>> השנים העליזות של טרום המשבר הכלכלי הגלובלי איפשרו לכולנו לחיות בעולם שיש בו רק סיכויים. עבור רוב הגופים העסקיים אלה היו שנים שבה כל תשומת הלב הופנתה לשאלה איך משיגים יותר צמיחה, יותר גידול במחזור, יותר גידול ברווחיות.
היה נוח להתעלם מהסכנות שארבו כל הזמן מעבר לפינה. אלה לעתים הצטמקו, לעתים הלכו ותפחו, עד שבסופו של דבר הוכו עסקים רבים באופן אנוש עם פרוץ המשבר. קריסת בית ההשקעות פריזמה, המעילה בהראל, הונאות מיידוף, סוסייטה ג'נרל ושלל תופעות שחתכו בשווי או במחזורי העסקים של גופים רבים, מדגישים שני צרכים מרכזיים של כל ארגון עסקי אחראי, שעד כה לא זכו לתשומת הלב הראויה: מינוי מנהל סיכונים מקצועי שיהיה אחראי לאיתור הסיכונים בסביבת העבודה של הארגון, הערכתם, ניטורם והיערכות אליהם; והפיכת תחום ניהול הסיכון לעיסוק מרכזי בחברה, תוך עירנות מתמדת לנעשה בתחום זה. מנהל סיכונים מקצועי, בחברה הנותנת לתחום זה את המשקל הראוי, יוכל להכין את הארגון מבעוד מועד לתרחישים קשים ולהקטין את חשיפת הארגון לסיכונים, ובכך להקל על התאוששותו במקרה הצורך. תחום חדש זה מצריך מומחיות וניסיון, שרבים יתחילו לצבור בזמן הקרוב. כדי שמנהל סיכונים יצליח בעבודתו הוא צריך לפעול הן ברמת הארגון והן ברמת העבודה השוטפת.
1. לעבוד על המודעות העצמית של מנהלים בארגון - יש לעזור למנהלים להפסיק להדחיק את קיומם של סיכונים ולהציבם במרכז הבמה. חשוב להיות מודעים למגוון הסיכונים: סיכוני שוק, סיכוני אשראי, סיכונים תפעוליים, סיכון נזילות, סיכונים למוניטין, ריכוזיות, סיכוני ביטוח וסיכונים משפטיים.
2. לדווח ישירות לראש הפירמידה - חיוני שמנהל הסיכונים ידווח ישירות למנכ"ל הארגון ולדירקטוריון. אין ערך במנהל סיכונים שאינו מניע לפעולה את ראשי הארגון. 3. להטמיע תרבות ארגונית רחבה - יש לפעול להטמעת תרבות ניהול סיכונים בכל שכבות הארגון, לרבות גיבוש מדיניות וכתיבת נהלים מסודרת.
4. לקדם אוטומציה - מיכון תהליכים במסגרת מערכת מידע מרכזית ימזער את הסיכונים הנובעים מעבודה ידנית וריבוי מערכות וממשקים.
5. לדאוג לתקציב - כסף, כסף, כסף. ארגון שאינו נותן גיבוי בתקציבים לסיסמאות בדבר חשיבות ניהול הסיכונים, לא יוכל ליישם תוכנית עבודה למזעור הסיכונים ויישאר חשוף להם, חלילה עד שיהיה מאוחר מדי.
6. למפות סיכונים ולהעריכם - מנהל הסיכונים בארגון צריך לזהות את הסיכונים הקונקרטיים הניצבים בפניו, ולהעריך את עוצמתם באופן שוטף.
7. להגדיר "תיאבון סיכון" - יש להתדיין עם הארגון בנוגע למדיניות נטילת הסיכונים שלו ולהעריך את עוצמת הפגיעה המקסימלית שאותה הוא מסוגל לספוג.
8. לוודא עמידה בסטנדרטים של הלימות הון - לכל ארגון נדרשת "כרית הון" מתאימה כדי לתמוך בפעילות העסקית השוטפת. תפקיד מנהל הסיכונים הוא לזהות ולהציג גורמים ותהליכים שעלולים לגרום לקשיי נזילות בארגון.
9. להיערך לתרחישי קיצון - יש לקיים באופן תדיר סימולציות שבהן בוחנים השפעה של שינויים בגורמי סיכון מסוימים על תפקוד הארגון, מבלי להתעלם מתרחישי קיצון כמו נפילת קורבן למזימות, מחיקת חובות ענק של לקוחות וכדומה.
10. לשלוט במידע - ככל שמערכות המידע העומדות לרשות מנהל הסיכונים ירכזו נתונים רבים ככל האפשר ממקורות רבים בארגון, כך בניית מפת הסיכונים של הארגון תהיה קלה יותר, אמינה יותר ויעילה יותר.
-
הכותבת היא מנהלת תחום סיכונים תפעוליים, hms הלפרין יועצים בע"מ
עשרה טיפים למנהל הסיכונים בארגון
מירית רוזנו
24.2.2011 / 7:08