה מהנפט, וכמוה גם רוסיה. כיום מתלבטת ממשלת ישראל בהקמת קרן דומה שתצבור את ההכנסות מהגז הטבעי שנמצא במים הטריטוריאליים של ישראל.



ניהולן של קרנות השקעה ממשלתיות הוא עניין רגיש במיוחד, בשל הגודל העצום שלהן, ובשל החשש להתערבות של ממשלות זרות בתחומים בעלי חשיבות ביטחונית ואסרטגטית במדינות אחרות. נורווגיה הפסידה במהלך המשבר הון עצום. רכישות של בנקים בארה"ב בתחילת המשבר הפיננסי על ידי קרנות של דרום קוריאה, סינגפור ואבו דאבי הובילו להפסדים גדולים לממשלות אלה.