פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מחיר השקל: בנק ישראל הפסיד 18 מיליארד ש'

      התחזקות השקל הובילה את בנק ישראל לאבד במהלך 2010 מיליארדים. הוצאות השכר של הבנק עמדו בשנה האחרונה על 450 מיליון שקל - 23 אלף שקל בחודש בממוצע לעובד

      הירידה בשער הדולר הביאה להפסד של 17.6 מיליארד שקל לבנק ישראל בשנת 2010 - כך עולה מהדו"חות השנתיים שפירסם היום הבנק. שוויים הכולל של הנכסים שמחזיק בנק ישראל במט"ח הוא 252 מיליארד שקל, והתחזקות השקל בשנת 2010 אל מול סל המטבעות, בעיקר אל מול השקל, הביא את הבנק להפחית את הערך השקלי של יתרות המט"ח בכ-17.6 מיליארד שקל. בשנת 2009 רשם הבנק רווח של כ-1.4 מיליארד שקל.

      "תוצאותיו הכספיות של בנק ישראל, כמו בנקים מרכזיים אחרים בעולם, נובעות מפעילותו של הבנק להשגת מטרותיו כפי שמוגדרות בחוק בנק ישראל, יציבות מחירים, צמיחה ותמיכה ביציבות הפיננסית ואינן מכוונות להשיא את רווחיו הפיננסיים", כתבו היום בבנק.

      מלבד תיק המט"ח של הבנק, מחזיק בנק ישראל עוד כ-20 מיליארד שקל במטבע מקומי, כך שסך המאזן נכון לסוף שנת 2010 הסתכם בכ-274 מיליארד שקל - גידול של כ-8.6% לעומת כ-252 מיליארד שקל בסוף שנת 2009. עיקר הגידול בצד הנכסים נובע מהרכישות הדולריות הגדולות של הבנק בשנה האחרונה, כאשר כנגדם, בצד ההתחייבויות וההון, הנפיק הבנק מק"ם (מלווה קצר מועד) ופז"ק (פקדונות זמן קצר).

      ניהול יתרות המט"ח הניב לבנק רווח של כ-800 מיליון דולר, השווה לכ-2.9 מיליארד שקל (לא כולל הפרשי שערים) לעומת כ-5.2 מיליארד שקל בשנת 2009. "הירידה ברווחים ב-2010 לעומת 2009 נבעה בעיקר מכך שב-2009 נרשמו רווחי הון משמעותיים עקב ירידת התשואות בשווקים העולמיים, וכן מעליית תשואות שנרשמה לקראת סוף שנת 2010", הסבירו בבנק ישראל.

      נזילות בעיתות חירום

      הוצאות השכר והזכויות של 1,600 עובדי בנק ישראל וגמלאיו הסתכמו בשנת 2010 בכ-450 מיליון שקל. זוהי ירידה משמעותית ביחס לשנת 2009, בה עמדו הוצאות השכר והזכויות על 804 מיליון שקל בשל עדכון חד פעמי של ההפרשה להתחייבות לפנסיה ולתשלומי פרישה.

      בבנק ישראל מסבירים את הצורך בהחזקת כמות דולרים ומטבע זר אחר כה גדולות ומציינים כי יתרות המט"ח שבידיו נועדו לספק למשק נזילות במט"ח לשימושים בחו"ל בעיתות חרום יוצאות מן הכלל בעת שאי אפשר מסיבה זאת או אחרת לייצא סחורות, למשל, בעת התממשות סיכונים גיאו פוליטיים.

      חשיבות היתרות היא ביכולת הקניה שלהן בחו"ל, יכולת זו נמדדת במונחים של מט"ח ולא מטבע מקומי ולכן המשתנה החשוב הוא ערכן במט"ח ולא ערכן השקלי. יתרה על כך, אירועים שבעקבותיהם נדרש שימוש ביתרות המט"ח גורמים בדרך כלל, במקביל, לפיחות בשער המטבע המקומי ולרווח במונחי שקלים, כך מסבירים היום בבנק בעקבות פירסום מאזן והצגת הפסד חשבונאי שנגרם בשינוי בער החליפין.

      עוד מדגישים בבנק ישראל כי הבנק איננו בנק מסחרי או גוף עיסקי רגיל, והפעילות הפיננסית שהוא מבצע לא נועדה לשם יצירת רווחים, אלא לשם השגת יעדיו כפי שהם כתובים בחוק. כך, המדיניות המוניטרית ומדיניות שער החליפין מאז 2008 היוותה גורם מכריע לכך שהמשק הישראלי צלח את המשבר בצורה טובה בהרבה ממשקים אחרים ולעיתים, הכלים הנדרשים לשם השגת היעדים המאקרו כלכליים פועלים במנוגד להשגת רווחים לבנק.

      בנק ישראל, בבואו לקבל החלטות מדיניות לוקח בחשבון את כל ההשלכות האפשריות של המדיניות, כולל את ההשלכות על מאזנו, על צמיחת המשק, התעסוקה ותקבולי המיסים. ביצועי תיק היתרות צריכים, אם כן, להיבחן ולהידון כחלק ממסגרת המדיניות המקרו-כלכלית הכוללת, כך מציינים בבנק.