פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      קודם קהיר, אח"כ לוב, ולבסוף - ארה"ב

      ממה נובעות המהומות בעולם הערבי ואיך סין יכולה להציל את המערב? ואפרים דוידי בוחן את המרד החברתי הגדול של מדינות המזרח התיכון, המשבר הקפיטליסטי ומחירי המזון המאמירים

      בסוף השבוע שעבר נפגשו בפאריס שרי האוצר של ה-20G, קבוצת 19 המדינות הקפיטליסטיות הגדולות וסין, שדנו ב"רפורמות הנחוצות במערכת הפיננסית הבינלאומית" ועליית מחירי מוצרי היסוד – בייחוד מחירי המזון. כפי שמסר דובר ההתכנסות, במרכז הדיונים עמדו "העלייה המתמדת של מוצרי היסוד, 'התחממות' היתר של המשקים הצומחים ובעיות החוב של המדינות המתקדמות".

      דואגים מהמשבר הקפיטליסטי

      צריך לשים לב ללשון הדיפלומטית והכלכלנית של הדובר, הבא לתאר את בעיות המרכזיות של הכלכלה והחברה כפי שרואים אותם שרי האוצר "המייצגים" 66% מתושבי כדור הארץ ו-85% מהעושר.

      בתרגום לשפת היום-יום, המדינות הגדולות מודאגות עד מאוד מהמרד הערבי החברתי הגדול, שהיה גם למרד פוליטי, שמקורו בעליית המחירים של מוצרי היסוד ומהשלכות ישירות ובלתי ישירות של המשבר הקפיטליסטי שהחל בליבה של הגלובליזציה, ארה"ב, ב-2007, המשיך לאירופה וביתר שאת לדרום אירופה כעבור שנתיים; ועתה הגיע תורן של מדינות ערב וצפון אפריקה. הבעיה, עבורן, היא שמדינות הליבה, פרט לגרמניה, טרם הצליחו להתגבר על המשבר ("בעיות החוב" כלשון ההודעה), התסיסה החברתית נמשכת באירופה (ע"ע שביתה כללית נוספת השבוע ביוון) ואף בארה"ב החלו העובדים למרוד נגד גזרות הממשלים המקומיים, כפי שהתרחש בימים האחרונים בוויסקונסין.

      על רקע שקיעת המערב הקפיטליסטי, "התחממות היתר של המשקים הצומחים", קרי: סין, הודו, ברזיל ומדינות הדרום הנוספות, היו למוקד נוסף במחלוקת. סין הפכה, בשבוע שעבר, לכלכלה השנייה בעולם והעבירה את יפן (מקום שני במשך כמה עשורים) למקום השלישי. קדמו לדיונים בפאריס שיחות ואף מו"מ ארוך ורצוף משברים, האורות במשרד האוצר הצרפתי דלקו עד שעות הבוקר המוקדמות, כדי לשכנע את הנציגים הסיניים במפגש בנחיצות אימוצם של כמה קווי מדיניות שהמערב רוצה להשליט על הענק האסיאתי. ללא הואיל.

      מה רוצים מהסינים?

      המערב רוצה יואן חזק (מטבע סיני שלא יתחרה בדולר) כדי לאפשר כניסת סחורות לשוק הסיני וכך להפכו לקרש ההצלה של כלכלות המערב והמערב אף שרוצה שסין תטיל על עצמה מגבלות על הייצוא התעשייתי. במפגש שנערך בבירה הצרפתית השתתפו גם שרי האוצר של ברזיל וארגנטינה שהביעו תמיכה בגישה הסינית. ובכך אין הפתעות. לשתי המדינות יצוא העולה בהרבה על יבוא, וכמו במקרה הסיני, החלו לצבור עתודות בדולרים גדולות למדי.

      מפגש ה-20G הסתיים, כפי שהסתיימו כל המפגשים של המדינות הגדולות מאז 2008, ללא הסכמה. בלשון דיפלומטית פורסמה הודעה לפיה "כל המשתתפים מתחייבים לפעול כדי לשמור על היציבות הכלכלית". אבל יציבות, אין. ואין בנמצא במפגשים מהסוג הזה כל פתרון לעלייה המדאיגה של המחירים של מוצרי היסוד בייחוד של המזון ואין גם כל מענה לאבטלה במערב.

      נכון, לעכשיו, המשבר שהחל כמשבר פיננסי-קפיטליסטי, עומד להפוך למשבר המשלב כלכלה, חברה, פוליטיקה וסביבה. ולמשבר זה, העובדים, המובטלים ומוחלשים נותנים את תשובתם כפי שהם יכולים או יודעים. יהיה זה בקהיר, בירת מצרים, או בוויסקונסין, כמה אלפי קילומטרים מהבירה וושינגטון.

      * ד"ר אפרים דוידי, המכללה חברתית-כלכלית www.sea.org.il